אורית, בת 39, הייתה על סף ייאוש. כבר כמה שנים שהיא מנסה להגשים חלום ולהיכנס להריון, ללא הצלחה. כל ניסיון נוסף שנכשל הנמיך את מצב רוחה עוד יותר. היא ובעלה כבר עשו את כל מה שנאמר להם על ידי הפרופסור הבכיר אצלו היא מטופלת. איכות הביציות שלה ירדה ובשאיבות האחרונות הלכו והתמעטו מספר הביציות. השאיבה האחרונה סיפקה ביצית אחת בלבד. גם איכות הזרע של בעלה לא סיפקה סיבה לאופטימיות, ובכל זאת המשיכו השניים בניסיונות. אך לשווא. אף הריון לא נקלט. באחד הימים היא קיבלה שיחת טלפון מהפרופסור, שביקש להיפגש עימה לשיחה.
אורית ידעה בליבה לאן השיחה הזו הולכת. הפרופסור עמד להציע לה להיעזר בתרומת ביצית. זה לא היה סוף העולם, היא כל כך רצתה ילד, וידעה שייתכן ותגיע למצב בו תרומת ביצית תהיה הפיתרון האחרון, אבל בתוך תוכה הרגישה שהיא עדיין לא מוכנה לוותר על ילד ביולוגי. במצב זה היא פגשה את מרב גודוביץ, נאטורופתית המתמחה בתמיכה בפריון.
גודוביץ מספרת: "אנחנו בחג הפסח עכשיו, אז אני אתחיל מהסוף - אורית התקשרה לא מזמן להגיד חג שמח. איחלתי לה ולתאומות חג שמח בחזרה. הן כבר בנות שמונה חודשים והתלונה היחידה ששמעתי ממנה הייתה - איך לא הכינו אותי לכך שגידול תאומות זו משימה כל כך מורכבת".
- ועכשיו ספרי איך זה קרה?
מרב: "אורית הגיעה אליי על סף ייאוש, רגע לפני המעבר לתרומת ביצית. התפקיד שלי היה קודם כל להחזיר לה את הביטחון שלה בגוף שלה וביכולת שלה לתקשר איתו. ביקשתי ממנה כן ללכת לפגישה עם הפרופסור ולבקש ממנו עוד סייקל אחד לפני שמוותרים. הוא הסכים ואז התחלנו לעבוד. כבר לאחר הפגישות הראשונות היא סיפרה שהיא מרגישה אחרת, מבחינה פיזית. סוג של חיות, כאילו השליטה בגוף חוזרת אליה. שלחתי את הזוג לחופשה, שתשחרר אותם מהמתח, ותוציא אותם מהצורך לעשות סקס לפי לוחות זמנים והוראות. רציתי שיחזירו לעצמם את הזוגיות. תוך כדי התחלנו בטיפול הנטורופתי והגוף הלך והתנקה מעומס ההורמונים. אורית המשיכה לדווח שהיא מרגישה אחרת עם הגוף ואנחנו המשכנו בטיפולים ופגישות, שכללו גם תזונה הורמונאלית וגם עבודה על נשימות. הכול בשילוב שיחות אופטימיות, דמיון מודרך, אמונה וכל הזמן הקשבה לגוף.
"הרעיון המרכזי הוא להקשיב לגוף ולעבוד איתו, ולהחזיר לעצמנו את השליטה והאחריות עליו. במרבית המקרים, כשאנחנו תחת טיפול של רופא, אנחנו מסירים מעצמנו אחריות ומעבירים הכול לידי אחרים, שאומרים לנו מה לקחת, מה לעשות, מתי לקיים יחסי מין, ואנחנו מאבדים קצת את עצמנו. נאטורופתיה זו הקשבה לגוף. גם העבודה על הנשימות, שהגיעה מטיפולי ריברסינג, היא הקשבה לגוף והזרמה של דם לכל המקומות התקועים. היום כבר יש מחקרים שמראים איך הטיפול הנטורופתי מביא לשיפור בתוצאות בפוריות, במיוחד כשמדובר בתהליך שהוא לא חודרני, לא פולשני ומתגלה כיעיל. אחרי שלושה חודשים אורית יצאה ממני לפרופסור לניסיון אחרון, נשאבו חמש ביציות והיום יש לזוג תאומות".
מרב גודוביץ, מומחית לפריון ברפואה נטורופתית ומוסמכת N.D
http://www.meravgudovich.co.il/