1. איך יוצאים מהמינוס אחת ולתמיד?
המינוס ברוב המקרים הוא תוצאה של התנהלות לא מבוקרת ולא נכונה. ישנו כלל פשוט מאוד על מנת להימנע מכניסה אליו מלכתחילה "אל תוציאו יותר ממה שאתם מכניסים". בכל מקרה, אם המשפחה כבר במינוס, על המשפחה להתכנס לתקציב מבוקר יש להקצות את ההוצאה לכל סעיף בהוצאות השוטפות ולהקפיד לא לחרוג, כאשר יהיה סעיף בתקציב "סגירת המינוס" שהמלצתי שיהיה לפחות 10 אחוזים מהכנסות המשפחה. באם המשפחה חוסכת בפק"מ בתקופה זו, המלצתי היא להקפיא את החיסכון הזה אין טעם להעביר כסף מהיתרה השלילית אל חיסכון שנותן תשואה אפסית, ורק גורם למשפחה להוציא יותר כסף.
2. איך אני יכול לדעת כמה "מותר" לי להוציא?
אצל שכירים התשובה מאוד פשוטה זהו הנטו בשכר. כמובן שאם הנטו משתנה מעט מחודש לחודש, עקב תוספות, או עבודה על פי שעות, יש לקחת ממוצע של 3 עד 4 חודשים וללכת על פיו. אצל העצמאי למרות שעל פניו המצב נראה מורכב יותר, העיקרון הוא אותו עיקרון. יש לברר אצל רואה החשבון מה הייתה ההכנסה החייבת במס בשנה הקודמת וכן בחצי שנה האחרונה (לאחר ניכוי הוצאות ומע"מ) ולחשב מהו הנטו להכנסה זו. את הסכום הזה מחלקים ב-12 וזוהי ההכנסה נטו שהיא "המשכורת" של העצמאי. בכל מקרה, יש לקחת את התוצאה של הנמוך מתוך השניים (שנת המס המלאה האחרונה, או החצי שנה האחרונה) על מנת שלא נופתע מאיזה חריגה בהמשך.
3. איך אפשר לחיות רק מהמשכורת, יש לנו כל כך הרבה הוצאות שאנחנו חייבים להוציא?
האתגר העיקרי הוא להפריד בין "אני רוצה" ל"אני חייב" בתרבות הצרכנית של היום, עם כל מבול הפרסומות שאנו נחשפים אליהם, נוצר במקרים רבים טשטוש ביניהם והרבה פעמים "האני רוצה" נתפס כ"אני חייב". יש לזכור שהדברים שאנו באמת חייבים אלו הדברים אשר נוגעים להישרדות המיידית שלנו מזון בסיסי, קורת גג כלשהי, לבוש וביטחון. אני לא אומר כמובן שצריך לחיות בסגפנות, אבל מעבר לדברים הבסיסיים האלה, כל מה שאנחנו מוציאים קשור לרצונות שלנו ולערכים שלנו לדברים שבאמת חשובים לנו. כאן צריך לבצע התאמה לתקציב שיש לנו. למשל אם השקעה בילדים חשובה לנו כערך, ישנן דרכים רבות בהן ניתן לתרגם את זה לידי מימוש מדברים כמו להקפיד לבלות איתם זמן איכות בגן השעשועים, לשלוח אותם לחוגים, ועוד ועוד. העניין הוא שכפי שניתן לראות "השקעה בילדים" ניתנת למימוש במספר צורות, ועל כל משפחה יש לממש את הערך הזה במסגרת מה שיש לה.
4. האם כדאי לקחת הלוואה לכיסוי המינוס?
באופן עקרוני לא מומלץ לקחת הלוואות על מנת לממן את ההוצאות השוטפות שלנו, ובמיוחד לא לסגירת המינוס, אם הדבר לא מלווה ונעשה במסגרת התייעלות כלכלית כוללת. הבעיה עם לקיחת הלוואה כאשר לא משנים את ההרגלים היא כמו פלסטר במקרה של פצע עמוק ופתוח על פני השטח הכל נראה בסדר, אך בעצם רק מעכבים את ההידרדרות מכיוון שלאחר תקופה, שוב המשפחה תהיה במינוס והפעם גם עם התחייבויות להחזר הלוואה שמגבילות את הגמישות בהתייעלות ובתכנון התקציב.
5. מה לעשות אם יש חריגה מהמסגרת?
משפחה שמגיעה למצב של חריגה מהמסגרת נמצאת כבר במצב שניתן לתאר אותו כ"מצב חירום כללי". זאת אומרת שהבנק, אם עדיין לא עשה זאת יכול באופן מיידי להפסיק כל הזרמת כספים נוספת וממש ליצר מצב שהמשפחה "נתקעת" מבלי היכולת למשוך אפילו שקל נוסף. במצב זה הבנק גם יהיה כבר הרבה יותר קשיח לגבי מתן הלוואות ועל כן יש להימנע ככל האפשר מלהגיע למצב זה. אם אתם יודעים כי יש מצב ממשי שבו תחרגו מהמסגרת שלכם, פנו לבנק בהקדם האפשרי וידעו אותו בנושא, בדרך כלל הוא יהיה גמיש יותר אם תהיו אתם אלה שפונים אליו. יתכן והוא ייתן לכם אפשרות למסגרת חריגה זמנית או קבועה, יאפשר לפרוס מחדש הלוואות וכו'. זכרו אם אתם חורגים מהמסגרת זה לחלוטין לא "בעיה של הבנק" אלה בעיה שלכם שבקלות יכולה להוביל אתכם במדרון לעבר איבוד הדירה שלכם, הכרזה על פשיטת רגל ומגבלות וסנקציות כלכליות רבות בהמשך.
6. איך לממן הוצאה לא צפויה?
קודם כל נגדיר מהי הוצאה לא צפוייה. בניגוד למה שרוב האנשים חושבים אין כמעט הוצאות לא צפויות אמיתיות. יש הוצאות שאנחנו יודעים שהן עלולות לקרות רק לא מתי בדיוק כמו טיפול שיניים, מכשיר חשמלי שהתקלקל, גבייה מועד הבית לזיפות מחודש של הגג וכדומה. על מנת שלא נמצא את עצמינו עם קושי מימוני לדברים אלו, ההמלצה היא לשים בצד כ-5 אחוז מההכנסה כל חודש לטובת ההוצאות האלו. כך, שכשהן מגיעות, יש כבר כסף שיועד לנושא והוא יכול לכסות את רוב ההוצאה אם לא את כולה.
סוג ההוצאות השני שאנשים מתייחסים אליהם כלא צפויות הן דברים כמו חגיגת הבר-מצווה של הילד, החתונה או מימון לילדים לאוניברסיטה. בהרבה מקרים הורים מקבלים ב"הפתעה" את הודעת החתונה או את הלימודים באוניברסיטה ואז מתחילים לחשוב איך לממן אותם (בהנחה שהם רוצים לממן דברים אלו). באמצעות תכנון יעדים לטווח ארוך ובניית מפת הוצאות גדולות רצויות בהסתכלות של 15 עד 20 שנה קדימה, ניתן לתכנן בדיוק את ההוצאות האלו וכיצד לממן אותם, כך שכשמגיע היום, ניתן יהיה לשלוף את השיק בשמחה, מבלי להיכנס למשברים כלכליים לא רצויים.
7. האם כדאי לשכור או לקנות דירה?
אחת הדילמות העיקריות שיש למשפחות היא האם לקנות דירה או לשכור. מבחינה כלכלית טהורה, ברוב המקרים כדאי לשכור, אך בסופו של דבר ההמלצה היא תמיד אישית, ובהתאם לנתוני הזוג המסוים. חשוב לזכור כי ברכישת דירה מעורבים שיקולים נוספים רבים, שאינם דווקא כלכליים באופיים, כמו התרבות הכללית בארץ, הרצון ליציבות, לאפשר לילדים סביבת גידול קבועה, לחץ מהמשפחה המורחבת ועוד. יועץ כלכלת משפחה טוב, יעשה בירור מעמיק עם הזוג לגבי יכולות המימון, תוך הסתכלות כללית על אופי המשפחה, הרגלי ההוצאה שלה ותכניותיה לעתיד, ועל פי נתונים אלו ייתן את המלצתו האם כדאי לקנות דירה, באיזה סכום ואם ליועץ גם רקע בייעוץ משכנתא הוא יוכל לעזור בעצות של איך למקסם את המשכנתא כך שעלותה תהיה הזולה ביותר לזוג.
8. האם חייבים לנהל חשבון משותף?
אצל זוגות רבים קיימת הדילמה של האם חייבים לאחד חשבונות בנק או להמשיך להחזיק חשבון בנפרד על מנת לשמור על עצמאות, מבלי הצורך למסור דין וחשבון לצד השני.
מבחינה כלכלית, עדיף ומומלץ לאחד חשבונות. קודם כל אין טעם לשלם פעמיים לבנקים על אותו שירות. דבר שני, כאשר מנהלים משק בית משותף, האחריות הכלכלית לבית היא של שני הצדדים ועל כן בכל מקרה יש לנהל אותה ביחד ובשקיפות מלאה, אחרת לא תהיה היכולת לקיים משק בית בריא לאורך זמן. גם מהבחינה החוקית ברגע שבני הזוג נשואים וצד אחד נכנס לחובות, האחריות נופלת גם על הצד השני, ללא קשר אם החשבונות המשותפים או לא.
אם בכל זאת מבחינה רגשית חשוב לאחד או שני בני הזוג לשמור על חשבון עצמאי אוטונומי, דבר שנפוץ אצל זוגות בפרק ב' עדיין חשוב לנהל את המערכת הכלכלית בשקיפות. אם אחד מבני הזוג רוצה להוציא כסף על דברים מסויימים מבלי למסור דין וחשבון על ההוצאה, ניתן להחליט שלכל צד מוקצה "סכום פינוקים" אישי שנלקח בחשבון, ללא הפירוט הספציפי על מה הוא הוצא.
9. את מה ובכמה צריך לבטח?
מבלי להיכנס לאיזה ביטוח טוב יותר ובאיזה מסלולים, אלא בהסתכלות כלכלית בלבד, על המשפחה לדאוג כי יהיה לה מספיק כסף לכל אחד מהאירועים הבאים: מות של אחד מבני המשפחה, אובדן כושר עבודה ומקרה סיעודי. בכל אחד מהמקרים האלו מדובר במצב שבו אחד מבני המשפחה שסיפק הכנסה למשק המשפחתי אינו יכול לעשות זאת, ועל המשפחה להשלים את החלל שנוצר. המקור יכול להגיע מכל מיני מקומות כמובן, כמו חסכונות שקיימים, מימוש נכסים וכדומה, אך האמצעי הנפוץ והמוכר הוא לדאוג לביטוח מתאים. גובה הביטוח או הכיסוי הביטוחי צריך להיות בגובה ההכנסה האבודה. אין צורך כלכלי לבטח ביותר מכך וכל ביטוח מעבר לזה נובע בדרך כלל משיקולים אחרים.
10. איך מתאמים ציפיות בנושא כסף?
מחקרים מראים שבני משפחה במקרים רבים אינם מרגישים בנוח לדבר בנושא כסף, אפילו יותר מאשר לדבר על מין. עם זאת, קשה מאוד לנהל מערכת יחסים זוגית לאורך זמן, אם לא שמים את הדברים על השולחן ומדברים עליהם, ובהקשר לזה, גם על הכסף.
בסופו של דבר, רוב בני הזוג מגיעים מרקע וערכים שונים, ולא בהכרח התפיסה שלהם את ההתנהלות הכספית והיחס לכסף היא זהה. יכול להיות שבן זוג אחד חושב רק על החיסכון לעתיד בעוד שהשני "חי את הרגע". יכול להיות שבן זוג אחד מרגיש שכל הוצאה חייבת בדיון בעוד שהשני בגישה שלכל אחד יש את החופש לעשות כרצונו.
הדבר הטוב ביותר היא להגדיר אמנה ביתית בכל מה שקשור להתנהלות הכלכלית. באמנה זו הזוג יפרט מה גבולות החופש, מה מותר לבצע באופן עצמאי ומה צריך דיון של בני הזוג, מי אחראי על מה ומה קורה במקרה של חריגה. ברגע שהכל כתוב ומוסכם, בהנחה שבני הזוג מכבדים ורוצים בטובתו האחד של השני, הדבר יאפשר התנהלות תקינה ורגועה יותר, ויצמצם משמעותית חיכוכים שנוגעים לנושא הכלכלי.
שי ברי הוא יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה
http://www.wealthy-family.co.il
