שתל דנטאלי הוא היום הפיתרון המודרני והחדשני ביותר לאובדן שורש השן והוא אחת הפרוצדורות הכי פופולאריות בתחום רפואת השיניים. יחד עם זאת, לא מדובר ברעיון חדש וניתן למצוא שתלים גם במומיות מתרבות המאיה ומצרים העתיקה. השוני הוא כמובן בחומרים ובטכניקות. היום יש בעולם כ-700 יצרני שתלים. כולם מייצרים שתל עשוי טיטניום, עם הבדלים שונים בחומרים הנוספים ובמבנה.
אז מה בעצם גורם לשתל להפוך לתחליף הראוי ביותר לשן? הסוד הוא ביכולת לחבר בין השתל לבין עצם הלסת ולגרום לעצם להתחבר אל השתל, כאילו היה חלק ממנה, מבלי לדחות אותו כגוף זר. כשמושג החיבור הזה, ניתן להשתמש בשתל כעוגן להנחת כתר. בגלל העיקרון הזה, הצלחת קליטת השתל תלויה בשטח הפנים הבא במגע עם העצם. ככל ששטח הפנים גדול יותר, עולה סיכוי ההצלחה. כדי לייצר שטח פנים גדול יותר, מנסים היצרים לחספס כמה שיותר את פני השטח, בעיקר על ידי הפצצתו עם חומרים שוחקים, אבל יש עוד שיטות רבות. ישנם הבדלים של עד פי ארבע בשטח הפנים של שתלים שונים, למרות שבעין רגילה לא ייראה כל הבדל ביניהם.
מעל 90 אחוזים מהשתלים המורכבים בישראל מיוצרים על ידי חברות מקומיות והגיע הזמן שהצרכנים יידעו להבחין ביניהם, ולדעת מה לבקש מרופאי השיניים שלהם. השתלים המודרניים עשויים היום בעיקר מסגסוגת של טיטניום, ומכילים גם כ-6 אחוז אלומיניום ו-4 אחוז וונדיום, המחזקים את החומר ומקנים לו עמידות לאורך זמן. לשתלים שונים יש מאפיינים שונים וכדאי לדעת מה מתאים לנו ולהתעניין במה שמציעים לנו. הנה כמה קטגוריות שחשוב לדעת, לפני שאנחנו נכנסים להליך השתלה כזה.
צורת השתל וגודלו - הנפוץ והפופולארי ביותר הוא צורת הצילינדר, עם סלילים דמויי בורג. העצם נבנית סביב הסלילים ויש חשיבות למימדי השתל, בהליך ההתחברות וההיצמדות שלו לעצם הלסת. יש גם שתל בצורת דיסק, למקרים של חוסר במאסת עצם הלסת, אבל סיכויי ההצלחה שלו קטנים יותר. ככל שהשתל ארוך יותר או רחב יותר, ככה גדולים סיכויי ההיקלטות שלו ואורך חייו. אלא שלא תמיד ניתן להחדיר שתל גדול. המגבלות הן בעיקר מאסת העצם בלסת העליונה, והצורך להימנע ממגע בעצבים בלסת התחתונה.
ציפוי השתל וניקיון פני השטח - זהו למעשה התחום העיקרי המבדיל בין היצרנים. שטח פנים רחב יותר ודרגת ניקיון גבוהה יותר מגדילים את סיכויי הקליטה. היצרנים משקיעים הון עתק במחקרים ארוכי טווח והוכח שאובדן עצם סביב שתלים עם שטח פנים רחב יותר היא מועטה מאוד.כאן גם טמון ההבדל העיקרי במחיר - גודל פני השטח, שעומד ביחס ישר לאורך חיי השתל.
אופן חיבור השתל - יש כמה סוגי חיבורים, והנפוץ ביותר הוא החיבור המשושה. אך יש גם חיבורים משולשים וגם מתומנים. חשיבות צורת החיבור היא בעיקר לצורך תכנון השיקום שמעל לשתלים.
חומרים - רוב השתלים מיוצרים מסגסוגת טיטניום, אך יש גם חומרים אחרים, כיוון שחלקים בעולם הרפואי מסתייגים מהחדרת מתכות לגוף. החומר הנפוץ השני הוא זירקוניה. חומר לבן וקשיח אך גם יקר וחסרונו העיקרי שהוא שביר יותר.
אורך הטיפול - עד כה היה צורך בתקופת המתנה של בין 4 ל-6 חודשים עד לקליטה של השתל על ידי העצם ועד להנחת הכתר מעליו. בשנים האחרונות חלה התקדמות דרמטית בתחום זה וכיום כבר יש שיטת השתלה חדשנית הנקראת ALL ON 4 המאפשרת את הלבשת הכתר על השתל כבר באותו יום. חלוץ השיטה הוא ד"ר פאולו מאלו הפורטוגזי. לא כל סוגי השתלים מתאימים לשיטה זו, שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת NOBEL. כדי להבטיח הצלחה בשיטה זו יש להיצמד לפרוטוקול המקורי של ד"ר מאלו. ישנם גם שתלים יחודיים, המתאימים למצבים יוצאי דופן, והמבנה שלהם הוא רחב יותר או צר יותר, והם מותאמים במיוחד למקרים של מבנה עצם לסת צר במיוחד או לעיתים רחב.
עם כל הנתונים האלה כבר יהיה לנו קל יותר לבחור את השתל הנכון עבורנו. כדאי להשקיע זמן ומחשבה בבחירת סוג השתל. שתל איכותי יהפוך להיות חלק מהלסת שלנו ותפקודו ואורך חייו הם המפתח להצלחה. חשובה מאוד גם זהות הרופא המשתיל. תפקידו של הרופא הוא לאבחן במדוייק את התנאים ולהתאים לנו את השתל הנכון ביותר. כמובן שחשובים גם ניסיונו של הרופא והציוד בו הוא נעזר.
ד?ר רונן בורדובסקי רופא שיניים ומנהל מרפאת מאלו קליניק תל אביב
http://drrb.co.il/dr