התשובה לשאלה שבכותרת המשנה: לכאורה כן. ואולם, לצד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מונחות הוראות חוק אחרות אשר חלקן, כדוגמת פקודת העיריות, קדמו לחוק יסוד זה. הדין מאפשר, לרשות המקומית לכפות על הפרט לשפץ את חזיתות הבית וזאת לשם שמירה על אסתטיקה וחזות נאה של המבנים. פקודת העיריות קובעת כי לעירייה יש סמכות להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן (סעיף 249), וכי אדם הנדרש לבצע עבודות שיפוץ ע"פ חוק העזר ולא ביצען, רשאית העירייה לבצע את העבודה בעצמה ולגבות את ההוצאה מאותו אדם (סעיף 255).
בהתאם לפקודת העיריות, אפשרה כנסת ישראל לעירייה לכפות על הפרט לשפץ את קניינו ואף לכפות עליו לשלם עבור השיפוץ. לאור הפקודה, עיריות רבות התקינו מכוח פקודת העיריות חוקי עזר שונים שעניינם מתן הוראות בגין חזיתות בתים ושיפוצן.
העיריות עושות שימוש בהוראות חוק אלו?
עיריות רבות ניסו ומנסות לאכוף את הקבוע בפקודה ובחוקי העזר בדרכים שונות. אחת מהן היא עיריית תל אביב יפו: עיריית תל אביב- יפו, חוקקה חוק עזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון) המטיל חובה על הבעלים והמחזיק לשמור על מצב תקין ומראה נאה של חזית הבית (סעיף 53 א'). וכן, מעניק סמכות לראש העירייה לדרוש מבעל הבית בכתב לבצע עבודות שיפוץ בחזית כמפורט בהודעה (סעיף 54 א').
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי, ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום, בו התערב בית המשפט בקניינו של הפרט, בהתאם לפקודת העיריות ולחוק העזר של עיריית תל אביב יפו, וקיבל את בקשת העירייה למתן צו עשה המחייב את הבעלים לשפץ חזית המבנה בקובעו כי מדובר במבנה בעל חזית מוזנחת אשר טעונה שיפוץ מאסיבי (ה"פ 19130-01-09 עיריית תל אביב יפו נ' אלאשווילי ז"ל ואח').
במקרה זה, העירייה עתרה לבית המשפט בבקשה להוציא צו עשה המחייב את המשיבים ביחד ולחוד לשפץ את המבנה ברח' ביאליק 46, בתל אביב. ביהמ"ש ביקר במקום וקבע כי מדובר בחזית מוזנחת וטעונה שיפוץ מאסיבי. מדובר במבנה שחזותו רעועה והוא אכן מהווה מפגע אסתטי בסביבתו. נושא תחזוקת המבנים ע"י הבעלים איננו נושא אסתטי בלבד והינו בעל חשיבות עליונה, הן מחמת הערך הכלכלי של המבנה ביחס לסביבתו והן מחמת העובדה כי הזנחה גוררת אחריה תופעות שליליות נוספות.
ביהמ"ש גם קבע כי הוראות חוק השימור אינן סותרות את הוראות חוק העזר אלא משלימות זו את זו באופן שהוראה של חוק העזר שאיננה ייחודית לשימור תבוצע על פי חוק העזר. מה עוד שדרישת העירייה בתובענה זו לא באה אלא לגבי חזית הבניין בלבד בעוד שחוק השימור על כל המבנה עצמו. ביהמ"ש נעתר לבקשה לצו עשה וקבע כי על הנתבעים ביחד ולחוד לפעול לשיפוץ המבנה. נקבע כי על המשיבים לשפץ את המבנה עד ליום 31.12.13 וככל שלא יעשו כן, העירייה תשפץ את המבנה בעצמה והנתבעים יישאו בכל העלויות ביחד ולחוד.
כאשר מדובר בחזית מבנה רעועה, אשר מהווה מפגע אסתטי בסביבתו, ישנה חשיבות עליונה לשיפוץ המבנה אך, לא ברור מדוע רוב רובו של הנטל מוטל על הפרט בעוד העירייה מהווה כיס עמוק. נראה כי המחוקק ואף בית המשפט במקרה שבדנון התעלם מהעול הכלכלי הרב המוטל על הפרט וזאת כאשר נכפה עליו לשאת בעלויות השיפוץ לבדו.
עו"ד ליאור עמידור , מומחה בתחום המקרקעין-
http://amidor.daze.co.il/