יותר ויותר אנשים מדווחים היום שהם אינם מצליחים "לשמור" על דיאטה בריאה ומזינה לאורך זמן. האצבע על ידית המקרר מהירה והיד המושטת לקערת החטיפים קלה. זה קורה גם אחרי שאנחנו כבר שבעים ופעמים רבות ההתנהגות הזו מלווה בתחושת אשמה ובושה. האם אנו מתביישים בכך שאיננו מצליחים לשלוט בעצמנו? או מתביישים במשקל גופנו? התשובה היא כנראה גם וגם. התופעה הזו מוגדרת כאכילת יתר כפייתית. בארצות הברית ייבאו את שיטת 12 הצעדים - שבמקור יועדה לטיפול באלכוהוליסטים אנונימיים - גם לתחום האכילה הכפייתית, וקצרו בנושא זה הצלחה אדירה. התכנית נקראת overeaters anonymous או בקיצור OA, ולאחרונה נפתחו קבוצות כאלה גם בישראל.
הטיפול באכילת יתר, או באכילת יתר כפייתית, באמצעות תכנית 12 הצעדים, היא גישה יוצאת דופן ושונה מכל הדיאטות המסורתיות. למרות שמשתתפים בתכנית מדווחים על ירידה במשקל ועל הצלחה בשמירה על המשקל החדש, לא זה התחום שבו מתמקדת הגישה. הרעיון הוא להבין שיחסו של האדם לאכילה הוא כאל התמכרות וכך לטפל בה. המשקל הוא רק הסימפטום לבעיה ולא הבעיה עצמה.
בעיני ליאת (שם בדוי), שהחלה את התכנית לפני כתשעה חודשים, ההתייחסות לאוכל כאל חומר ממכר, היא הסוד להצלחה. "לא האמנתי שיש עוד אנשים כמוני", היא מספרת, "נכנסתי לחדר וכל אחד כאילו הוציא לי את המילים מהפה. המחשבות על מה לאכול, מתי לאכול, עם מי לאכול, הטרידו אותי הרבה יותר ממה שאי פעם הייתי מוכנה להודות. תמיד במסיבות הייתי נצמדת לשולחן הכיבוד ותורמת חלק נכבד בחיסול החטיפים. תמיד הייתי מוצאת דרך לקחת מנה נוספת מהקינוח מבלי שירגישו. בסופי שבוע, כשיכולתי לאכול לבד בבית, זו היתה חגיגה. לא הייתי מניחה הרבה אוכל בבת אחת על השולחן, אלא בכל פעם ניגשת למקרר ומנשנשת עוד משהו בין תכניות הטלוויזיה. אם הייתי מעזה לסכם בסוף היום את כל מה שאכלתי, הייתי מגלה שאכלתי בשביל משפחה שלמה. פשוט לא עשיתי זאת".
הבדלי הגישות בין שיטת 12 הצעדים לבין רוב הדיאטות היום, הם מרעננים וגם מסקרנים. אם ניגש למקור של שיטת 12 הצעדים, נגלה שכל אדם הנאבק בבעיות של התמכרות לאלכוהול, מקבל עצות מכל סביבתו הקרובה לגשת לטיפול בשיטת 12 הצעדים, שהוכיחה את עצמה בתחום זה כבר למעלה מיובל שנים. זה כנראה היה רק עניין של זמן עד שהגישה הזו תיושם גם לגבי אוכל, ותעשה עליה לישראל.
כל מי שמגיע לפגישה לומד ששורש הבעיה אינו בהתנהגות הפיזית של האכילה עצמה. שליטה בכמות ובאיכות של האוכל לא תהווה כנראה פיתרון לאכלני יתר ולכפייתיים וזו הקלה גדולה למשתתפים החדשים, שבמשך שנים ניסו לשלוט באכילה שלהם. חלקם הגיעו לכדי אנורקסיה או בולימיה, חלקם ניסו תרופות פלא וכל מיני ניתוחים, ואחרים פשוט החליפו אינספור דיאטות, בהן נחלו כישלון לאחר זמן קצר או ארוך.
הפיתרון בשיטת 12 הצעדים להרגלי אכילה לא בריאים הוא פיתרון רגשי. כל משתתף יכול לקבל מאמן או מאמנת (ספונסר), ולעבוד איתו על פי התכנית. ממש כמו שעושים עשרות אלפי אנשים בארה"ב ובעוד מקומות ברחבי העולם. במקרים רבים ניתן לשמוע ממשתפי התכנית, שהירידה במשקל בתחילת הדרך הוא השינוי החשוב ביותר עבורם, אבל בהמשך הדרך מתברר שהשינוי המשמעותי הוא ברמה הרגשית והאישית. מדובר בשינוי לא רק בגישה לאוכל, אלא בשיפור במערכות יחסים, ובגישה לחיים בכלל. תוצאות אלה הן נפוצות מאוד בשיטת 12 הצעדים.
באדיבות אכלני יתר אנונימיים ישראל-http://www.oaisrael.org/