וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ניצחון החיים

מאמר אורח

25.7.2014 / 13:34

אוהבים שחייה, ריצה ורכיבה באופניים? דמיינו כעת את עצמכם עושים כל זאת ברצף. אתגר לא פשוט לאדם רגיל ובריא, על אחת כמה וכמה כשמדובר בספורטאי נכה. עבור נתי גרוברג, אלוף ישראל באופני-יד, זאת תהיה המציאות באוגוסט הקרוב, עת ייטול חלק בתחרות "אירונמן – איש הברזל"

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
נתי גרוברג/מערכת וואלה!, צילום מסך

גרוברג, ספורטאי בעל 100% נכות בפלג גופו התחתון, בשל תאונת אופנוע שעבר, בה רוסקה רגלו השמאלית, בשנת 1999 בהיותו בן 29 . בצעדים זעירים ,שעון על קביים , עושה גרוברג את סידוריו לקראת השבת בקניון במודיעין, בטרם אנו מתיישבים לשוחח. "אני ממעט לדרוך על רגלי השמאלית, היא לא באמת מחוברת, ומתנייד בעיקר בעזרת כיסא הגלגלים שלי".

לדבריו, מריבה על לקוח בין שני נהגי מוניות בכביש, היא שגררה אותו לחדר הניתוחים בבית החולים "אסף הרופא", שם עבר כ-14 ניתוחים וטיפולים, בתקופות זמן שונות. "במשך כשנתיים נדדתי מבית החולים לשיקום ב"בית לוינשטין"; בשל זיהום שהתפתח מידי פעם הייתי מוחזר לטיפול רפואי".

כיצד נוצר החיבור הראשון בינך לבין נבחרת הרכיבה של עמותת "אתגרים"?

"בתקופת האשפוז והשיקום השנייה שעברתי, הגיע ל"בית לוינשטיין" נציג העמותה שהקרין סרטים על פעילות העמותה. בין יתר הדברים ראיתי רכיבה על אופניים ומיד זעקתי לעברו: 'אנשים לא זזים פה, מה לאופנים ולמחלקת פצועים?' הבחור השיב לי 'אלה אופניים שמונעים על ידי הידיים, אתה עוד תראה'. בעקבות הביקור חקרתי את הנושא באינטרנט, התלהבתי והחלטתי לבוא ולרכב תחילה בשביל הכיף".

גרוברג הצטרף לרכיבה הקבוצתית בפארק הירקון, והשמחה שזה עורר בו עשתה לו פלאים. לדבריו, בתקופת הרכיבה הראשונה הוא לא היווה אתגר לקבוצתו ולמאמניו, אלה היו משיגים אותו בקלות. לאחר זמן מה נאלץ גרוברג לשוב לחדר הניתוחים, ולהפסיק את רכיבתו. לאחר שחרורו מהאשפוז, חיפש עבודה וישב הרבה בבית. כתוצאה מהמצב אכל הרבה והשמין עד הגיעו ל100 ק"ג. בעקבות שיחה עם רופאו האישי בחר לשוב ולהילחם על בריאותו ועל אהבתו לרכיבה.

לדבריו, בתחילה צחקו ולעגו ל"דובון" שבא לרכב, אולם, מה רבה הייתה הפתעתם של בני הקבוצה ובפרט של מאמנו האישי, ערן כספי, שכעבור שלושה חודשיים הוא זכה במקום שני באופני-יד בארץ, ובמקביל החל הוא להשיג את יתר חברי הקבוצה. "הכל מתחיל משינוי באורח החשיבה".

לפני התאונה רכבת על אופניים או פעלת בספורט אתגרי אחר?

"לפני כן לא עסקתי בשום פעילות ספורטיבית, ספורט עבורי היה דבר זר".

עוד במסדרונות בית החולים, החלו מחשבות תחרותיות לנקר במוחו. לדבריו, מידע שאסף ברשת אודות מרתון ניו-יורק - רכיבה בת 142 ק"מ, הוא שפיתח אצלו את הרצון להתקדם ולהתמקצע בתחום. אחת לכמה זמן היה מקפיד לשאול את ערן, מאמן הקבוצה, מתי יגיע זמנה של תחרות זו. משזכה בתארים מתקדמים בתחרויות רכיבה שונות בארץ, הציע לו המאמן להתמודד בתחרות אירופית לפני שירוץ רחוק עד ניו-יורק.

שנת 2006 תחשב עבורו כשנת המפנה הדרמטי ברכיבתו: השתתפות בתחרות בצ'כיה וזכייה במקום השישי, לצד השגת מקום ראשון בתחרות אופני-יד בישראל, תואר שעד היום לא נלקח ממנו, הם שסללו עבורו את דרכו לאולימפיאדה בביגי'ן שבסין בשנת 2008. הבשורה על בחירתו לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדה ריגשה אותו מאוד, "לייצג מדינה זה נשמע יותר טוב מלייצג את עצמי במרתון ניו-יורק". ציין גרוברג בחיוב, והוסיף כי "הוועד האולימפי בחו"ל הוא שבחר בי להשתתף וקיבלתי מהם כרטיס אישי, מכובד ומרגש".

מהסיפור הבא ניתן יהיה ללמוד מניין שואב גרוברג את כוחותיו לפני ואחרי פעילות שביצע. "במסגרת מסע רכיבה מים המלח לערד, עלינו אני ורוכבים רגילים לצידי במעלה עקרבים- עליה קשה במיוחד. בזמן הרכיבה שמתי לב שיתר הרוכבים עברו לצעידה לצד אופניהם, ואילו אני המשכתי לרכוב. בסוף אותה רכיבה ניגשו אלי מספר רוכבים ואמרו לי 'כל הכבוד, בזכותך עלינו מחדש על האופניים ונלחמנו' אני נבנה ומתחזק מהמקומות בהם אני משפיע על אחרים; זה הטריגר שלי".

עם נחיתתו של גרוברג בסין והגעתו לכפר האולימפי, שהותאם היטב לצרכי הספורטאים הנכים, החל מתאמן ורוכב במסלולי האזור, רכיבות שלדבריו הוגדרו כמוצלחות מאוד. את זמנו ניצל היטב בתקופת ההכנה. כבכל יום, גם ביום שלפני התחרות יצא גרוברג לרכיבתו היומית, רכיבה אותה סיים באקורד כואב במיוחד.

"בשעה 15:55 החלטתי לשוב לרכיבה אחרונה, בטרם אסע לשדה התעופה לאסוף את אשתי. באחת מירידותיו המפותלות של הכביש עמדה ניידת משטרה שחסמה את נתיב הרכיבה. מאחר שהגעתי במהירות רבה, ללא יכולת לעצור, התנגשתי בניידת. התאונה גרמה לי לאיבוד הכרה, שבירת מס' צלעות ופריקת כתף .כשפקחתי את עיני הייתי שוב בחדר הניתוחים.

גרוברג, שזה עתה ספג מכה קשה - ביטול השתתפותו באתגר חייו, ספג מכה נוספת מהסינים כשאלה בחרו להעלים כל ראיה אפשרית למה שארע במקום התאונה, מניידת ושוטר ועד המחשב, בו נשמר היטב סרט המתעד את שהתרחש. אולם לדבריו כאבו הגדול ביותר היה סבל אשתו שעברה אתו מחדש סידרת ניתוחים ואשפוזים(תהליך שיקום כואב ומייגע). אשתו שהייתה ערה לכאב ולקונפליקט שחוה באותם ימים, ניגשה בוקר אחד ובידה שקית עם קסדה חדשה ובפיה בקשה אחת, 'צא לרכב, זה האדרנלין שלך'. ”מילאתי אחר בקשתה ורכבתי כ-100 קמ"ש(20 דקות) באותו בוקר, מסתבר שבכך הזקתי לעצמי גופנית, אך, השמחה שמילאה אותי באותה רכיבה ואחריה, הייתה שווה כל צלע שבורה בגופי".

גרוברג שלרגע קט לא זנח את תחרויותיו מעיד כי מאז תאונתו השנייה, הפך זהיר מעט יותר ומהיר טיפה פחות, מנגד, מצב זה לא מנע ממנו מלגרוף בתחרויות, בהן השתתף באירופה, מקומות טובים. במקביל, בשנת 2010, אף השתתף ברכיבה ממטולה עד אילת, רכיבה שחיזקה את ביטחונו העצמי. "טור-דה-יזראל" הייתה עבורי זריקת עידוד לקראת האולימפיאדה בלונדון 2012".

גרוברג, לדבריו, רצה מאוד לסגור מעגל בכל הנוגע לאולימפיאדה, אולם הזמן הקצר שעמד לרשותו, על מנת להתאמן לקראת לונדון, עורר חשש בקרבו אם יזכה לכך, אולם, כמו משאלת לב שהתגשמה, מס' חודשים לפני פתיחת אולימפיאדת לונדון, הוא קיבל שיחה מנציג "אתגרים" גיא סלומון, ממונה ענף התחרויות של "אתגרים" לשעבר, "בשיחתנו הקצרה, הוזמנתי לקפה בלונדון, נפגשנו ולראשונה זכיתי לראות ולחוש אולימפיאדה מקרוב".

את השמחה שאחזה בגרוברג, לאור זכותו לשוב ולהתחרות בלונדון, ניתן ללמוד מהסיפור הבא המתאר את רגע הזנקתם של המתמודדים בתחרות. לדבריו, בעת ששופט התחרות החל סופר לאחור כיסה את פניו של גרוברג חיוך מקצה לקצה, 'אתה מסומם?' פנה אליו השופט, גרוברג מיהר להשיב שהוא אך שמח ולא יסף. "לא שינה לי זה שסיימתי שביעי, אלא שזכיתי לסגור מעגל".

גרוברג, לדבריו, רואה במעשיו שליחות אישית, הוא מרצה על סיפורו האישי ונותן דוגמא בשטח לאנשים אחרים הנחשפים אליו. "שליחותי היא לעזור לאנשים אחרים להבין שבכל מצב אפשר להיות מרוצה ושמח. צריך רק לדעת לעשות את זה. להתמודד באולימפיאדה זה אינו מובן מאליו, אם לא תתמודד עם הקושי איך תצליח להשיג מטרות".

גרוברג משתתף פעיל בקורס אימון אישי (coaching) של אלון גל בת"א, שם הוא קיבל מסר חזק לחיים. "פיתחתי חסם שליליות; במקום שאשמע כל הזמן את הביקורת והשלילה, אוזני עוקבות תמיד אחר החיובי והפרגון, זה הרבה יותר נכון ובריא. כשניגש אלי אדם ושואל בעצתי בדבר מה אני תמיד אתן לו עוד כיוון מחשבה, ולעולם לא אבקר או אשלול את דרכו שלו. כך יש סיכוי טוב שיקשיב לי ולא יברח. זה בדוק וזה עובד".

מה למדת מהסיפור האישי שלך?

"למדתי להתמודד עם קושי ולצמוח ממנו קדימה. למדתי כיצד לנהל משבר ביני לבין עצמי יותר טוב".

מה לרוב אתה נשאל בהרצאותייך?

"אוהבים לשאול אותי אם אני מוכן לתחרות לפני שאני יוצא אליה. אני משיב תמיד: 'אדוני, שאל אותי שש דקות לאחר שסיימתי את התחרות ואדע להשיב לך'. אין וודאות מוחלטת בתחרות".

סדר יומו של גרוברג מוקפד ומסודר מאוד, היום מתחיל עוד טרום זריחה בשעה 5:00 אז הוא נוהג מביתו שבכפר בן –נון (מועצה אזורית גזר) אל פארק הירקון ובשעה 6:00 מתחיל ברכיבת האימון שלו בת השעה וחצי לערך. ומשם לאחר התארגנות זריזה ממשיך למשרדו שבת"א, גרוברג עובד כמנהל אתרים וסליקה בנקאית ומגן בפני התקפות סייבר לסוגיהן, כמו אלו הפוקדות מידי יום את אתרי החברות הישראליות. את יומו הוא מסיים לעת ערב, בשחייה או אימון בחדר כושר במודיעין שם הוא מתאמן לקראת אתגרו החדש, "האירונמן".

ימי שישי עבורו הם קודש למשפחתו, המלווה אותו תמיד. בימי שבת הוא יוצא לרכיבות אימונים של פיתוח כושר וסיבולת. באפריל האחרון רכב מביתו עד לעיר אריאל, רכיבה שארכה כ-135 ק"מ הלוך חזור. לפני מספר חודשים החליט גרוברג לפתוח באתגר חדש, התמודדות בקיץ בתחרות "אירונמן" – איש הברזל שבקופנהגן, בפיו הסבר פשוט לבחירתו: "בתחרות הזאת, זה אתה מול עצמך, דחיקת עצמך לקצה המאמץ".

לדבריו, בתחרות זו עליו לשחות 4 ק"מ, משם ימשיך ברציפות לרכיבה באופניו למשך כ-180 ק"מ ולסיום יחתום במרתון 42 ק"מ, אותו יעשה בעזרת הכיסא שהותאם לצורך תחרות זו, אותו מזיז הוא בעזרת מכות בגלגלי הכיסא. "אחרי 4 ק"מ שחייה הגוף שולח אותות מצוקה, 'אני לא יכול יותר', אני מיד משנה את המחשבה בראש והופך את סימן הקריאה לסימן שאלה, אני באמת לא יכול יותר? בוודאי שאני יכול! אני משיב לעצמי וממשיך".

לדבריו, אחד הדברים שהובילו לבחירתו להשתתף בתחרות זו היה שאינו מרגיש עוד אתגר בתחרויותיו בארץ, מאחר והוא שומר על מקומו הראשון באופני-יד מזה מס' שנים, "הצורך בריגוש חדש, בער בי תמיד וכעת יממש את עצמו". בימים אלה גרוברג מנצל את רכיבותיו בפארק בת"א בעיקר לטובת הכרת כיסאו החדש. באשר לשחייה, כבר בביקוריו הראשונים החל בהפגנת כישורים בבריכה. מאמנו הופתע לטובה וכך גם הוא: בשעת שחיה הוא עשה 160 בריכות.

תשוב להתחרות גם באולימפיאדת ברזיל ב2016?

"אין לדעת, אך איני שולל זאת. לעת עתה פתחתי באתגרי החדש בקופנהגן, אני נמנע מלנבא את עתידי. אתייחס לכל האפשרויות בכובד ראש ורצינות כשאדרש לכך".

לסיום בוחר נתי גרוברג לשתף אותי במחשבה שמלווה אותו שנים: "כל אחד מאיתנו סוחב שק קטן של בעיות, העניין הוא לדעת כיצד לצאת מן המשבר בתנופת ידיים לניצחון".

  • עוד באותו נושא:
  • בריאות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully