פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מעיכוב עד מעצר: מה חשוב לדעת לפני סיבוב על ניידת

      איך להתנהג מול שוטרים? האם אנחנו חייבים להיענות לבקשה להצגת מסמכים מזהים? האם מותר לערוך עלינו חיפוש גופני? עו"ד אלון ארז עונה

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ShutterStock

      זה יכול לקרות לכל אחד: רגע אחד אנחנו הולכים לתומנו ברחוב ורגע אחר כך פונה אלינו שוטר מסיבה כזו או אחרת ומבקש מאיתנו להזדהות. ברגע הזה בוודאי עולות בראשנו שאלות רבות: האם אנחנו חייבים להיענות לבקשה להצגת מסמכים מזהים? האם מותר לשוטר לערוך עלינו חיפוש גופני? האם הוא יכול להכריח אותנו להיכנס אל הניידת? כל השאלת האלו הן לגיטימיות, אומר עורך דין פלילי אלון ארז. ככל שנדע את התשובות עליהן מוקדם יותר, כך גם נוכל להתמודד יותר טוב עם הסיטואציה הלא נעימה הזו אם וכאשר היא תתרחש.

      חיפושי גופני – רק אם יש חשד סביר לביצוע עבירה

      לשוטר מותר לערוך חיפוש גופני על גופו של אדם רק אם יש לו חשד סביר לביצוע עבירה. העניין הוא שאת המושג "חשד סביר" כשלעצמו אפשר לפרש בלא מעט דרכים.

      לדוגמה, כבר קרו מקרים בהם אנשים שזרקו טישו לפח נחשדו בכך שלמעשה ניסו להיפטר מסמים... מצד אחד, האדם שהשוטר עוצר אותו ברחוב לא מבין מדוע נטפלים אליו רק כי זרק משהו לפח. מצד שני, מבחינתו של השוטר, הוא לא ראה מה בדיוק אותו אדם זרק, ואם נדמה לו שאותו האדם ביצע את הזריקה באותו רגע בו נתקל בו, הרי שקל יותר להבין מדוע התעורר חשדו.

      בית המשפט העליון קבע בעבר, כי "תחושה או ניחוש גרידא, אשר איננה מתלווה אליהם ראיה אחרת כלשהי, אינם כשלעצמם בגדר יסודות מספיקים ליצירתו של החשד הסביר." במילים אחרות, כאשר השוטר דורש לערוך עלינו חיפוש גופני, עליו להציג בפנינו ראייה לכך שאנו חשודים.

      כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי הטענה שלפיה כל האנשים במקום מסוים (במקרה זה, בית ספר) הינם חשודים רק על סמך ניסיון העבר, אינה עומדת במבחן החשד הסביר ואי אפשר לקבלה מכיוון שהיא פוגעת באופן ברור בזכות לפרטיות.

      עיכוב אדם ברחוב או בתחנת המשטרה

      על פי החוק, הסיטואציה הבסיסית אותה תיארנו עד כה מוגדרת לפי הדין הפלילי כ"עיכוב". כלומר, הגבלת אדם לנוע באופן חופשי, כאשר הגבלה זו מותרת כאמור רק כאשר יש יסוד או חשד סביר לביצוע עבירה. בנוסף לכך, גם חקירה במשטרה מוגדרת כעיכוב.

      כמו כן, אם בעבר שוטר היה יכול לדרוש מאדם להציג תעודת זהות גם ללא חשד לביצוע עבירה (בשל החובה על כל אזרח לשאת עליו מסמכים מזהים), הרי שבשנת 2008 נקבע על ידי בית המשפט באופן תקדימי, כי אם השוטר אינו יכול לספק שום הסבר נוסף מדוע עצר את אותו האדם, הרי שהאחרון אינו חייב להזדהות בפניו.

      מקרה נוסף בו ניתן לעכב אדם הוא כאשר אותו אדם היה עד לביצוע עבירה. אז יכול השוטר לעכבו במקום, לזמן אותו לחקירה בתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר או לקחת אותו אל תחנת המשטרה עצמה אם הוא סבור שאותו אדם יסרב להגיע לחקירה בהמשך.

      מעצר

      בניגוד לעיכוב, במהלך מעצר חירותו של אדם נשללת לזמן ארוך יותר. שוטר רשאי לעצור אדם גם ללא צו מעצר עד ל-24 שעות ולאחר מכן הוא חייב לשחררו או להביאו בפני שופט. המעצר ללא צו מוגבל לנסיבות הבאות:

      • כאשר האדם עבר עבירה לעיני השוטר או זמן קצר לפני כן. עבירה זו חייבת להיות מסוג עוון או פשע (כלומר, עבירה שהעונש המרבי עליה הוא מעל שלושה חודשים).
      • במקרים של אלימות חמורה או אלימות במשפחה
      • במקרים של חשד לעבירות סמים (למעט שימוש או אחזקה לצריכה עצמית).
      • כאשר יש לשוטר חשד סביר לכך שהחשוד יסכן אדם נוסף, את שלום הציבור או את שלום המדינה.
      • כאשר יש לשוטר חשד סביר כי האדם לא יגיע לחקירה מרצונו החופשי, ינסה לשבש אותה או לפגוע בראיות ורכוש הקשורים אליה.
      • כאשר האדם שוחרר בערבות והפר את תנאי השחרור שלו או נמלט ממשמורת חוקית.
      • כאשר השוטר ביקש לעכב אדם ולקחת אותו לתחנת המשטרה וזה התנגד.

      יש לשים לב בעיקר לסעיף האחרון מכיוון שמשמעותו היא שאם ניסיתם להתנגד לשוטר או סירבתם להיכנס לניידת, יש לשוטר את הזכות לעצור אתכם ולכן מוטב להימנע מכך.
      בכל מקרה, מחובתו של השוטר לשקול בכובד ראש מתי להשתמש בסמכות המעצר על פני סמכות העיכוב ולהודיע באופן ברור לחשוד מהי סיבת המעצר.

      בעת צרה - אל תהססו להתקשר לעורך דין פלילי

      עם כל הנאמר כאן, קל להבין כי בעת היתקלות עם שוטר, מוטב להיות חכם מאשר צודק : גם אם אתם סבורים שלשוטר אין סיבה אמיתית לעכב אתכם, מוטב שלא להתנגד ולהציג את המסמכים המזהים שהוא מבקש. עם זאת, יש לכם זכות לבקש מהשוטר להזדהות ולהציג בפניכם את תעודת המינוי שלו ומספרו האישי. הדבר נכון גם כאשר מדובר בשוטר אשר אינו לובש מדים.

      לשוטר מותר לסרב להזדהות רק כאשר עצם הזיהוי עשוי לסכל את ניסיון המעצר או העיכוב, לפגוע בביטחונו של השוטר או בביטחונו של אדם אחר. אם השוטר מבקש מכם להתלוות אליו לתחנת המשטרה, אך עדיין לא הבנתם על סמך איזה חשד הוא מבקש זאת, יש לכם זכות מלאה להתקשר לעורך דין פלילי ועל השוטר הממונה לאפשר לכם להיפגש עימו עוד לפני שהחקירה מתקיימת בפועל (או כלשון החוק, "ללא דיחוי").

      במקרים בהם השוטרים נוהגים כלפיכם באלימות ולא מסכימים להודיע לכם במה אתם חשודים ואתם בטוחים כי אתם חפים מפשע, יש לכם אמנם זכות חוקית להתנגד למעצר, אך המציאות מראה כי הדבר עשוי להרע את מצבכם וכי ייתכן כי האלימות מצד השוטרים תגבר. כמו כן, השוטר יוכל לטעון מאוחר יותר בבית המשפט כי הפרעתם לו בעת מילוי תפקידו.
      לכן, במקרה כזה מוטב לכם לא להתנגד בכוח ולדרוש לראות עורך דין ברגע ובו האלימות מופסקת. תוכלו גם לטעון כי המעצר הינו בלתי חוקי בפני הקצין התורן בתחנה. במקרים רבים, השופטים מקבלים את הטענה כי המשטרה חרגה מסמכותה (במיוחד לאור מקרים קודמים) ומזכים את הנאשמים.

      לסיכום, חיפוש על ידי שוטר, מעכב או מעצר היא אינה חוויה נעימה במיוחד ואף אחד לא רוצה לחוות אותה על בשרו, אך ככל שנדע טוב יותר מהן הזכויות שלנו מתוקף החוק וכיצד אפשר לעמוד עליהן, כך נוכל להתמודד טוב יותר עם הסיטואציה אם וכאשר היא תתרחש.

      עו"ד אלון ארז (יח"צ)
      עו"ד אלון ארז (צילום: יח"צ)