פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם שיקרתם פעם לגבי אוכל?

      האם אתם מעדיפים להיות בחברת אוכל מאשר בחברת אנשים? האם אתם מתגנבים למקרר באמצע הלילה? ממשיכים לאכול גם אחרי ששבעתם? האם אתם אכלנים כפייתיים? יש פיתרון עבורכם

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      (צילום: אילוסטרציה)

      האם אתם משקרים בנושאים הקשורים לאוכל? לא מספרים מה אכלתם כי אתם לא רוצים להתמודד עם האמת? האם אתם מכירים כאלה שגנבו אוכל? האם אכלתם פעם הרבה אחרי ששבעתם? האם קיבלתם בחילה מרוב אוכל?

      יש סביבנו אנשים כאלה. הם החליפו רופאים ומטפלים שרשמו להם אינסוף דיאטות, גלולות או זריקות, שהיו אפקטיביים לתקופה מסויימת אבל אז שוב אבדה השליטה והקילוגרמים חזרו. זה קורה להרבה מאיתנו. צומות תקופתיים, עם או בלעדי הנחיות רפואיות, שבסופם התקפי אכילת יתר. יש מי שנוהגים לרוקן את האוכל על ידי הקאה או שימוש במשלשלים, וזאת אחרי דחיסה של אוכל לגוף, לפעמים עד כדי תחושת כאב. כמה עצות כבר קיבלנו, ממי לא, איך לשמור על משקל אידיאלי וכלום לא פתר לנו את הבעיה מה שלא נעשה, משהו תמיד מחזיר אותנו בסופו של דבר להרגלי האכילה הכפייתית.

      התוצאה: ככל שהמשקל עולה ההערכה העצמית יורדת, עד ליאוש, עד לכניעה במלחמת ההתשה האינסופית הזו. רבים מגיעים למחשבות אובדניות. חלק גם מנסים לשים קץ
      לחיים בהם אין להם שליטה על הרגלי האכילה הקיצוניים שלהם. אלה שלא הגיעו עד לסף היאוש האובדני מוצאים נחמה מחדש בתקווה שיום אחד יהיה בסדר, כל עוד יהיה אוכל בסביבה. ואז שוב האכילה הכפייתית מכריעה אותנו. וככל שאוכלים יותר סובלים יותר. ושוב הנחמה מגיעה דרך אכילה כפייתית ומוגזמת, במקרים רבים זה מתרחש כאשר אנחנו לבד. עובדים ביום, אוכלים בלילה. חוץ מזה אנחנו בסדר לגמרי. כאחד האדם.

      אלא שלכל התהליך הזה, אם נרצה או לא, יש גם השלכות על תחומים רבים בחיינו. החיים רצופים פחדים וחרדות. התפרצויות על הילדים בדיוק בשעה שהם נזקקים לתשומת הלב שלנו. ריבים מתמשכים עם בני הזוג והתקפי קינאה ורכושנות. מקרים בהם העדפנו להיות בחברת אוכל מאשר בחברת מכרים. פגענו בחיי החברה שלנו. העדפנו להישאר בבית ולמעשה להתחבא בו.

      איבוד כוח הרצון בא לידי ביטוי גם בכך שלא יכולנו לעמוד על שלנו. נכנסנו למערכות יחסים פוגעניות, כיוון שהרגשנו שאנחנו ראויים ליחס מתעלל. במקום להביט במראה ולהבין מה לא בסדר אצלנו, התמקדנו בבעיות של אחרים וחילקנו להם עצות כיצד לשפר את חייהם, בה בשעה שנותרנו עם הבעיות שלנו. התעסקנו באובססיביות בקטנות, הגבנו באופן מוגזם להערות קטנוניות וכל זאת בשעה שהמשכנו להתעלם מהבעיות האמיתיות מהן התחמקנו. כל התמודדות כזו שאבה מאיתנו כוחות ואנרגיה, והרגשנו תשושים, גמורים.

      התוצאה הייתה לרוב התקפי דיכאון. אם לא יכולנו לקבל מה שרצינו, ויתרנו על הכל. העולם כולו נצבע בשחור או בלבן. החיים הפכו לסיוט.

      האם אתם מכירים מישהו כזה? האם אתם מזדהים עם הוידוי הזה? האם אתם מזהים גם אצלכם חלק מהתופעות שתוארו כאן? עמותת "אכלני יתר אנונימיים" מנסה להציע פיתרון. זוהי עמותה ללא מטרת רווח. מטרת העמותה לתמוך ולעזור לאנשים שסובלים מבעיות אכילה ותוצאותיהן.

      לאכלני יתר אנונימיים יש יותר ממאה קבוצו תמיכה בכל הארץ. אין צורך בהרשמה ואין דמי חבר או תשלומי חובה. יש תמיכה על ידי אנשים עם אותן בעיות. ויש גם דרך החלמה על ידי שיטת 12 הצעדים העוזרת למליוני אנשים ברחבי העולם להחלים מהתמכרויות שונות כולל התמכרות לאוכל. אולי ככה תיפטרו מההרגלים המגונים.

      פרטים נוספים ורשימת פגישות באתר
      www.oa-israel.org