איזו קרצייה: מה צריך לדעת על קדחת קרציות?

אחת מהמחלות השכיחות בארץ בקרב כלבים היא קדחת הקרציות (או קדחת הקרצית כפי שהיא נקראת לפעמים.) זוהי מחלה שיכולה להיות קטלנית עבור הכלב שלכם והיא כרוכה בסבל רב, אומרים בבית חולים וטרינרי שדמה, חשוב להכיר אותה ולדעת כיצד למנוע אותה על מנת לחסוך סבל רב מחיית המחמד שלכם ומכם. למרות שישנן כמה מחלות שמועברות על ידי קרציות לכלבים, קדחת הקרציות היא הנפוצה ביותר ולכן נתרכז בה.

מיהי קרצייה

נתחיל בהיכרות עם הקרצייה (או הקרצית, כפי שיש לומר בעבירת תקנית.) הקרצייה היא קרובת משפחה של העכבישים – מי שמעוניין יכול לספור את רגלי הקרצייה ולגלות שיש שמונה, בדיוק כמו אצל העכבישים. הקרצייה ניזונה מדם של בעלי חיים. היא נצמדת לעור החיה באמצעות שיניים שנמצאות מתחת לפה שלה. כאשר היא נצמדת לכלב – שהוא נושא המאמר שלנו – היא תחיה עליו במשך מספר שבועות, תזדווג עליו ואז תרד חזרה לקרקע על מנת להטיל ביצים. ישנו הבדל בולט בין זכרים לנקבות: הנקבה מתנפחת כשהיא מוצצת דם ואילו הזכר נשאר באותו הגודל.

הקרצייה נפוצה יותר בקיץ אך היא עשויה להופיע גם בחורף כאשר ישנם ימים חמים. בארץ נפוצה הקרצייה החומה והיא זו שנושאת עימה את החיידק הגורם לקדחת הקרציות. לקרצייה זו ישנו מאפיין ייחודי: היא יכולה להתרבות גם בתוך הבית – רוב מיני הקרציות יכולות להשלים את הגלגול המלא שלהם רק בסביבה חיצונית.

הקרצייה, ברוב המקרים, מטפסת על רגל הכלב ומשם היא עושה את דרכה על פני גוף הכלב עד שהיא מוצאת את המקום להיצמד בו ולנשוך את הכלב. לקרציות יש העדפה לאזור הצוואר והאוזניים. באזור עם צמחייה הקרצייה יכולה "להמתין" עד שיעבור כלב והיא תעבור אל הפרווה שלו. כיוון שזו דרך קלה יותר להגיע אל הכלב, אזורי צמחייה הם מקומות שבהם הכלב "יאסוף" יותר קרציות.

כשהקדחת מתפרצת

למעשה, הקדחת איננה אשמתן הישירה של הקרציות – הן רק הנשאיות של החיידקים שגורמים למחלה – ארליכיה קאניס (Ehrlichia canis). למרות שהמחלה נקראת קדחת קרציות ולמרות שככל שישנן יותר קרציות על הכלב עולה הסיכוי לכך שהוא יידבק במחלה, למרבה הצער מספיקה קרצייה נשאית אחת כדי להדביק את הכלב. הקרצייה נושאת את החיידק בבלוטות הרוק שלה. כשהיא נושכת את הכלב ומוצצת את דמו היא מעבירה את החיידק אל תוך מחזור הדם של הכלב. החיידק מתרבה בתוך כדוריות הדם הלבנות וכשהמערכת החיסונית נלחמת בו היא משמידה את הכדוריות הלבנות החיוניות לתפקוד התקין של הגוף.

יש מספר סימנים לכך שהכלב שלכם סובל מקדחת קרציות. בשלב הראשון (שנקרא השלב האקוטי) הסימנים הם:
• חולשה, עייפות, מצב רוח ירוד, ירידה בתיאבון
• עליה בחום הכלב
• אדמומיות יתרה בעין
• לעיתים ישנן הקאות
• בצקת ברגליים – כאשר ממששים את כף הרגל וסביבתה מרגישים נפיחות בעלת מרקם של בצק.

בשלב זה הסימנים לעיתים קרובות מעורפלים למדי ולא תמיד ניתן לשים אליהם לב. הווטרינר יכול לאבחן את המחלה ביתר דיוק על ידי ביצוע בדיקת דם. השלב הזה נמשך בין שבוע לארבעה שבועות.

לאחר השלב הראשון ישנו שלב ביניים שבו הכלב דווקא נראה בריא למדי. החיידק ממשיך לפעול בתוך מערכת הדם אבל הנזק שהוא גורם איננו מוביל לתופעות חיצוניות ולסימפטומים שניתן לזהות.

השלב השלישי (שנקרא השלב הכרוני) מביא עימו סימפטומים נוספים. הנזק שנגרם על ידי החיידקים הוא רב והוא מתבטא במספר סימפטומים חיצוניים:
• דימומים מהעיניים ומהאף, דימומים תת-עוריים
• דיכאון, ירידה חדה בתיאבון, אפאטיות
• בצקות ברגליים
• לעיתים יש גם תסמינים עצביים: פרכוסים, נפילות

מלבד הסימנים החיצוניים, הקדחת גורמת לנזקים פנימיים שלא תמיד ניתן לראות בעין:
• דימומים פנימיים
• דלקות
• בלוטות לימפה מוגדלות
• פגיעה בכליות

הסימנים הינם חשובים אבל אינם מספיקים בשביל לאבחן את המחלה. כאשר באים אל הווטרינר לאבחון ולטיפול חשוב לעדכן את הרופא המטפל בכך שעל הכלב נצפו קרציות גם אם כרגע אין עליו יותר. למרות שלא כל קרצייה מעבירה את המחלה, הימצאות קרציות על הכלב יכולה להוות סימן לכך שמדובר בקדחת קרציות. הרופא המטפל יערוך מספר בדיקות כדי לוודא שאכן מדובר בקדחת קרציות: בדיקות דם ושתן, בדיקה של הטחול לראות אם הוא מוגדל, בדיקה של הריאות לגילוי דלקת ריאות ועוד.

לנצח את הקדחת

הטיפול כולל שני מרכיבים: סילוק החיידק מהגוף וייצוב החיה עד שהיא חוזרת לבריאות מלאה. כדי להיפטר מהחיידק נעשה שימוש באנטיביוטיקה מתאימה. כדי להילחם בדלקת נעשה שימוש בתרופות אנטי-דלקתיות (סטרואידים, למשל) שמפחיתות את הדלקת עד שהיא נעלמת. חשוב גם לתת הרבה נוזלים לחיה החולה ולפעמים יש גם צורך במתן מנות דם כדי להשיב לגוף את הדם שאבד.

ככל שמגלים את המחלה בשלב מוקדם יותר עולים סיכויי ההבראה וקל יותר לטפל בה. אם, לעומת זאת, המחלה מתגלה בשלב מתקדם (בשלב השלישי, הכרוני) סיכויי ההחלמה נמוכים. לרוב כל מה שניתן לעשות בשלב הזה הוא להקל על סבלו של הכלב.

גם לאחר שאתם חוזרים הביתה עם הכלב לאחר שהווטרינר שלכם ניצח את הקדחת, עדיין יש להקפיד על מנוחה רבה לכלב, לעקוב אחרי מצבו בשבע עיניים ולהביא אותו לבדיקות מעקב בהתאם להוראות הרופא המטפל. כלבים שחלו בעבר בקדחת קרציות אינם מחוסנים בפני המחלה והם יכולים לסבול ממנה שוב.

קרציות ובני אדם, קרציות וחיות אחרות

בני אינם סובלים מקדחת קרציות והיא איננה מדבקת עבורם. אבל ישנם טפילים אחרים שקרציות מעבירות שכן יכולים לגרום נזק לבני אדם – למשל, קדחת הבהרות שהיא מחלה מאוד לא נעימה ואפילו יכולה להיות קטלנית. לכן צריך להיזהר מקרציות לא רק בגלל דאגה לבריאותו של הכלב אלא גם מתוך דאגה לבריאות כל בני הבית.

ומה לגבי חיות אחרות? האם הקדחת עלולה לעבור לכלבים אחרים בבית?

שוב, הקדחת עצמה איננה מדבקת אבל קרצייה שתעבור מכלב לכלב יכולה להעביר איתה את החיידק שגורם לקדחת.
גם חתולים יכולים לסבול מקדחת קרציות. המחלה אמנם איננה נפוצה בקרב חתולים אבל היא קיימת. לא ידוע מספיק על הגורמים למחלה – אם כי הקרצייה היא החשודה המיידית גם אצל חתולים. הסימפטומים דומים וגם הטיפול ומה אבל בתרופות המותאמות לחתולים, כמובן.

טיפול מונע

מניעת קדחת הקרציות מבוססת יותר מכל על תשומת לב: יש לשים לב למצבו של הכלב ולהקפיד על אמצעי המניעה. למרות שהקרציות נפוצות בעיקר בקיץ, יש להיזהר גם בחורף – גם אם הן פחות שכיחות, הקרציות עדיין נמצאות בסביבה, בעיקר בימים חמים, ויש לשים לב אליהן כל הזמן. כלבים שנמצאים מחוץ לבית – בעיקר על מדשאות ובגינה או כאלה שמטיילים הרבה בטבע – מועדים יותר לסבול מקרציות. עם זאת, גם כלב שנמצא רוב הזמן בבית ורק יוצא לטיול קצר מדי פעם יכול לאסוף קרצייה עם כל מה שנלווה לכך.

• בדיקה שגרתית: לחפש על גוף הכלב קרציות לעיתים קרובות ובעיקר בעונה או אחרי טיול במקום שבו יש הרבה קרציות. הסרה נכונה של הקרצייה מהגוף היא הכרחית ויש לעשות זאת בזהירות. (הנה סרטון, באנגלית, שיכול לעזור.) אם אתם לא בטוחים איך מסירים קרצייה, התייעצו עם הווטרינר שלכם. זכרו: יש להסיר את הקרצייה מהר ככל האפשר.
• תספורת בקיץ: כך קל יותר למצוא את הקרציות. כלבים מועדים או כאלה שחיים באזורים מוכי קרציות מומלץ לספר גם בחורף אלא שאז יש להקפיד על מקום חם שבו הכלב יהיה מוגן מהקור.
• קולר קרציות: יש להחליף אותו בהתאם להוראות היצרן. כמו כן כדאי להתייעץ עם הווטרינר כדי לדעת איזה קולר יעיל עבור הכלב שלכם.
• אמפולות: בהתאם להוראות הווטרינר ניתן להשתמש בחומרים שהורגים ו/או דוחים את הקרציות. חשוב להתייעץ עם הווטרינר לפני שמשתמשים בחומרים שונים כיוון ששימוש יתר עלול להזיק.
• הדברה סביבתית: יש לשמור על ניקיון אזור המרבץ של הכלב. במקרה הצורך ניתן להדביר כנגד קרציות אבל יש להיעזר בבעל מקצוע בעל רישיון להדברה.

חשוב לדעת שישנם גזעי כלבים שהינם רגישים יותר מאחרים למחלה: דוברמנים ורועים גרמניים הם הידועים ביותר. בגזעים אלה יש להקפיד אפילו יותר על ניקיון הכלב ופעולות המניעה השונות שפורטו כאן.

בריאות הכלב מבוססת יותר מכל על מניעה והשגחה. הקפידו על בדיקות תקופתיות אצל הווטרינר ואל תהססו לפנות אליו כאשר מתעוררת בכם דאגה בכל הנוגע לבריאות חיית המחמד שלכם. זכרו שמלבד קדחת הקרציות ישנן עוד מחלות המועברות על ידי הקרצייה שלא לדבר על הנק שהיא גורמת לכלב כשהיא מוצצת את דמו. הקפידו על ניקיון הכלב ואל תתנו לקרציות להציק לו.