ד"ר עופר דפנא, רופא עיניים ומנתח מומחה, עסוק בשבועות האחרונים בטיפול סביב השעון בלקוחות המבקשים להסיר את משקפיהם. עם תחילתו של החורף, אנשים רבים מרגישים שהגיעה העת להיפטר מהמשקפיים המעטרים את פניהם. רבים בוחרים לממש את חלומם הישן, לראות את העולם בלי מחסומים. 630 שנה אחרי המצאת המשקפיים בצפון איטליה , פשטה באירופה הבשורה שאפשרה לחובשי המשקפיים לראות היטב גם בלעדיהם. הניתוחים הראשונים בארץ בוצעו לפני כ-25 שנה ע"י פרופ' לזר בביה"ח "אסותא", וכיום מבוצעים אלפי ניתוחים מדי שנה במסגרת ארבעה מכונים עיקריים בארץ.
אנשים שעברו את ההליך לעיתים מתלוננים על הסיכוי שימצאו בלתי מתאימים לניתוח ופנייתם תידחה. מדובר בניתוח פשוט יחסית ובטוח מאוד, עם אחוזי הצלחה גבוהים, ואלפי המטופלים שנותחו יעידו על כך שמדובר בשיפור משמעותי באיכות החיים. השיקול הכלכלי גם לא מצליח לקלקל את ההתלהבות מהניתוח. מדובר בפינוק לא זול - המחירים נעים החל מ-5,000 ועד 13,000 שקל (תלוי בסוג ביטוח קופ"ח המשלים של המטופל), אבל בפועל ההוצאות על המשקפיים גדולות לא פחות. חישוב מצטבר של סך ההוצאות על משקפיים, אשר מזמן הספיקו להפוך לפריט אופנתי שיש לעדכן מעת לעת, נוטים להיהרס, להישבר או להישכח, מסתכם בסכומים כבדים לא פחות. סכום זה גדל בעיקר כשחוצים את גיל הארבעים ונזקקים למשקפיים מולטי-פוקאליות המשמשים לראיה מקרוב ומרחוק, שמחירם יכול להגיע עד אלפי שקלים ובכך מתקרב גם למחירי הניתוח.
לפרטים נוספים לחץ כאן
לרוב יש צורך להחליף אותם מידי כשנתיים או שלוש בשל שינוי המספר, מה שמייקר את ההוצאה באופן משמעותי. המכונים השונים מציעים כיום פריסת תשלומים נוחה, ובכך מאפשרים להגשים את החלום בלי ליצור חור עמוק מידי בכיס.
ד"ר דפנא: "מדובר בהליך קצר, שאינו דורש אשפוז, מבוצע בהרדמה מקומית בלבד, אינו כרוך בכאבים ואורך בין עשר דקות לרבע שעה. מטרתו של הניתוח היא לשנות את מידת הקימור של הקרנית - השכבה החיצונית השקופה המגנה על העין על מנת למקד את קרני האור בעין בצורה נכונה. ככל שהמספר גבוה יותר כך צריך להסיר יותר מעובי רקמת הקרנית כדי להוריד את מידת הקימור. עובי קרנית ממוצעת עומד על חצי מילימטר, ולאחר הניתוח נשארים עם קרנית דקה יותר, אך תקנות בינלאומיות הנסמכות על מחקר, ניסיון וידע נצברים, קבעו את העובי המינימאלי שנשאר בגמר הטיפול כדי לחשוף אותה למינימום סיכון. לעיתים השילוב בין קרנית דקה לבין מספר גבוה אינו מאפשר את קיום הניתוח. כך למשל אין טעם לעבור את הניתוח אם למטופל יש מספר 10- שהקרנית שלו מספיקה רק להורדת 5 מספרים.
"בין האנשים הנוספים שאינם מתאימים לניתוח ניתן למנות אנשים בעלי מבנה לא תקין של הקרנית, קטרקט וגלאוקומה, בעלי מחלות שונות הפוגעות ברקמות החיבור או במערכת החיסון. גם בעלי מספר לא יציב שהחליפו משקפיים לאחרונה אינם מועמדים מתאימים לניתוח, ולכן גיל המינימום עומד על 18. נשים בהריון תאלצנה להמתין עד אחרי הלידה. כ- 30% מהפונים לייעוץ לפני ניתוח נדחים מכיוון שאינם מתאימים לניתוח, ובכך גם מספר הסיבוכים לאחר ניתוח בעקבות חוסר התאמה קטן משמעותית. מדובר אומנם בניתוח אסתטי אבל כמו כל ניתוח אחר אין להתייחס אליו כאל פעולה זניחה או פשוטה. אין ניתוח ללא סיבוכים וסיכונים, אך תופעות הלוואי של הניתוח קטנות מאד. היקף הסיבוכים הכללי מתחיל מיובש בעיניים, גירודים ועד שיבוש הראייה או חזרה של מספרים, אך אחוז הסיבוכים עומד על 3%-4%. כמו כן, אם קיימת נסיגה של המספר ניתן לבצע תיקונים. יש להדגיש, כי מי שמרכיב עדשות מגע באופן קבוע, נחשף לסיכון גבוה יותר מאשר מי שעובר טיפול לייזר להסרת משקפיים".
מהי הבעיה העיקרית בהליך?
"הבעיה העיקרית בניתוחי הלייזר היא פער בלתי ריאלי בין הציפיות לבין המציאות ובעיקר חוסר הכנה והסברה מספקת טרום הניתוח שגורמת לכך שאנשים לא יודעים לקראת מה הם הולכים, מה צפוי להם בניתוח ואחריו ולאלו תופעות הם יכולים לצפות. חלקם בטוחים שהם עומדים לקבל עין ביונית וגם פער של רבע מספר לא מספק אותם. מסיבות אלו חשוב לדרוש מהרופא הסבר מפורט אודות הסיבוכים האפשריים והתחושות לאחר הניתוח וכן לבצע הדמיה בשיתוף עם האופטומטריסט שחשובה בעיקר לאנשים מעל גיל 40, אשר בנוסף לבעיית הראיה מרחוק סובלים מקושי בראיה מקרוב".
קיימות גישות שונות לניתוח?
"קיימות 2 גישות עיקריות לניתוח, האחת נעשית בפני שטח הקרנית ואילו השניה מתבצעת בעומק הקרנית, תפקידו של הרופא לבחור את שיטת הניתוח המתאימה ביותר למטופל. בשיטה הראשונה משנים את פני השטח של הקרנית ע"י אידוי תאים ובשנייה מטפלים בשכבות בעומק הקרנית לאחר פתיחת מתלה ע"י שימוש בלייזר. קיימות מספר טכנולוגיות לביצוע כל שיטה, כאשר לכל אחת יתרונות הייחודיים לה. בשיטה הראשונה ההימנעות מפעולה כירורגית מבטלת את הסיבוך הכרוך בפעולת החיתוך ואת הסיבוכים ארוכי הטווח האפשריים, אך החיסרון שלה הוא שזמן ההחלמה שלה ארוך יותר והראייה מתייצבת באופן הדרגתי. בשיטה השנייה מפרידים את השכבה העליונה של הקרנית בלייזר לפני פעולת האידוי, המתלה מורם ומוחזר למקומו בגמר פעולת הלייזר. זמן ההחלמה שלה קצר יותר מהשיטה הראשונה והראייה מתייצבת מהר יותר. בסופו של דבר ההחלטה על שיטת הניתוח מתקבלת בשיתוף פעולה בין המנתח והמטופל, תוך התחשבות בנתוני בדיקת ההתאמה וברצונו של המטופל".
לפרטים נוספים לחץ כאן