פרופ' לאון גרינהאוס, פסיכיאטר שמומחה בתחום טיפול בדיכאון וחרדה, חושב שהישראלי הממוצע, קושר בין אירועי חיים, שלא חסרים במדינה, להופעת חרדה ודיכאון.
"זה נכון עד גבול מסויים", ממשיך פרופ' גרינהאוס. "התגובה הפסיכולוגית הטבעית של האדם בעקבות אירועים משמעותיים שליליים בחייו יכולה להיות תגובה דיכאונית או חרדתית. כאשר הסימפטומים הללו מתמשכים והיכולת התיפקודית נפגעת, צריך לחשוב על האפשרות שמדובר במצבים קליניים שמצריכים איבחון וטיפול מקצועי אצל פסיכיאטר מומחה.
הדיכאון הקליני מאופיין בפגיעה ב-3 מערכות פסיכופיזיולוגיות, והם המערכת הריגשית, המערכת החשיבתית, והמערכת הגופנית. ריגשית האדם בדיכאון חש רע, בוכה, לא נהנה מדברים, ומעדיף להישאר לבדו. המחשבות של החולה בדיכאון הן "שחורות", והחשיבה פסימית עד כדי מחשבות אובדניות. הסימפטומים הגופניים מתאפיינים בירידה בכל תחום שגורם להנאה ולהרגשה טובה: הפרעות שינה, חוסר תיאבון וירידה במשקל, ירידה בצורך ובהנאה המינית. האדם פשוט חש אומלל. כתוצאה מהפגיעות הללו התפקוד האישי, הבינאישי, והתעסוקתי נפגעים ולעתים גורמים לקשיים של ממש בזוגיות, בהורות, בלימודים, או בפרנסה".
יש מצבי חרדה ללא דיכאון?
"החרדה יכולה להופיע גם לבדה ללא דיכאון. טיפול בחרדה הקלינית לובשת שתי צורות, האחת של התקפי חרדה, והשנייה של חרדה קבועה-חרדה כללית ומפושטת. התקף חרדה הוא אירוע שהאדם לא שוכח. הוא חש באופן פתאומי עלייה חדה בחרדה, בשילוב עם מחשבות המבטאות פחד ממוות או מלהשתגע, ובגוף מופיעים סימפטומים שגורמים לאדם לחשוב שהוא עובר התקף לב או שבץ מוח. הסימפטומים הבולטים בזמן ההתקף הם דופק מהיר, כאבים בחזה, קושי לנשום ותחושת חוסר אוויר, סחרחורות, ועוד. הרבה פעמים האדם מגיע למיון והתשובה של הצוות הרפואי מכניסה אותו למבוכה. הצוות אומר לו "אל תדאג, אין לך כלום, אתה רק קצת עצבני" כאשר הוא חש חולה מאוד. אחרי התקף בודד, האדם חוזר לשיגרה במהרה, אבל כאשר ההתקפים חוזרים על עצמם ומופיעות גם חרדות מלהישאר לבד, מלהיות במקומות עם הרבה אנשים, או מנהיגה, הפגיעה התפקודית יכולה להיות מאוד משמעותית. עזרה מקצועית היא חובה. הצורה השנייה של חרדה היא חרדה כללית מפושטת. החרדה הכללית מלווה את האדם כמעט ללא הפוגה. היא לא התקפית כמו התקפי החרדה".
פרופ' גרינהאוס מסביר שחרדה מעסיקה את האדם רוב שעות היום. "האדם חש לא רגוע, שהגוף שלו מתוח מאוד, שהוא לא יכול לחשוב לעומק מפני שהוא טרוד מאוד מתחושותיו הגופניות. הוא מוטרד מעתידו וצופה רעות: בריאותית, כלכלית, בינאישית ועוד. הוא בטוח שהחוסן הפסיכולוגי שלו ירוד מאוד. המצב מוחמר עוד יותר מפני שהסובל לא נראה חולה והוא אפילו יכול לתפקד כבשיגרה, למרות שבפנימיותו הוא חש "מתפורר". המצבים שתוארו בקצרה דורשים התייחסות של מומחה בתחום. למרות זאת, הרבה פעמים הסובל דוחה את הביקור אצל פסיכיאטר מומחה בטיפול מפני שאומרים לו "זה יעבור מעצמו", "תהיה סבלני", " למה אתה לוקח את זה ללב", "תבקר קודם אצל רופאים אחרים אולי יש לך משהו גופני", ועוד. מאוד חשוב לדאוג למצב הבריאות הגופני של האדם אבל לא כדאי לדחות ביקור אצל מומחה לטיפול בדיכאון ובחרדה. כך אפשר לקצר משמעותית את תקופת הסבל והפגיעה התפקודית של האדם".
מה קורה בזמן הטיפול?
"הביקור אצל מומחה לטיפול בדיכאון וחרדה יכול להוביל למספר המלצות טיפוליות ובמיוחד לשילוב בין טיפול תרופתי וטיפול בשיחות. המחקרים החדשים בתחום מראים שהשילוב בין הטיפול התרופתי והטיפול השיחתי מוביל לשיפורים משמעותיים יותר".
ב"מיינד קליניק", המרכז לטיפולים מתקדמים, הקליניקה בניהולו של פרופ' גרינהאוס, מתמחים בשילוב של טיפול תרופתי מתקדם וטיפול שיחתי בשיטות שהוכחו כיעילות בטיפול של דיכאון, חרדה, ודיכאון המעורב עם חרדה. "לא מספיק לפנות למומחה צריך גם להוציא לפועל את המלצותיו", אומר פרופ' גרינהאוס. "לעיתים קרובות אני פוגש אנשים שטיפלו במצבם רק באופן חלקי ולתקופה קצרה, בכדי לרדת מהתרופות כמה שאפשר מהר. ההמלצה שלי כמומחה, היא להתרכז ביעד הנכון שהוא השיפור התפקודי, ולא במינון התרופתי. משך הטיפול הוא סוגיה מאוד אישית ואין תשובה אחידה לשאלה זו. הזמן הנכון לשנות טיפול הוא שונה מאדם לאדם, וההמלצה הגורפת היא לעשות שינויים אלו רק בתיאום עם המטפל".
לסיכום: דיכאון וחרדה הם מצבים קליניים מורכבים. הטיפולים שעומדים היום לרשותינו משפרים מאוד את מהלך המחלה וכך גם את החיים של האדם.