המחקרים האחרונים מוכיחים: נותני שירותים וחברות מצליחות, כולן מתברכות בסביבת עבודה מתאימה. הסביבה תומכת ביצירתיות העובד וביכולתו לשתף פעולה עם עמיתיו. אבל מי מפצח את סודות העיצוב הנכון? מי מסוגל לרתק ומעורר השראה? בקיצור: מי יעצב משרד שיביא אותנו לרווחיות גבוהה יותר, לסגירת יותר עסקאות, לתדמית ההצלחה שאנו שואפים להפגין כלפי לקוחות?
חגי נגר, הבעלים של חברת "חגי נגר אדריכלים בע"מ", מסביר: "עסקים רבים האמינו תקופה ארוכה, שסיכויי ההצלחה שלהם תלויים כמעט בלעדית באיכות העובדים, ניסיונם, מידת החופש והיצירתיות שהם מקבלים, כמות המשאבים שעומדת לרשותם ועוד. זה כמובן נכון, אבל לא לגמרי. הרי ברור שכדי להביא עובד להיות בשיאו, דרושה סביבת עבודה מתאימה. אם מתכננים סביבת עבודה תומכת, כזו המעודדת אינטראקציה בין העובדים, התוצאות עולות פלאים. הסקרים האחרונים הראו באופן ברור שתכנון סביבת עבודה צריך להביא את העובדים להיעזר איש ברעהו, אבל לאפשר להם להתרכז במשימה. זה נשמע סותר, אבל זה לא! במשרדים המובילים יש מגמה המאפשרת לעובדים לקחת פסקי זמן מרעננים, המטעינים אותם באנרגיה מחודשת לקראת חלקו השני של היום. אלה נבחרו כמדדים מובילים התורמים לפריון העבודה של הארגון, לצמיחתו, לשגשוגו ולהפיכתו למקום בו העובדים מרגישים הכי נוח. במשרד שכזה העובדים יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי".
איך מייצרים סביבה כזו?
"זו שאלה גדולה, מה הסוד של חלל עבודה תומך? איך נהפוך אותו לחממה להצלחה? כדי לפצח את סודות העיצוב הנכון של סביבת עבודה אידיאלית, צריך להכיר את התחום בו עוסק הארגון, לדעת את הגיל הממוצע של עובדיו ולתכנן אופי החלל הבסיסי. עוד לפני שאנחנו מתחילים לעצב את חלל העבודה של הארגון שלנו, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את מי הוא משרת? מי הם העובדים שלנו? האם מדובר בחברת הייטק, או במשרד עורכי דין? כל עסק דורש התייחסות עיצובית שונה. בהיי טק למשל, אנחנו צריכים להכיר בכך שאנחנו מספקים כאן חלל עבודה לדור חדש, צעיר, אחר, שצורת החשיבה שלו והאופן בו הוא מתנהל ועובד, היא שונה משל הדור הקודם.
"דור הצעירים המוכשרים, זה ששם את ישראל על מפת ההיי-טק העולמית, הוא מוכשר בתחומו לא רק בגלל מוחות מבריקים, אלא גם בזכות היכולת לשתף בידע, להיעזר זה בזה, להפרות זה את זה, לזרוק רעיונות ולשאוב אחרים, ובסופו של דבר לייצר ביחד תוכנה, אפליקציה או כל מוצר אחר, שיהיה תוצאה של צורת העבודה הזו. את היכולת הזו, של דור ה-Y, אנחנו יכולים להעצים, אם נספק להם את סביבת העבודה שתתמוך בכך. גישת האופן-ספייס, תומכת ביצירת חלל עבודה גדול, אשר מצד אחד מאפשר אינטראקציה משמעותית ומפרה בין העובדים, ומצד שני מעניק פרטיות בעזרת מחיצות בגובה המתאים. הגישה דוגלת בהרחבת שטחי החיכוך בין העובדים. מה שפעם היה מטבחון, או פינת קפה, הופך היום לחלל של קפיטריה, שהוא חלק אינטגרלי מסביבת העבודה. הוא מאפשר לעובדים ישיבה ליד שולחן, עם כוס קפה או ארוחה, עם WI-FI, המאפשר לקחת את הלפ-טופ לקפיטריה ולהמשיך לחפש רעיונות, תוך כדי שיתוף אחרים בשאלות, או בתובנות, ומהווה מקום לקבלת השראה, דווקא משום שהוא לא נתפס בקרב העובדים כחלק מחלל העבודה, ולכן יש בו חופש מכל הסוגים, כולל חופש רעיוני וחשיבה אחרת".
ומה קורה בחלל העבודה עצמו? נניח במשרדי הייטק ויועצים?
"שם אנחנו רוצים לייצר לעובד תנאים שיעצימו את יכולות העבודה והיצירתיות שלו, ויאפשרו לו להיות במיטבו גם בשעות האחרונות של היום. אנחנו אפילו רוצים שיהיה לו נעים וכיף להישאר לשעות נוספות, מבלי שזה יפגע בפיריון שלו. זה אומר כיסא נוח יותר, פינות ישיבה לא פורמליות, תאורת לד שלא תעמיס על העיניים, מערכת מיזוג אוויר יעילה שתאפשר לו נשימה ותחושה נעימה, כדי שבשעה שלוש לא יכאב לו הראש ולפנות ערב לא ייעצמו לו העיניים. אם אנחנו מדברים על מגדלי המשרדים, אנחנו רוצים שהנוף מבחוץ גם יספק השראה, וגם יעזור לנו לנצל את אור היום, ויחד עם זאת נוכל לחסום חלק ממנו בעזרת וילונות, עם שקיפות מתאימה. לכל החלל הזה אנחנו רוצים לייצר גם אקוסטיקה מתאימה וכמובן שכל הנתונים האלה מובאים בחשבון יחד עם הרצון למתג את החלל. אם זה בצבעי הלוגו של החברה, או בפריטי ריהוט המתאימים לרוח המותג".
הגישה הזו, של נגר, צועדת יד ביד גם עם גישת האדריכלות הירוקה, ההולכת ונטמעת בדפוסי העיצוב החדשים, וזוכה לתמיכה מצד העובדים המודעים לחשיבותה.
לפרטים נוספים
