מזל טוב, גם אתם יזמי אפליקציה חרוצים שתכננו ובנו אפליקציה חדשה ושימושית. רגע לפני החגיגות ותכנון ההכנסות, שווה להכיר את הצדדים המשפטיים ואת הסיכונים אליהם חשופה היוזמה שלכם.
בעניין זה יש הרבה נושאים על הפרק, לכולם יש להתייחס ברצינות: פורמט זכויות יוצרים בינלאומי, תנאי שימוש לאפליקציה, הסכם סודיות, עריכת הסכם מייסדים לשותפים במיזם, הקמת חברה, הסכם פיתוח כלפי חברת הפיתוח של האפליקציה, עריכת הסכם משקיעים, רישום סימן מסחר על הלוגו של האפליקציה, ועוד.
רגע לפני חשיפת האפליקציה, צריך להכין תשתית לכל אלה. עורך הדין יריב קדם, בעל משרד עורכי דין בתל אביב, העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני: "בעצם, החשיפה הראשונה לאפליקציה מתחילה בקבלתה ובפרסומה בחנויות של גוגל ואפל ובחנויות המקוונות, בהתאם לתנאי הקבלה והיישום שלהן. בעת עריכת ההסכם מול חברת השיווק או הפיתוח, כדאי להביט היטב על צדדים כמו: הוראות הסכם לביצוע, סעיף קבלת אחריות על דחיית שימוש אפשרית, נושא של תיקון האפליקציה והגשתה מחדש, מועדי ותנאי תשלום. החוזה בין חברת הסטארט-אפ לחברת השיווק/פיתוח, צריך להתייחס לסעיפים אלה".
קיימים עוד סיכונים מוקדמים?
"לפני הכול, עצם קיומן של פעולות שיווק ומכירה, חושפות את הרעיון לסיכונים, עוד בשלב האפיון. זה קורה מכיוון שבשלב הזה נטמנים זרעי ההבטחה למשתמשים העתידיים. דרכה השיווקית של האפליקציה, משמעותית לעניין זה, ומוכרחים לנסח הוראות מתאימות בהסכמים השונים, כדי לצמצם סיכונים עתידיים של שיווק ומכירה. בנוסף להוראות המאפיינות הסכם טכנולוגי-מסחרי, נוסיף הוראות לגבי מצבים שונים המתייחסים קונקרטית לאפליקציה המדוברת. התאמת האפליקציה מבחינת עיצובה ותכנותה על ידי חברת הפיתוח, היא נושא שיקבל ביטוי בהסכם. שם גם נוסיף התייחסות לתנאים ולמגבלות של חנויות האפליקציה המקוונות".
אופן שיווק האפליקציה חשוב?
"אופן השיווק של האפליקציה בחנויות המקוונות עצמן הוא קריטי לתהליך. נפעל כדי להגדיר בדיוק מה יהיה תקציב השיווק? נציב מועדים בהם נוכל למדוד ולהעריך את ביצוע היעדים השיווקיים - כמות הורדות, לייקים, מיקום בחיפוש וכדומה. הסכם השיווק יביא בחשבון את נקודות אלו כמו גם את המודל הפרסומי של הסטארט-אפ לאפליקציה. צריך להקפיד על פרסומות מתאימות, בהסכמה עם הסטארט-אפ".
- כדאי למצוא שם למיזם החדש?
"ברור. תהליך המיתוג עובר דרך שם מסחרי או לוגו. שני אלה ירשמו כסימן מסחרי בנפרד. הדבר נעשה כדי לאפשר לסטארט-אפ לשמור על המיתוג של האפליקציה. כך נוכל לבנות לאפליקציה החדשה מוניטין משל עצמה, כזה שנשמר ע"י רישום סימן המסחר. למעשה, כך גם בנינו נכס לסטארט-אפ, שבשלב התחלתי מושתת על זכויות הקניין הרוחני הרשומות שלו, והוא הולך ומתעצם עם הזמן והשימוש בו".
קיים צד משפטי נוסף בעניין?
"חובה על הסטארט-אפ להשלים הסכם בשילוב כל ההיבטים המשפטיים לרבות גידור סיכונים באמצעות חוזה ביטוח, תקנון שימוש של האפליקציה ועוד. חשוב לקבוע בתנאי השימוש גם את נושא העמדת השירותים למשתמשים באפליקציה באמצעות צדדים שלישיים המפרסמים באפליקציה ויתנו להם שירותים שונים בהמשך. צריך שנקבע למשל, מהם הסיכונים לצדדים שלישיים כאלו, מה הסיכונים למשתמשים, לאזן ביניהם מחד ולפתור את בעלי האפליקציה מאחריות מאידך. אלה נושאים שחובה עלינו להסדיר בהסכם בין הסטארט-אפ לנותני השירותים וכן בהסכמי ביטוח. עניין נוסף שנתקלתי בו לאחרונה מספר פעמים הינו התייחסות בתנאי השימוש לאפשרות שיש למתחרים לעשות שימוש במידע אינפורמטיבי המופיע בחלק מהאפליקציות ושאין מניעה לעשות בו שימוש מכוח דיני זכויות יוצרים או הגנת הפרטיות. רק תנאי שימוש יכולים לסייע בכך ורצוי להתייחס לכך בכובד ראש שכן מידע כזה הוא סוג של נכס שמוכר ככזה במדינות אחרות כמו הקהילה האירופאית, אך אין עליו הגנה בישראל".
עורך דין יריב קדם הוא בעל משרד עורכי דין בתל אביב העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקנין רוחני