וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משפחה בהפרעה – האם הפרעת קשב היא תורשתית?

מאמר אורח

22.12.2014 / 23:50

שתי הבנות הבוגרות של משפחת שגב טופלו בריטלין והצליחו לשרוד את בית הספר, אבל הבן הצעיר, שקד, לא הגיב טוב לתרופה, היה נתון להתפרצויות זעם, נידוי חברתי ובעיות בלימודים. אבל אז גילתה המשפחה את שיטת הנוירופידבק

ילדה מתוסכלת מכינה שיעורי בית. ShutterStock
ShutterStock/ShutterStock

שלושה ילדים יש במשפחת שגב - שתי בנות ובן. כל השלושה אובחנו, כל אחד בתורו, כסובלים מבעיות קשב וריכוז. אך בעוד הבנות הבוגרות, שאובחנו עוד לפני אחיהן הצעיר, הצליחו לשרוד את תקופת התיכון בעזרת שימוש בתרופות כריטלין, בהמלצת רופא. האח הצעיר, שקד, לא הגיב טוב לתרופה. הבנות היו בדרך כלל ילדות שקטות, שהיו אהודות על מוריהם, אך התקשו מאוד בלימודים. כל משימה בבית הספר הפכה עבורם לנטל, וכל הבית התגייס על מנת לסייע להם להשלים שיעורי בית ועבודות כיתתיות. אימן של השתיים, ורד, מספרת שבכך אמנם לא נפתרו הבעיות בלימודים, אבל השתיים הצליחו לסיים את התיכון ובשעה טובה גם התגייסו לצה"ל. שקד הצעיר, לעומתן, חווה קשיים גדולים בהרבה.

לפרטים נוספים לחצו

שקד היה בן 14 והתנהגותו היתה שונה בתכלית מזו של אחיותיו. הוא היה מהיר חימה ולא יכול היה להכיל תחושות תסכול. כבר כשהיה בגן התלוננה הגננת שהילד אלים. בכיתה א' אמרה המורה להוריו: "הילד נעלב בקלות ובוכה ללא הפסקה. הוא מכה את חבריו לכיתה ואינו מסוגל לשבת בשקט בשיעור". ההורים, למרות הניסיון עם שתי הבנות הבוגרות, התקשו להתמודד עם התנהגותו של הבן השלישי, שהיתה קיצונית בהרבה. הילד נשלח לאבחון אצל נוירולוג, וזה, כצפוי, המליץ על ריטלין. אך בכך לא תמו הבעיות. בניגוד לאחיותיו, שקד פיתח תופעות לוואי קשות לתרופה - טיקים בעיניים, חרדות שמנעו ממנו לישון בלילה וכן הורגשה ירידה משמעותית במשקל. הניסיונות להחליף את הריטלין בתרופות אחרות לא צלח גם הוא.

ההורים כבר היו מותשים מההזמנות החוזרות ונשנות לבית הספר והשיחות עם צוות ההנהלה והמורים. מצד אחד, הם כאבו את הבידוד החברתי של בנם, ומצד שני, אמרו נואש מהטיפול התרופתי והיו אובדי עצות. יחד עם זאת, הם לא הפסיקו לחפש אלטרנטיבה. הם החלו לשוחח על הבעיה עם חברים ומכרים ואז קיבלו המלצה לנסות את שיטת הטיפול "נוירופידבק", שיטת טיפול חדשנית וטבעית, ללא תרופות, שהגיעה מארה"ב ופותחה במעבדות נאס"א.

במהלך הטיפול מתבקש המטופל לצפות בסרטי וידאו, כאשר אלקטרודות המוצמדות לראשו מודדות את דפוס הפעילות החשמלית של גלי המוח. כל עוד המוח עובד על פי דפוס הפעילות הרצוי, הסרט על המסך ברור ונקי. כאשר דפוס הפעילות אינו תקין, תמונת הסרט הופכת קטנה ומטושטשת, וקשה יותר לצפות בו. תיקון בריכוז זוכה מיד לתגובה של המערכת והצפייה בסרט חוזרת לתקנה. במהלך התרגולים המוח לומד את דפוס ההתנהגות המרוכז ולאחר מספר טיפולים המוח מאמץ את ההתנהגות הזו. מרגע שהשיג מוחו של המטופל את המיומנות הזו, ניתן לוותר על השימוש בתרופות והחיים משתנים.

כאשר הגיעו ההורים לקליניקת "BrainGames", שבהנהלת ריבי סלע, באיירפורט סיטי שליד נתב"ג, הם פגשו שם את הוריו של דניאל ואלה סיפרו להם שבתקופה שלפני תחילת הביקורים בקליניקה, חלה הידרדרות במצבו החברתי של בנם. חבריו לכיתה נידו אותו והוא הסתגר בביתו. הם סיפרו שהטיפול החל לפני כשלושה חודשים וכבר ניכרים שינוים בהתנהגותו של הבן, בבית הספר ובבית. הוריו של שקד שאבו עידוד מהדברים והוא החל בטיפול. זו הייתה נקודת מפנה בחייו של שקד. בתוך כחצי שנה, וללא שימוש בתרופות, חל שינוי משמעותי במצבו. שקד השתפר בלימודים, החל להשיג ציונים מרשימים, חברים החלו לבקר אותו אחר הצהריים, וגם בבית התמעטו הוויכוחים וגילויי הכעס.

בעקבות הצלחת הטיפול החליט גם אביו של שקד, יוסי, לעבור סידרת טיפולי נוירופידבק מוצלחים, שלאחריהם העיד: "בזכות הבן שלי, גם אני כעת אדם חדש. אני מסיים משימות, לא מאבד חפצים, מגיע בזמן לכל פגישה ואני גם פחות זועף וכועס".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully