בשנים האחרונות אנו עדים לניצול רב של פרילנסרים בשוק על ידי מוסדות המדינה וחברות שונות במשק הישראלי. ארגונים רבים במשק מעסיקים פרילנסרים במטרה להימנע מיחסי עובד-מעביד ולחסוך מעצמם את הסיבוכים הבירוקראטיים ואת העלויות הכרוכות בהעסקת שכיר.
לעובד שכיר המועסק בתנאי משרה מלאה יש לשלם לפחות את שכר המינימום הקבוע בחוק, ומעבר לשכר יש לשלם עבורו סכומים נוספים כמו ביטוח לאומי, הפרשה לפנסיה ופיצויים, דמי הבראה, נסיעות, דמי חופשה ועוד. פרילנס, לעומת זאת, נתפס כמי שאין לו זכויות סוציאליות ולכן ההעסקה שלו פשוטה יותר וזולה יותר. עבור פרילנסר נדרש המעסיק לשלם את החשבונית או הקבלה בלי לשלם סכום נוסף עבור הזכויות הסוציאליות, לכן, מעסיקים רבים מעדיפים להעסיק פרילנסרים ולחסוך בעלויות העסקת עובד שכיר.
עם זאת, בשורה ארוכה של פסקי דין בתקופה האחרונה הבהירו בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון כי יש לבחון את מתכונת ההעסקה של הפרילנסר על פי מבחנים שונים, גם אם מדובר בפרילנסר עצמאי שחתם על חוזה עם מזמין העבודה. בנוסף, בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון הגדילו לעשות בקביעתם כי לחוזה הרגיל יש חשיבות קטנה בבואם לבחון את שאלת יחסי עובד-מעביד, ולכן פסיקתם לגבי הזכויות הסוציאליות המגיעות לפרילנסר נקבעת בהתאם למבחני ההעסקה וצורת הגמול.
מעמד הפרילנסר בדיני עבודה
מן הראוי לציין כי הפסיקה בישראל תרגמה את המונח פרילנסר כסטטוס ביניים בין עובד שכיר לעצמאי. דיני העבודה המוכרים אינם משייכים פרילנסר לאחד משני הסטטוסים המוכרים, כלומר לא עצמאי ולא עובד שכיר, לכן מדובר בתחום אפור, וכדברי השופט ברק- "זהו מצב ביניים שאינו קטגוריה בפני עצמה".
בעבר התייחסה הפסיקה לבדיקת הסטטוס של העובד בלבד, כלומר האם מדובר בעובד עצמאי או שכיר. כיום, המגמה השתנתה ויש הקלה ביישום המבחנים בפסיקת בית הדין לענייני עבודה כאשר על בית הדין להכריע אם פרילנסר מוכר כעובד שכיר ולפיכך בנסיבות מסוימות זכאי לקבל זכויות כמו פיצויי פיטורין למרות שאינו נמצא תחת הגנת יחסי עובד-מעביד.
למעשה, רוב הפרילנסרים אינם מודעים לכך כי יש להם זכויות על פי חוק בדיני העבודה. לפיכך, גם אם נחתם חוזה בו נקבע כי אין בין הצדדים יחסי עובד מעביד הרי בתנאים מסוימים יכול בית הדין לענייני עבודה לקבוע כי יש להחיל את חוקי העבודה על הצדדים. זאת ועוד, בית הדין הארצי לענייני עבודה קבע בכמה מפסיקותיו האחרונות כי יש להימנע ממקרים בהם חברות מאלצות עובדים לעבור להסכם קבלן עצמאי מאחר וכך פוגעים בזכויות שהעובדים היו זוכים אם היו מועסקים כשכירים.
בית הדין לענייני עבודה קבע מבחנים אובייקטיביים עדכניים לבדיקת הסטטוס של הפרילנסר, ולבחינת המקרה המובא לפניו כדי לקבוע האם התקיימו יחסי עובד-מעביד. לאור זעקת הפרילנסרים ותנאי העסקתם, במיוחד גרירת התשלומים עבור עבודתם, מבין בית הדין כי יש להגן עליהם ולהכיר בזכויות המגיעות להם על פי חוק בדיני עבודה, בין היתר חוק הגנת השכר, חוק בטיחות בעבודה, חוק שוויון הזדמנויות וחוק שעות העבודה והמנוחה.
חוק הגנת השכר הינו חוק חשוב מאוד בכל הנוגע לפרילנסרים החוק נועד להבטיח את תשלום השכר במלואו ובמועד הנכון. פרילנסרים כמו שכירים תלויים בקבלת שכרם, לפיכך מעניק המחוקק גם לפרילנסרים הגנה מטעם חוק הגנת השכר והחוק מגדיר את הפרילנסר כעובד. פרילנסרים רבים תלויים בשכר כמקור הבלעדי או העיקרי לכספם ולכן בית המשפט מגן עליהם.
חשיבות החוזה
אמנם בית הדין לעבודה פסק לא פעם שיחסי עבודה אינם נקבעים רק על פי החוזה בין הפרילנסר לחברה ובהתאם לפרשנות שנתנו לחוזה שני הצדדים, אך עדיין ישנה חשיבות לחוזה. חוזה שנוסח בצורה נכונה יכול למנוע בעיות רבות בעתיד.
פרילנסרים חייבים לחתום על חוזה בינם לבין מזמין העבודה ועליהם לעגן את זכויותיהם בחוזה זה. יש לעגן בחוזה את המשימה או הפרויקט שעל הפרילנסר לבצע, להגדיר לוח זמנים, לציין את מקום ביצוע העבודה, לקבוע את השכר תמורת העבודה וחשוב להגדיר מראש מנגנון בוררות למקרים שבהם מתגלעות מחלוקות בין הצדדים.
מאחר ובאחריות הפרילנסר לשלם תשלומים לרשויות כמו ביטוח לאומי ומס הכנסה ולדאוג לביטוח, עליו לשקלל במחיר העבודה הוצאות נלוות. למשל, חשוב לשקלל גם את נושא הוצאות הנסיעה והפסד זמן כאשר הפרילנסר נדרש להגיע למספר סניפים או לעבוד במקום מרוחק.
מבחנים לזיהוי יחסי עובד מעביד
כאמור, במשך השנים התפתחו מבחנים לזיהוי יחסי עובד-מעביד וכיום הפסיקה נעזרת בסעיפים אלה על מנת לקבוע את מהות היחסים בין הפרילנסר לחברה החותמת עמו על חוזה עבודה:
מבחן מבנה העסק כאשר הפרילנסר אינו נכלל במצבת העובדים הקבועה של החברה אך נכלל במעטפת החיצונית של העסק, הרי שניתן לדבר במקרים מסוימים על יחסי עובד-מעביד.
מבחן התלות במעביד כאשר ישנה תלות העסקה במעביד ניתן לקבוע יחסי עובד-מעביד. ככל שהפרילנסר הינו עובד מקצועי ובעל יכולת מיקוח הוא יותר חזק ולכן פחות תלוי במעביד.
מבחן המחויבות עד כמה הפרילנסר מחויב להתגייס לעזרת העסק? ככל שהמחויבות גדולה יותר כך ניתן לקבוע כי הפרילנסר הינו עובד בעסק.
מבחן רציפות וסדירות בעבודה עבודה מסודרת, לאורך זמן ובשעות קבועות דומה להעסקת עובד ולכן ניתן לראות בפרילנסר כעובד שכיר.
תקדימים בבית הדין לעבודה
כך לדוגמה פסק לאחרונה בית הדין האזורי לענייני עבודה על תשלום פיצויי פיטורין בסך 400,000 ¤ לעובדת בתחום המחשוב שסיפקה שירותיה לבנק לאומי וסווגה על ידי הבנק כעובדת עצמאית. בית הדין בדק את המקרה לעומק וקבע בהתאם לקריטריונים המנחים לקביעת יחסי עובד-מעביד כי העובדת אמנם הועסקה כעצמאית, אך בהתאם לחוק עליה לקבל פיצויי פיטורין.
מקרה נוסף שחשוב להביא לידיעת הפרילנסרים הוא פסק דין צדקא. פרשת צדקא נגד מדינת ישראל וגלי צה"ל עסקה בשאול צדקא ששהה באנגליה מספר שנים לטובת לימודיו, ובמשך תקופתו בחו"ל סיפק כתבות עבור גלי צה"ל. ההסכם בין הצדדים קבע כי לא ישולמו לצדקא תנאים סוציאליים. כאשר התחנה החליטה לוותר על שירותיו, הוא פנה לבית הדין והגיש תביעה להכיר בו כשכיר. בית הדין האזורי קבע כי צדקא אינו עובד שכיר, אך בית הדין הארצי הפך את הקערה על פיה, ופסק כי לצדקא מגיע לקבל פיצויי פיטורין וכי הוא זכאי לדמי הודעה מוקדמת. בפסיקת בית הדין הארצי עלו הנקודות הבאות:
המבחנים של דיני העבודה אינן חד משמעיים ולכן עלולים להיות בעייתיים.
ברוב המקרים מטרת העסקת פרילנסר היא להימנע ולהתחמק מתשלום זכויות סוציאליות ולדעת בית הדין אין לתת יד לתופעה זו.
תפקידו של בית הדין לענייני עבודה להגן על הצד החלש ולמנוע את ניצולו על מנת לאפשר לו ולבני משפחתו חיי כבוד ורווחה.
ישנו קיטוב בחברה הישראלית בין בעלי ההון לשכירים הנחשבים לחוליה החלשה.
ייעוץ מקצועי
נקודות אלה מנחות כיום את בית הדין לענייני עבודה ולכן ניתן לראות שינוי מגמה בפסיקות בתי הדין. אך המודעות בקרב הפרילנסרים בנוגע לזכויותיהם בדיני עבודה עדיין נמוכה. ניתן אמנם לראות מגמה בבית הדין להשוות זכויות של פרילנסרים לזכויות של שכירים על פי דיני עבודה, בין היתר לפי חוק שוויון הזדמנויות, חוק בטיחות בעבודה, וחוק שעות העבודה והמנוחה, אך לא כול מי שהדבר נוגע אליו אכן מודע למגמה זו.
יש בישראל פרילנסרים רבים המרגישים כי זכויותיהם נרמסות והם נאבקים על קיומם, במיוחד בכל הנוגע לקבלת התשלום בזמן. מן הראוי לדעת כי פרילנסרים יכולים לזכות בזכויות סוציאליות שונות, ובמקרים מסוימים בית הדין לענייני עבודה מכיר בהם כעובדים לכל דבר. חשוב להכיר את החוקים שתפקידם להגן על הפרילנסרים כמו על כל עובד במשק.
במקרה הצורך ניתן לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין לענייני עבודה המתמחה בנושא ומציע ליווי וייצוג משפטי לפרילנסרים בהגשת תביעה בבית דין לענייני עבודה, על מנת לקבל את המגיע להם על פי חוק.
כתבה מאת משרדה של עורכת הדין חיה לזר נוטקין - 14 שנות ניסיון בתחום דיני עבודה ודיני משפחה, עם מוניטין בתחום המושבים והקיבוצים.
האם גם לפרילנסר יש זכויות? על דיני עבודה של פרילנסרים
מאמר אורח
2.2.2015 / 16:35