עומר בן ה-12 הוא ילד מקסים, אך למרות גילו הצעיר, מאחוריו כבר יש הסטוריה ארוכה של כשבע שנות טיפולים ותרופות, בשל בעיות קשב וריכוז וכן תסמונת טורט. מצבו היום הרבה יותר טוב מאשר היה בתחילת הדרך, כאשר כבר בגיל חמש אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, שטופלו בעזרת כדורי ריטלין. האתגר בטיפול בעומר היה גדול במיוחד, מכיוון שבאותה תקופה הוא גם סבל מטיקים רבים ומטרידים, שחלקם אף היו מכאיבים. כאשר התעורר החשש שהטיפול התרופתי בריטלין מחמיר את תופעת הטיקים, ניסו ההורים כמה וכמה פעמים להפסיק את הריטלין, אך הדבר גרר אחריו החמרה בהתנהגותו בבית הספר, מה שהביא בקביעות לטלפונים בהולים מהמורה, והגביר עוד יותר את תסכוליו של הילד.
חייו של עומר הפכו לסיוט.
הוא טען שחבריו לועגים לטיקים שלו. הוא התקשה לספוג את העלבונות, אליהם הגיב בכעס ולעיתים באלימות, כל אימת שחש דחוי או מושפל, גם אם לא היה בכך ממש. גם ההתנהלות בחיי היום-יום בבית לא היתה קלה. הוא חשש להישאר לבדו, ולילותיו היו זרועים בסיוטים ובחרדות לשלום אמו ואחיותיו. אמו של עומר עשתה כל מאמץ על מנת להקל ככל האפשר על מצוקותיו של בנה. היא נפגשה עם טובי המומחים בתחום, החליפה מספר פעמים את סוגי התרופות והמינונים, אך מתרופה לתרופה המצב רק הלך והחמיר ותקווה לא נראתה באופק. לאחרונה שונתה האבחנה שניתנה לעומר, והוא אובחן כסובל גם מתסמונת טורט. בד בבד הוסבר להורים כי למעשה אין דרך טובה יותר לטפל בבעיית הקשב והריכוז ובתחושות החרדה.
למרפאת BrainGames הגיעה האם לאחר המלצות מיועצת בית הספר, שסיפרה על שיטת הטיפול בנוירופידבק. לאחר האיבחון הראשוני שנעשה לעומר בידי ריבי סלע, מנהלת המכון, נקבע פרוטוקול הטיפול. סלע הסבירה להורים כי הטיפול עשוי להיות ממושך, בין מספר חודשים לשנה, וכי לא ניתן בשלב זה לקבוע מה תהיה תגובתו של עומר לטיפול, ולכמה טיפולים יזדקק. מצוקתם של עומר ושל הוריו היתה כה גדולה, והאלטרנטיבות לא הוכיחו את עצמן, כך שהמשפחה החליטה להתמסר לסדרת הטיפולים.
לפרטים נוספים לחץ כאן
קצת על נוירופידבק: במהלך הטיפול מתבקש המטופל לצפות בסרטי וידאו, כאשר אלקטרודות המוצמדות לראשו מודדות את דפוס הפעילות החשמלית של גלי המוח. כל עוד המוח עובד על פי דפוס הפעילות הרצוי, הסרט על המסך ברור ונקי. כאשר דפוס הפעילות אינו תקין, תמונת הסרט הופכת קטנה ומטושטשת, וקשה יותר לצפות בו. תיקון בריכוז זוכה מיד לתגובה של המערכת והצפיה בסרט חוזרת לתקנה. במהלך התרגולים המוח לומד את דפוס ההתנהגות המרוכז ולאחר מספר טיפולים המוח מאמץ את ההתנהגות הזו. מרגע שהשיג מוחו של המטופל את המיומנות הזו, ניתן לוותר על השימוש בתרופות.
עומר החל בטיפול ולאחר כחודשיים וחצי (כעשרים פגישות), החלה אמו לדווח על שינויים משמעותיים בהתנהגותו, הן בבית והן בבית הספר. התקפי החרדה פחתו בצורה משמעותית, מה שהפך את שנת הלילה של עומר לטובה יותר. גם תופעת הטיקים התמתנה והם הלכו ופחתו. הם אמנם לא נעלמו גמרי, אך הם הפכו למינוריים ולכמעט בלתי נראים. על פניו של עומר החלו להופיע גם חיוכים. חברים מבית הספר החלו לפקוד את ביתו והמשפחה כולה הפכה לאופטימית יותר.
מקורה של שיטת הנוירופידבק היא במחקרים של נאס"א, שם היא שימשה במקור כדי לאמן את האסטרונאוטים כיצד להתרכז בשפע הפעילויות המוטלות עליהם ולהגביר את רמת הריכוז הנדרשת מהם. התברר שהשיטה טובה גם עבור מי שסובלים מהפרעות קשב וריכוז והיא אומצה על ידי מטפלים בארצות הברית ובאירופה, עם רמות הצלחה גבוהות, אפילו יותר מאשר שימוש בתרופות כמו ריטלין. את השיטה ייבאה ארצה ריבי סלע, דוקטורנטית במדעי ההתנהגות, לאחר שמצאה אותה מתאימה לבנה, שסבל מאותן בעיות והצליח להתגבר עליהן בעזרת שיטת הנוירופידבק. היא פתחה את מרפאת BrainGames באיירפורט סיטי, שליד נתב"ג. המרפאה פועלת בישראל בהצלחה רבה וצעירים רבים חייבים לה את השתלבותם בלימודים ובחברה.