במקרה שאירע לפני שנים ספורות נכנס אדם בריא לבית חולים, במטרה לעבור ניתוח אסטטי להסרת בליטה שהופיעה בשוק רגלו הימנית. הניתוח עבר בהצלחה והשומה הוסרה, אך לאחר ימים ספורים המטופל החל לסבול מכאבים עזים באזור הניתוח, ובהמשך התפתח נמק. בלית ברירה הרופאים נאלצו לקטוע את הרגל. המטופל הגיש תביעה נגד בית החולים בעילה של רשלנות בניתוח, והצליח להוכיח בבית משפט כי הרופאים התעלמו מתלונותיו ויכלו למנוע את הקטיעה, אם היו מטפלים בו כראוי.
במקרה אחר הגיש נער הסובל משיתוק מוחין באמצעות הוריו תביעה בעילת רשלנות רפואית בלידה, בטענה כי בעת לידתו כפג במשקל נמוך מאוד, צוות הרופאים בפגייה התרשל בוויסות זרימת רמת הפחמן דו חמצני בדם, וכתוצאה מכך לקה בשיתוק מוחין. באמצעות מומחים רפואיים הצליח התובע להוכיח את טענתו, ונקבע כי הוא זכאי לפיצויים בגובה של 9 מיליון שקלים.
מענה משפטי בפורום רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית כרוכה בתשלומים גבוהים למומחים ולעורכי דין
רשלנות רפואית היא ענף משפטי רחב ומורכב, הכולל רשלנות במהלך לידה והריון, בעת אבחון מחלה או ליקוי, בביצוע בדיקות שגרתיות וניתוחים, בטיפולי שיניים ובהליכים רפואיים נוספים. מקרים אלה אינם נפוצים, אך למרבה הצער הם מתרחשים מדי פעם ועלולים לגרום נזק בלתי הפיך וגם למוות.
אם אתם חשים שנפל פגם בבדיקה שעברתם, או במהלך טיפול רפואי, אתם בהחלט רשאים להגיש תביעה לבית המשפט במטרה לקבל פיצויים בגין תוצאות המקרה. חשוב לדעת שהגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית אינה קלה כלל, ופעמים רבות נמשכת על פני זמן רב, ואף כרוכה בהוצאות משפטיות רבות של שכר טרחת עורך דין גבוה וחוות דעת של מומחים.
טרם הפניית אצבע מאשימה כלפי הרופא שפעל ברשלנות, יש צורך להתייעץ עם רופא מומחה בעניין ולבקש את חוות דעתו, כדי לברר האם הרופא נהג בצורה סבירה, האם הוא חרג מהנהלים והאם הוא נקט באמצעי הזהירות שנדרשו כדי להבטיח את שלום המטופל.
לחוות דעת של מומחה רפואי משקל רב בעת הגשת תביעה בבית משפט, וברוב המקרים הוא ייחקר בחקירה נגדית אודות התיק, לכן רצוי להיעזר במומחה שבקיא בחומר התביעה ושימש בעבר כמומחה בדיונים בבית המשפט.
חשוב לדעת כי חוות דעת של מומחה כרוכה בתשלום גבוה, העשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים, בהתאם לתחום הרפואי ולשנות הוותק של הרופא. התובע נדרש לשלם עבור חוות הדעת לפני תחילת המשפט, ללא קשר לתוצאותיו. עם זאת כאשר התביעה תתקבל, השופט רשאי לחייב את הנתבע בהחזר עבור התשלום לחוות הדעת בנוסף לסכום הפיצויים.
כיצד קובע בית המשפט האם מדובר ברשלנות?
במהלך הדיון השופט נעזר בשלושה מבחנים שנקבעו בהוראת עוולת הרשלנות, על פי פקודת הנזיקין: חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, הפרת חובת זהירות על ידי סטייה מהתנהגות סבירה, וקיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לאופן טיפול.
במסגרת המבחנים בודק בית המשפט באמצעות חוות דעתם של מומחים, עדויות הצדדים והחומר הרפואי המונח לפניו, ומברר האם הרופא הפר את חובת זהירות כלפי המטופל בשלב האבחון או הייעוץ והאם נקט באמצעי זהירות מספקים במהלך הבדיקות ובעת שחרורו מטיפול או מאשפוז. במבחן האחרון נבדק האם ישנו קשר ישיר בין הנזק שנגרם למטופל לבין הפרת חובתו של הרופא והאם ניתן היה לצפות את הנזק ולהימנע מהתרשלות.
בתביעה בה נפסק לאחר כל המבחנים כי מדובר ברשלנות רפואית, קובע השופט את גובה הפיצויים, לפי המסמכים שהוגשו לפניו, ובהתאם להוצאות הרפואיות, מידת הכאב והסבל, עזרת צד ג', הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, ועוד.
בכל מקרה לפני שמגישים תביעה יש להקפיד על שמירת מסמכים רפואיים רלוונטיים, לפנות לרופא מומחה ומנוסה, ולהיעזר בעורך דין המתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית.
באדיבות האתר המשפטי LawGuide
לאיתור עורך דין בתחום לחץ/י כאן