במקרה של משמורת משותפת הילדים שוהים במחיצת שני ההורים באופן שווה, ובזמן שבו נמצאים הילדים עם האב, הוא נושא בצרכיהם באופן ישיר, על כן הוחלט להפחית את גובה המזונות שהיה נקבע במקרה של משמורת בלעדית לאם בשיעור של 25%.
ברוב הסכמי הגירושין, מעניקים בתי המשפט לענייני משפחה את משמורת הקטינים לאחד מן ההורים, כאשר בדרך כלל המשמורת מוענקת לאם, וההורה שאינו משמורן זכאי להסדרי ראיה, ומחויב לשאת בדמי מזונות, בהתאם לצרכיהם ההכרחיים של הקטינים עד הגיעם לגיל 15 שנים.
למענה משפטי בדיני משפחה לחץ/י כאן
משמורת משותפת ניתנת במקרים מסוימים כאשר שני ההורים נמצאים מתאימים לכך ומגלים יכולת גבוהה לשיתוף פעולה, ודאגה הדדית לצרכיהם של הילדים מהבחינה הרגשית, הפיזית והכלכלית.
במשמורת משותפת גידול הילדים ונטל הטיפול בהם נעשים באופן שווה בין שני ההורים, ושניהם חולקים את כלל המטלות ההוריות ונושאים בהוצאות הקטינים בחלקים שווים, כך שלמעשה לילדים יש שני בתים, וההורים צריכים לדאוג להם לחדר משלהם בכל בית, הכולל רהיטים וחפצים, כמו: ארון, מיטה, משחקים וצעצועים, מחשב וכדומה.
כדי לקיים משמורת משותפת ההורים נדרשים בדרך כלל לגור בסמיכות, כך שהילדים יוכלו לנהל אורח חיים נורמטיבי, להישאר בסביבתם הקרובה, ללמוד באותו גן או בית ספר ולקיים קשרים חברתיים במקום אחד.
החיסרון העיקרי במשמורת המשותפת הוא ההוצאות הכלכליות הגבוהות עבור גידול הילדים בשני בתים. להבדיל ממשמורת יחידנית, שבה ההורה שאינו משמורן, כאשר לרוב מדובר באב, נדרש לשאת במזונות הילדים ולשלם עבור הוצאות הצרכים ההכרחיים, על פי הנקבע בהסכם הגירושין.
בנוסף להוצאות הכלכליות ולקשיים הטכניים שבהתנהלות היומיומית במסגרת שני בתים, במקרים רבים משתנות הנסיבות וההורים הגרושים מוצאים בני זוג חלופיים.
כאשר לעתים הסיטואציה החדשה מקשה על המשך שיתוף הפעולה, ואף כאשר הילדים מתבגרים, סביר להניח שהם יעדיפו להישאר בבית אחד, ולא להמשיך להתרוצץ בין שני הבתים. במשמורת משותפת, האב שותף מלא בהוצאות הילדים ובנטל גידולם, לכן באופן הגיוני וטבעי הוא מחויב לשלם עבור הקטינים מזונות בסכום מופחת. שיעור ההפחתה נעשה תוך איזון שקלול הוגן בין מכלול הגורמים הרלבנטיים, והוא כולל את גובה ההכנסות ויכולת ההשתכרות של שני ההורים, צרכי הילדים ורמת החיים אליה הורגלו טרם פרידת ההורים.
בתי המשפט נוהגים להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות, ב-25% לעומת סכום דמי המזונות אותו מחויב היה ההורה המשמורן במצב הרגיל, שבו ילדיו היו נתונים למשמורת יחידנית. בנוגע לדמי המדור לא חלה הפחתה, מאחר שהוצאות שכר הדירה, אגרת הארנונה ודמי ועד בית קבועים ואינם תלויים במספר הימים בהם מתגוררים הילדים בבית.
חשוב לציין כי בתי המשפט לא ממהרים לקבוע משמורת משותפת, גם עקב החשש של עצם הפחתת שיעור של מזונות הילדים, כלומר שהבקשה למשמורת שוויונית נובעת מתוך מניע ושיקולים כלכליים של ההורים, במטרה להימנע מתשלום מזונות לילדים בשיעור המקובל, וכן בשל החשש שהבקשה תשמש כקלף מיקוח בין הצדדים להפחתת המזונות וטובתם של הילדים תישכח.
משרדינו מטפל בתיקי גירושין רבים בהם נושא המשמורת וסכומי המזונות כרוכים ומשליכים האחד על השני. אמנם האינטרס של משרדינו לדאוג לקטינים ולרווחתם ואולם תמיד נדאג להעמיד לנגד עינינו גם את האינטרס והשיקול שלא לפגוע בהורים, לא באב ולא באם.
לעיתים אנו נאבקים למען האב שהמזונות יהיו נמוכים בהתחשב בהסדרי הראיה הנרחבים וממילא ההוצאות שנכפים עליו והדבר ישפיע על גובה המזונות, ולהיפך כאשר האשה נותרת כמעט לבדה עם עול ונטל גידול הילדים אנו נפעל במלוא מרצינו כדי שסכום המזונות יהיה גבוה וייתן פיצוי וביטוי לנטל הנוסף שיש לאם בגידול הילדים. כל מקרה מטופל לגופו באופן מקצועי תוך הקפדה על שירות וקשר ישיר עם הלקוחות.
מאת עורך דין צבי טהורי באדיבות האתר המשפטי LawGuide