משטרת ישראל משתמשת לאכיפת עבירת "נהיגה בשכרות" באמצעות מכשיר הינשוף, מדובר במכשיר גרמני ששמו Drager Alcotest 7110 MKIII IL. בהתאם לתקנות התעבורה נדרשות שתי נשיפות תקינות כדי שהבדיקה תחשב תקינה.
סירוב לעבור בדיקת אלכוהול, לא חייב להיאמר במפורש על ידי הנהג במילים "אני מסרב לביצוע הבדיקה", הוא גם יכול להתפרש על ידי נקיטת התנהגות מתחמקת ומכשילה שמוכיחה בצורה ברורה ביותר שאין בכוונת הנהג לבצע את הבדיקה.
סירוב יכול להיות גם אם החשוד מסכים להיבדק, משתף פעולה עם השוטרים, ואיננו אומר בשום שלב של הבדיקה שהוא מסרב להיבדק, אך בפועל מתחמק ומכשיל כל אפשרות לבדיקה תקינה. גם התנהגות זו נחשבת לסירוב.
לפנייה ישירה לעורך הדין עמית כהן לחץ/י כאן
פקודת התעבורה קובעת באופן ברור את סמכותו של שוטר לדרוש ולבחור את סוג הבדיקה: נשיפה, שתן או דם. השוטר אינו מחויב לאפשר לנהג לבחור את סוג הבדיקה. לדוגמה, אם נהג מסרב לבדיקת ינשוף, אך מביע הסכמה לבדיקת דם- יראוהו כשיכור. בחירתו של השוטר היא חלק משיקול דעתו המקצועי בהתאם לנסיבות.
לעיתים קרובות, כאשר מתבצעת אכיפה של משטרת התנועה, ישנו מחסום משטרתי שנקרא "מחסום שיכורים". מטרת המחסום היא לעצור נהגים אשר נוהגים תחת השפעת משקאות משכרים, ולשם כך ישנו צוות גדול של שוטרים שעוסק בכך.
בדרך כלל במחסומים ישנו מכשיר ינשוף ואין מצד משטרת התנועה הערכות לביצוע בדיקות דם. הסיבה לכך היא שבדיקת הינשוף היא בדיקה פשוטה יותר ותוצאותיה ניתנות באופן מידי. לעומת זאת, עריכת בדיקת דם לצורך בדיקת שכרות יקרה וגוזלת זמן יקר ומאמץ רב מהשוטרים ומהנהג וצריכה להתבצע על ידי רופא בלבד. כמו כן, כל דרישה מצד השוטרים לבדיקת דם חייבת להיות מוצדקת, צריך להתקיים "חשד סביר" לנהיגה בשכרות, המצדיק דרישה למתן בדיקת דם. בית המשפט העליון קבע מספר תנאים שבהם יתקיים "החשד הסביר" המצדיק את בדיקת הדם ללא צו שיפוטי.
מה הדין של נהג הדורש לבצע בדיקת דם כחלופה לבדיקת מכשיר הינשוף, לאחר שנכשל מספר פעמים בביצוע בדיקת הינשוף?
בית המשפט לתעבורה בירושלים נדרש לסוגיה בנושא זה, ובפסק הדין כבוד השופט נאיל מהנא, קבע שכאשר בדיקת הנשיפה נכשלת והנהג, שנמצא בחזקת חשוד, דורש לבצע בדיקת דם לשם הוכחת חפותו, ומסביר לשוטר שהסיבה לכישלון הבדיקה היא מניעה רפואית בריאותית שממנה הוא סובל והתוצאה היא שאין ביכולות לנשוף די אוויר למכשיר, על השוטר להפעיל שיקול דעת, להשתמש בסמכותו ולהחליט להיענות לדרישת החשוד ולבצע בדיקה מסוג אחר כדי להגיע לחקר האמת.
עוד הוסיף השופט הנכבד, כי הקלות הבלתי נסבלת שניתן לסבך חשוד בשכרות מכוח סירוב, מחייבת שימוש זהיר ומושכל מצד השוטרים, נוכח הפגיעה הקשה בנאשם והיכולת שלו להתמודד עם הקושי להוכיח בבית המשפט את חפותו.
בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת הסירוב, לאחר שהשתכנע כי הנהג ניסה בכל יכולתו לנשוף לתוך מכשיר הינשוף ללא הצלחה. ההסבר של הנאשם היה שהוא חולה בדלקת ריאות וכתוצאה מכך לא הצליח לנשוף מספיק אוויר לתוך מכשיר הינשוף, התקבל על ידי בית המשפט. בית המשפט הנכבד ציין שהיה על השוטרים שעצרו את הנהג לאפשר לו לבצע בדיקת שכרות נוספת בדרך אחרת, כפי שביקש, ולעבור בדיקת דם לגילוי אלכוהול.
לפיכך כאשר נהג שיש לו סיבה בריאותית מוכחת לכישלון הבדיקה והתוצאה היא נשיפה בלתי מספקת לתוך מכשיר הינשוף, על פי פסק הדין שלעיל, על השוטר לאפשר לנהג דרך נוספת לבדיקת השכרות.
הנהלים של משטרת ישראל לא מחייבים את השוטרים לקבל כל דרישה לבדיקה מסוג אחר מצד הנהג, אלא הדבר נתון לשיקול דעת השוטרים בשטח. אם המקרה יבחן על ידי בית המשפט השלום לתעבורה, ויימצא כי היה על משטרת ישראל לאפשר לנהג פלוני אלמוני לעבור בדיקה אחרת נוספת מלבד מכשיר הינשוף, ובמקביל תהיה אסמכתא רפואית לכך, ייתכן שהנהג לא יורשע בעבירת סירוב לבדיקת בשכרות. פסק הדין הנ"ל ניתן על ידי בית משפט השלום והוא אינו מהווה הלכה מחייבת בתי משפט אחרים.
תוכן המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. המאמר אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
מאת עורך הדין עמית כהן באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il