על פי החוק, כאשר אדם נוהג כשמצויה בדמו דגימה של לפחות 50 מ"ג אלכוהול ביחס ל-100 מ"ל דם, או לחלופין בבדיקת נשיפה נמצא מעל 240 מק"ג אלכוהול ביחס לליטר אוויר נשוף, הרי הוא נחשב כמי שנהג בשכרות בניגוד לאיסור המופיע בפקודת התעבורה. בשל חילוקי דעות בדבר מהימנות המכשיר ותוצאותיו, הפסיקה הרחיבה את הרף הקבוע בחוק ל-290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.
מהי בדיקת ינשוף?
בדיקת ינשוף המכונה גם "דראגר", היא אמצעי להשיג ראיה לצורך הצגתה במשפט כנגד מי שלכאורה עבר על מצוות המחוקק ונהג כשבגופו כמות אלכוהול אסורה. הלכה למעשה הבדיקה היא ראיה בהליך פלילי ועליה להיות מדויקת ומהימנה כך שניתן יהיה להישען עליה כראיה בהליך פלילי.
משכך, נקבעו כללים ברורים אודות הדרך שבה יש לבצע את בדיקת הינשוף כדי שתוצאותיה יוכלו להוות ראיה קבילה ומהימנה, לדוגמה, צורך הכרחי לכייל את המכשיר, לשמור על 15 דקות בין העיכוב של החשוד לבדיקה עצמה ועוד.
סטייה מכללי הבדיקה עלולה להטיל דופי בקבילות הבדיקה או במהימנותה, דבר אשר יכול להוות נימוק לזיכוי נאשם או לחלופין הרשעתו בעבירה קלה יותר.
לאתר של חזי כהן משרד עורכי דין לחץ/י כאן
ענישה בנהיגה בשכרות
המחוקק קבע ענישה מינימאלית של לפחות שנתיים פסילה בפועל וזאת בהצטרף לרכיבי ענישה נוספים כגון: פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי.
אמנם לבית המשפט שדן בתיק ישנה סמכות לרדת מעונש המינימום וזאת בהישען על נימוקים מיוחדים, אולם הפרקטיקה מלמדת שחריגה מענישת מינימום של שנתיים פסילה כמעט לא מתרחשת, מה שמציב את עבירת נהיגה בשכרות כעבירה שלצידה עונשי פסילה ארוכים ומכבידים.
סירוב לבדיקת שכרות
ישנה טעות רווחת שסירוב לביצוע בדיקת שכרות יפתור את הבעיה אולם ההיפך הוא הנכון. מבחינת החוק, סירוב לבצע בדיקת שכרות יוצרת חזקה שלפיה קמה עבירת נהיגה בשכרות.
כמובן שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה אך במצב דברים זה, ההתמודדות הראייתית מול גופי האכיפה היא קשה ומכבידה יותר ואף בתי המשפט מתייחסים למצב דברים זה בחומרה יתרה, שכן לשיטתם סירוב נתפס כנהיגה ברף גבוה של שכרות, מה שמוביל להטלת עונשים חמורים ומכבידים שכוללים בין השאר עונשי פסילה בפועל ארוכים במיוחד בנוסף לרכיבי ענישה נוספים.
יש לשים לב שאף בתיקי סירוב על התביעה להוכיח מספר פרמטרים כתנאי סף להרשעת הנאשם, על השוטרים להוכיח שביקשו בצורה מפורשת מהנהג להיבדק, השוטר הסביר לנהג מהי מטרת הבדיקה, השוטר הסביר לנהג את משמעות של סירוב וכן את העונש הקבוע בחוק לכך, לעיתים מצבו הבריאותי של הנהג מצדיק פניה לבדיקת דם, ומשכך אם נהג טוען שלא יכול היה לבצע בדיקת נשיפה מסיבות בריאותיות אמתיות על גורמי אכיפת החוק לאפשר לו בדיקה חלופית שזו בדיקת דם.
נהג חדש או נהג צעיר
המחוקק החמיר את סף השכרות לגבי נהגים חדשים וכן נהגים צעירים, קרי, נהגים שטרם מלאו להם 24 שנים. החוק קובע כי במקרה של נהג צעיר או נהג חדש, הנהג ייחשב שיכור אם בדגימת נשיפה מצוי בגופו אלכוהול בריכוז העולה על 50 מק"ג בליטר אויר נשוף, או בבדיקת דם ריכוז האלכוהול בדמו עולה על 10 מ"ג אלכוהול ב- 100 מ"ל של דם.
חשוב לדעת כי עמדת המדינה היא לענישה מחמירה ומשמעותית כלפי מי שנתפס נוהג בשכרות בזמן היותו נהג חדש או נהג צעיר, וכן בלא מעט מהמקרים בתיקי שכרות מהסוג הזה המדינה מבקשת בקשת פסילה עד תום ההליכים, קרי, המדינה מבקשת שהנהג יהיה פסול מלנהוג עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו.
פסילה מנהלית והחרמת רכב
מתוך רצון להילחם מלחמת חורמה בעבירת נהיגה בשכרות, נתן המחוקק לקצין משטרה סמכות לפסול באופן מנהלי רישיון רכב ורישיון נהיגה של מי שנתפס נוהג לכאורה בשכרות.
פרק זמן הפסילה הוא 30 ימים וכן חובה לאפשר לנהג או לבעל הרכב להעלות טענות בפני הקצין המחליט בטרם יקבל החלטה בדבר פסילת הרכב ורישיון הנהיגה. בהליך שימוע יש זכות לנהג להיות מיוצג בידי עורך דין. חשוב לזכור שהליך השימוע עתיד לחרוץ את גורלו של רישיון הנהיגה ורישיון לפרק זמן לא מבוטל של 30 ימים. מה שעלול להשפיע באופן ישיר על נוחותו ופרנסתו של הנהג.
משרדנו מתמחה בדיני תעבורה בכלל ובעבירת נהיגה בשכרות בפרט. משרדנו מעניק ליווי מקצועי ויסודי לכל אורך ההליך תוך מתן יחס אישי וחתירה לתוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח.
הכתבה מאת חזי כהן משרד עורכי דין באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il