פגיעה בעבודה, נחשבת כ"תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע", המוגדרים בחוק הביטוח הלאומי. וכוללים כל פגיעה של עובד בשל עבודתו. כאשר, אין הבחנה האם הדבר התרחש בדרך לעבודה, תוך כדי עבודה, בחזרה ממנה, או אף אם הפגיעה התרחשה בעת מעבר ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר. יצוין כי מחלה שבה חלה העובד, באם נגרמה לו כתוצאה ממקום העבודה ומהסובב אותו מהווה פגיעה בעבודה - כפי שיפורטו בהמשך.
לאתר של עורכת דין ורדית ירושלמי לחץ/י כאן
"מחלת מקצוע" פירושה, מחלה המאפיינת את סוג העבודה שבה העובד שנפגע עוסק, התנאים במקום העבודה ייבחנו כגורם המשפיע באופן משמעותי להופעתה, כגון: ירידה בכושר איכות השמיעה של העובד הנפגע, וזאת כפועל יוצא מכך שמקום עבודתו מלווה ברעש בעוצמה גבוהה. דוגמאות נוספות לפגיעות שתחשבנה כ"מחלת מקצוע" הן: מחלות עור, צרידות ועוד, הכול בהתאם לסוג העבודה.
בנוסף, העובד יהיה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, גם אם נפגע כתוצאה מעשיית פעולה לצורך הצלת גוף או רכוש או למניעת נזק גוף או רכוש או באם, נפגע מאדם אחר, על ידי חפץ שהיה במקום העבודה או בסביבתו וזאת אף אם הדבר נעשה שלא עקב העבודה וללא קשר ישיר או עקיף אליה.
יתרה מכך, גם במהלך הפסקתו של העובד, חלה החבות הביטוחית כלפיו, ודוגמה לכך היא מקום הסעודה של העובד במהלך ההפסקה, אותו קבע המעסיק. גם כאן, החבות כלפיו תחול בדרך אל אותו המקום שנקבע, בזמן השהות במקום ובחזרה ממנו. לכן, באם נפגע העובד באחד מהנתיבים הללו, יהיה זכאי לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו בשל כך. כמו כן, תיחשב כתאונת עבודה, תאונה שאירעה לעובד הנפגע כתוצאה מתקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, לרבות, תקיפה מינית.
מי נחשב כעובד המבוטח בביטוח נפגעי עבודה?
המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה הם בין היתר, עובד שכיר (חוץ משוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון), עובד עצמאי, בתנאי שהוא רשום במוסד לביטוח לאומי, מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי (במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי), מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בשעת הבחינה בלבד), מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער, וכן, כל מי ששכרו נקבע על פי חוק - כמו חבר כנסת.
במקרה של פגיעה כמוסבר לעיל, על הנפגע לפעול בצורה מסודרת, לכתוב את נסיבות האירוע בסמוך ככל האפשר למועד הפגיעה, עליו לתעד עדויות ועדי ראיה באם נכחו במקום בעת המקרה, ומומלץ לצלם את מקום הפגיעה והגורם לה במידת האפשר. לאחר המקרה, עליו לגשת למרפאה בהקדם האפשרי, לדווח לרופא את אשר התרחש ולבקש תיעוד רפואי שבו יצוין כי הפגיעה אירעה בעבודה, לאחר מכן, יש לפנות למשטרה ולתת עדות אודות המקרה.
הסיוע והפיצויים להם יהיה זכאי נפגע תאונת העבודה: ראשית כל, יש לדרוש דמי פגיעה- המשולמים בשל היעדרות מעבודה עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע. באם העובד- הנפגע, יהיה בעל דרגת נכות מ-10% ועד 19% נכות כתוצאה מפגיעת העבודה, יקבל פיצוי חד פעמי המשולם עבור נפגעי עבודה. אם העובד יימצא כבעל דרגת נכות מ-20% נכות ומעלה עקב תאונת העבודה, תשולם לו קצבת נכות מהעבודה המשולמת בגין תאונות עבודה.
ראוי לציין כי לאחר הפגיעה, ובמידה והעובד הנפגע שוהה בחופשת מחלה, 90 ימי ההיעדרות הראשונים ישולמו על ידי הביטוח הלאומי ולא על ידי המעסיק. לכן חשוב להצטייד בטופס 250 שאותו יש לדרוש מהמעסיק, ולהגיש לרופא המטפל כדי שינפיק אישור מחלה המתייחס לפגיעה מעבודה ונקרא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".
בנוסף לכל אלה, עובד שנפגע בעבודה והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, יהיה זכאי לטיפול רפואי לרבות כיסוי הוצאות רפואיות, אשפוז, החלמה, שיקום, וכל התרופות והמכשירים שניתנו על ידי קופות החולים. וכן, לשיקום מקצועי עבור נפגע העבודה, למי שנכותו למעלה מ 10% במטרה להקנות לו מקצוע ולסייע לו בהשתלבות בעבודה.
כאשר, כל הפיצויים המפורטים לעיל, מחושבים חלקם באופן מלא וחלקם באופן יחסי, בהתאם לסוג הפיצוי הנדרש ובהתאם לשכרו של העובד הנפגע מתאונת העבודה.
בשל כל התהליך הסבוך אותו צריך לעבור נפגע העבודה על לקבלת פיצויים כלשהם, יש לפנות, בכל מקרה של פגיעה בעבודה, לחוות דעת ולהתייעצות עם עורך דין המומחה בתחום, הבקיא בזכויות המגיעות לעובד, ומכיר את המגוון הרחב של הטיפולים במקרים מסוג זה, ובכך לסייע לנפגע לממש את זכויותיו באופן המיטבי ביותר. שכן, תדרוך נכון יעזור לנפגע העבודה, יחסוך לו זמן ויקל עליו רבות בעניינים הבירוקרטים כדי לקבל את מלוא הפיצוי הראוי עבורו כתוצאה מהעוולה שהתרחשה במהלך העבודה.
הכתבה מאת עורכת דין ורדית ירושלמי באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il