חולם להיות מתופף? עכשיו יש לך הזדמנות פז

לתופף זו איכות חיים, ללמוד לתופף אצל דייוויד ריץ' זה כבר הגשמת חלום. המאסטר האמריקאי, שהחל ללמד בישראל כבר בשנות ה-70 ומלמד בימים אלה בבית הספר "אוקטבה" בתל אביב, מספר: "הישראלים רוצים לדעת לתופף אבל לא אוהבים ללמוד". ראיון

זירת היועצים (יח"צ)
דיוויד ריץ' (צילום: יח"צ)

בשנת 1982 הקים דייוויד ריץ' בישראל את בית הספר הראשון שלו לתיפוף "מטרונום". מאז עברו תחת ידיו מאות תלמידים, שאת חלקם כולכם מכירים: הם מתופפים במיטב ההרכבים, הלהקות וההפקות בישראל, כמו ניר צדקיהו, שניגן עם יהודה פוליקר ואריק איינשטיין בארץ, עם ג'נסיס, כריס קורנל, ג'ון מאייר בחו"ל ועוד רבים.. יהב לפינסקי (המתופף של "היהודים", משה אסרף (הדג נחש), איסר טננבאום (רוקפור), עודד שחר (אביב גפן והתעויוט) והרשימה עוד ארוכה.

ריץ', מאסטר של תופים, הגיע לישראל מארה"ב, הביא איתו את שיטת הלימוד האמריקאית, הוסיף עליה את הידע והניסיון רב השנים שלו, ובנה מתודת לימוד יחודית, שמוכיחה את עצמה כבר שנים. נפגשתי איתו השבוע בבית הספר ללימוד תופים "אוקטבה" (בניהול שלומי טוויג) שבלב תל אביב, שם הוא מלמד היום. ריץ' הוא בן 75, איש של קצב ושמחת חיים וכשהוא מתחיל לדבר על תופים נדלקות לו העיניים, מתרחב לו החיוך והוא משתף אותי בתפיסת עולמו היחודית, המקשרת עולמות של פיזיקה, פילוסופיה, כימיה ומוזיקה.

לפרטים נוספים לחץ כאן

- המיתוס מספר שהמתופף הוא המשוגע של הלהקה ושמתופפים בכלל הם עם יוצא דופן. איך מתקבלים לעם הזה?

"הכל מגיע מאהבה, ומתחיל מגיל מאוד קטן", אומר ריץ', "הם מתופפים על הספה, על הכלב, על כל הסירים בבית ומחפשים להוציא את האנרגיה הזו בכל מקום ובכל הזדמנות, ואז הם נרשמים לאיזה בית ספר למוזיקה ועוברים לעוד אחד, עד שהם מגיעים אלי. ואני שואל אותם: 'למדת תיפוף?' והם עונים 'כן', ואני אומר 'בוא נשמע', ואז אני רואה הרבה כישרון ומעט ידע, כי איך יכול להיות שמישהו שכבר למד לא יודע תווים וככה אנחנו מתחילים. כי מי שרוצה לתופף צריך גם לדעת להיות מוזיקאי, לא רק להחזיק מקלות".

- ומה מאפיין את המתופפים הישראלים?

"הישראלים רוצים לדעת אבל לא אוהבים ללמוד. אין לכם סבלנות ליסודות, לא יודעים להחזיק מקלות אבל רוצים לדעת הכל ומשם אני מתחיל. אני יודע לזהות כישרון. אחרי מפגש אחד אני אגיד לתלמיד אם יש טעם שנמשיך או שכדאי לו לחפש תחביב אחר. כי מי שיש לו כישרון, יהיה מתופף. זה יקח כמה שיקח, אבל בסוף תהיה פריצה, הוא יבין את הרעיון ואז הכל יקרה".

- בנית שיטת לימוד ייחודית, שהצמיחה מאות מתופפים, איך זה עובד?

"הלימודים הם אחד-על-אחד. רק אני והתלמיד. ומכיוון שכל אחד הוא שונה, הגישה לכל אחד תהיה אחרת אבל הבסיס יהיה דומה והוא לקוח משיטת הלימוד האמריקאית, לפיה הכל מתחיל במארש ובסווינג, בנוסף נקיף קשת סגנונות מוזיקליים שצמחו משם על הבסיס הזה אפשר לבנות הכל. אני יודע לזהות כישרון על פי בדיקה גופנית שהמצאתי ועד עכשיו לא טעיתי. אבל לא רק אני צריך להאמין בתלמיד, גם הוא צריך להאמין בי".

- מאיזה גיל אפשר להתחיל לתופף?

"אני התחלתי בגיל שלוש וחצי אבל ההורים קנו לי כינור. התופים הגיעו מאוחר יותר. אהבתי גם פיזיקה, פילוסופיה, כימיה, איינשטיין, ניוטון. אחד הדודים קנה לי ערכה לניסויים כימיים וכמעט שרפתי את הבית. האהבה למדעים נותנת לי את היציבות והרוגע המחשבתיים, כי למתופפים אין מנוחה. הם הולכים ברחוב, שומעים איזה רעש בקצב חמישה-רבעים ואז עוד אחד של שש שמיניות ותיכף הם מתחילים לחבר את זה לאיזה קצב ומתופפים על כל דבר. כשאני עושה את זה שואלים אותי אם יש לי פרקינסון".

מגוון התלמידים בבית הספר "אוקטבה" הוא רחב: ילדים שההורים שלהם זיהו את הכישרון ורוצים לפתח אותו, צעירים שרוצים הכנה לקראת הרשמה למוסדות מוזיקה אקדמיים, מתופפים לפני גיוס שחולמים להתקבל ללהקה צבאית, מתופפים שכבר חברים בלהקות והרכבים ומבקשים להשתפר וגם מבוגרים שסוף סוף מגשימים את החלום להתיישב מול מערכת תופים ואז מוצאים את עצמם מקימים הרכבים מוזיקליים בגיל 50. במקום יש חדר חזרות בו יכולים התלמידים להתאמן ללא תשלום.

בזכות קשריו של ריץ' למוסדות המזויקה האקדמיים בארה"ב, יכולים התלמידים המצטיינים לקבל מלגת לימודים במכללת ברקלי (בוסטון) ובבית הספר ללימוד אומנויות הבמה "ג'וליארד" (ניו-יורק). הלימודים ב"אוקטבה" מתאימים לכל הרמות, נעשים באווירה תומכת, אוהבת ומכילה ומבטיחים תוצאות מידיות.

ודיוויד ריץ' מסכם את הפגישה ומבקש להוסיף עוד משפט חשוב: "מוזיקה זה דבר קדוש והיא לא קשורה בשום אופן לסמים- אלו לא יהפכו אותך למוזיקאי טוב יותר, זה רק תירוץ למי שרוצה להתמסטל. תיפוף זה כלי לאיכות חיים".

לפרטים נוספים