ביום 8.12.14 נפל דבר בישראל. חברי הכנסת החליטו שגירושין הוא אירוע משפחתי שצריך כמה שיותר להישאר בדלת אמות המשפחה וכמה שפחות להיות מנוהל במסגרת תביעות שמגישים עורכי דין ומוביל בדרך כלל למלחמות עולם בבתי משפט.
החוק החדש שהעבירה הכנסת (החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ד 2014), מחייב קיום 4 מפגשים ביחידות הסיוע של בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים לפני שניתן להגיש תביעה. עם זאת, לאחרונה התבשרנו שתחילת יישום החוק בפועל נדחתה על ידי שרת המשפטים ומדובר בחדשות רעות למי שעתיד להתגרש.
למה עדיף גישור?
קודם כל בגלל הילדים! במחקרים רבים נמצא שילדים מושפעים בעיקר מהמתח והעוינות בין ההורים ופחות מעצם העובדה שההורים מתגרשים. והיום כששכיחות הגירושין באוכלוסייה עלתה, הדברים נאמרים ביתר שאת. ברור הוא שהילדים הם הנפגעים הראשונים ולהם נגרם הנזק הגדול ביותר ממלחמות שמתרחשות בבתי משפט בענייני גירושין.
לפנייה ישירה לעורכת דין הללי אשר- רבינו לחץ/י כאן
שנית, המלחמות בבתי המשפט גורמות לאנשים לאבד את עצמם, את שפיותם ובריאותם וכמובן את כספם.
אנשים נחשפים לתביעות שמנוסחות בצורה פוגעת, הטחות של דברים קשים, חשיפת ענייניהם האינטימיים ביותר, חקירות בבית משפט, עיקולים, צווי איסור יציאה מהארץ, פקידי סעד שנכנסים לבתים ובוחנים את התפקוד ההורי והכל רק בגלל שמישהו הגיש תביעה נגדם בבית המשפט לענייני משפחה.
פעמים רבות אחרי שנים של מלחמות כאלו אנשים צריכים שיקום פיזי ונפשי ארוך, ולפעמים נגרמים נזקים בלתי הפיכים. חלק מהאנשים משלמים מחיר גם בעבודה, מבחינה חברתית, הכתמת שמם והיד עוד נטויה.
אבל למה לצמצם את חופש הבחירה כבר בתחילת התהליך?
כדי לא לבטל אותו במסגרת ההליך המשפטי! אנשים רבים אינם מודעים ליתרונות שיש בגישור ובמיוחד לא לחסרונות שיש במלחמות בבית משפט. אנשים רבים שבויים בהנחה שאם אין תקשורת אי אפשר לעבור גישור או שגישור משמעו "טיפול זוגי" בשביל לשקם את הזוגיות ההרוסה. אנשים רבים שבויים ברגשות קשים ונפיצים שהם חומר דלק טוב מאוד לתביעות בבית משפט.
להבדיל, בהליך הגישור לזוג יש שליטה מלאה בתהליך ויש את היכולת לצייר לעצמם את העתיד שהם רוצים תוך התחשבות בצד השני, באילוצים ובחוקים. אנשים שהולכים על אופציית בית המשפט בעצם מוציאים מעצמם את היכולת לשלוט בתהליך ובתוצאותיו כמעט בכלל והם לרוב אינם מודעים לכך. אז למה לוותר על החירות הזו?
אז למה בכל זאת דחו את תחילת התוקף של החוק שהיה בשורה לכל המתגרשים?
שאלה טובה. ישנה אפשרות שהחוק לא מטפל בקשיים של היישום שלו, כולל תקציבים למערכת המשפטית/יחידות הסיוע. ברם, יש לזכור מספר דברים, כבר כיום רבים מהתיקים בתחילת דרכם מועברים לגישור ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט. בנוסף, במקרים רבים הגישור עשוי להוביל לפתרון הסכסוך באמצעות הסכם שמקובל על שני הצדדים וכך השופטים לא יצטרכו לדון בתיק עצמו, מה שיחסך הרבה זמן שיפוטי וכמובן כסף.
לשכת עורכי הדין התנגדה ליישומו של החוק החדש משני טעמים עיקריים. ראשית היות ולב ליבו של הגישור הוא הסכמה ובכך שהחוק כופה את הגישור מתייתרת ההסכמה שבגישור ושנית משום שכפיית הגישור בעצם חוסמת את הגישה לערכאות שהיא זכות בסיסית במדינה שלנו.
בעניין זה יש לזכור כי זכות התביעה לא נשללת אלא נדחית מעט וכי הפגישות הן לא בדיוק "גישור כפוי" אלא פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ושנית שכפיית הגישור אף היא מוגבלת בזמן ומקדשת את המטרה למנוע נזקים לילדים ומשפחות שנמצאות בפני גירושין ולמנוע שלילת חירות הרבה יותר משמעותית, במסגרת ההליכים המשפטיים.
עובדה נוספת חשובה בהקשר זה היא כי מרבית התיקים בענייני משפחה כיום נגמרים בהסכם גם אם התחילו בתביעות ומלחמת עולם. אז למה להתחיל במלחמה שבה כולם מפסידים מלכתחילה?
הכתבה מאת עורכת דין הללי אשר רבינו בשיתוף ובאדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il