1. הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי
כאשר אדם מקבל זימון לתחנת המשטרה לצורך בירור עובדות בחקירה ראשונית, עומדת בפניו הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי, כדי לקבל תמונת מצב מלאה ולהיות מגובה בייצוג משפטי הולם ומקצועי. זכות זו עשויה לעתים להפוך את התמונה כולה ולהעניק מעט שקט נפשי, בעיקר תחת הלחץ הכבד של החקירה.
ההכנה לחקירה חושפת את הנחקר לתרגילים, מלכודות ולסודות השמורים לחדרי החקירות, וגם לעובדה שבמקרים מסוימים כדאי לשמור על זכות השתיקה, אולם במקרים אחרים רצוי לשתף פעולה עם המשטרה ולמסור מידע.
יש לך שאלה?
למענה משפטי בפורום חקירות משטרה לחץ/י כאן
2. האם הנחקר הוא עד או חשוד בביצוע עבירה?
הדבר הראשון שהנחקר חייב להבין הוא מהו המעמד שלו, האם הוא נמצא בחקירה כעד או שמא נחקר כחשוד בפרשה, כאשר כל אחד מהצדדים עלול להשפיע במידה רבה על עתידו. בעת הזימון רצוי לברר עוד בטלפון מהי מהות החקירה בקווים כלליים, ומהו המעמד שבגינו יש להתייצב בתחנת המשטרה.
חשוב לדעת שעומדת זכות להתנגד להתייצבות לחקירה, והנחקר רשאי על פי החוק לבקש שיוציאו נגדו צו מבית משפט כדי לזמנו לחקירה. בדרך זו הוא יוכל להרוויח זמן איכות להיוועץ עם עורך דין ולהתכונן לקראת העתיד לבוא.
3. מתי כדאי לשמור על זכות השתיקה?
לנחקר במשטרה קיימת זכות שלא להשיב לשאלות החוקרים ושלא להיחקר. זכות השתיקה היא זכות מוחלטת של החשוד לשתוק בהליכי חקירה, זאת כדי למנוע מצבים שבהם ימסור דברי שקר עקב הלחץ והמצוקה שבהם הוא שרוי, ואף מתוך הכאוס יפליל עצמו במעשה שלא עשה.
יחד עם זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם דווקא שתיקת חשוד בהליכי חקירה עשויה לשמש חיזוק לעדויות התביעה נגדו, אך לא מדובר בסנקציה אוטומטית, אלא הדבר כרוך בהליך שיפוטי ובירור הנסיבות שהביאו את הנחקר לשתיקתו.
4. חובה לחקור את החשוד בשפתו
סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי של חקירת חשודים קובע כי חקירת החשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהוא מבין ודובר אותה, לרבות שפת הסימנים, כדי לשמור על הזכות להליך הוגן ולחקירה אמינה. אולם היו מקרים שבהם נחקרים, שאינם דוברי עברית, נחקרו בשפה שאינה מובנת להם, תוך הפרה תדירה של החוק. כתוצאה מהפרה זו, נפגמת יכולתו של בית המשפט לקבל תמונה מלאה של ההליך ואף לעתים הודאה של חשוד שאינו דובר השפה שבה נחקר, אינה קבילה.
5. עיכוב פרסום פרטי החשוד במשך 48 שעות
סעיף 70 לחוק בתי המשפט קובע כי חל איסור פרסום של שמו של חשוד, שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרסום כל פרט אחר אשר יש בו כדי לזהותו. האיסור תקף למשך 48 שעות החל מהמועד שבו נודע לו על קיום חקירה, או עד לסיום הדיון הראשון שהתקיים בבית משפט. בחלוף 48 שעות או לאחר מועד קיום הדיון, איסור הפרסום פוקע, ואם החשוד לא יבקש באמצעות עורך דינו את המשך איסור פרסום זהותו, ניתן יהיה לחשוף בציבור את פרטיו.
לאיתור עורך דין בתחום לחץ/י כאן
הכתבה הוכנה בשיתוף באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il