וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כיצד יכול בוחן תנועה להפחית עונש בגין תאונת דרכים?

זירת היועצים בשיתוף משה וייסמן, מומחה תעבורה

28.7.2015 / 14:53

ליווי צמוד של בוחן תנועה מרגע קרות התאונה, הביא לתיקון כתב האישום ולגזר דין מקל על הנאשמת. בוחן התנועה האזרחי וייסמן משה מסביר על התהליך בכתבה הבאה

תאונת דרכים. ShutterStock
ShutterStock/ShutterStock

לבית משפט לתעבורה בחיפה, הוגש כתב אישום נגד נהגת, בכך שנהגה ברכב פרטי בחיפה ברחוב יצחק שדה והגיעה לצומת עם רחוב אחווה, ובאותה העת חצתה על מעבר החצייה משמאל לימין בכיוון נסיעת הנאשמת, אשר נהגה בקלות ראש בכך שלא האטה לפני מעבר חצייה, ולא אפשרה לה לסיים את חציית מעבר החצייה וגרמה לתאונה בכך שפגעה בה.

הנהגת הואשמה על פי כתב האישום בחבלה של ממש, נהיגה בקלות ראש, אי האטה לפני מעבר חצייה, התנהגות הגורמת נזק, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל חוצים במעבר חצייה.
במהלך ניהול התיק בבית משפט עורך דינה של הנאשמת בא בדברים עם התביעה המשטרתית, אך התביעה דרשה פסילה בפועל של 8 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. הנאשמת לא הסכימה לעונש זה ובבית משפט לתעבורה בחיפה החל להתנהל ההוכחות בנוכחות בוחן תנועה אזרחי מטעם ההגנה וייסמן משה.

מטעם התביעה העיד בבית משפט עד נטרלי לתאונה, אשר מסר כי הולכת הרגל שכבה על מעבר החצייה כאשר הגיע למקום והעניק עזרה ראשונה לנפגעת הולכת הרגל, את הפגיעה עצמה לדבריו לא ראה וגם לא ראה את כיוון חציית הולכת הרגל. לדבריו הולכת הרגל שכבה בכביש על צד ימין כפי שמופיע בתמונה שהבוחן המשטרתי צילם.

הולכת הרגל העידה בבית משפט כי חצתה את הכביש במעבר חצייה, והייתה בדרך ממקום עבודתה לכיוון הסופר לצורך עשיית קניות, והלכה עם עגלת קניות, ורכב שהגיעה מימינה פגע בה בעת שחצתה את הכביש במעבר החצייה.

הבוחן המשטרתי אשר טיפל בתאונה העיד בבית המשפט על עבודתו במקום התאונה, במהלך חקירתו על ידי ההגנה הועלו סתירות רבות בין הודעתו בבית המשפט לבין הממצאים והמסמכים שהבוחן ערך, וזאת על פי ממצאים שמצא בוחן התנועה האזרחי וייסמן משה מטעם ההגנה.

על פי חוות הדעת שהוגשה על ידי בוחן תנועה אזרחי וייסמן משה, שקבע כי: הודעתו של העד אינה מתיישבת עם עדות הולכת הרגל או הנאשמת או הספרות המקצועית המתייחסת לחקר תאונות דרכים ועל הבוחן המשטרתי היה לדעת זאת:

• פגיעה של רכב הנוסע במהירות 30 קמ"ש מרחק העצירה הוא 13.8 מ', ומרחק ההעפה של הולכת רגל מהרכב הוא בין 5-8 מ' ממקום הפגיעה, לכן מרחק ההעפה הממוצע של הולכת הרגל הינו 6.5 מ'.

• אם הולכת הרגל אכן חצתה במעבר חצייה, מיקום הימצאותה בכביש היה צריך להיות במרחק של כ – 6.5 מ' קדימה מהמקום בו הצביע העד, ורכב הנאשמת היה צריך להימצא במרחק של 13.8 מ', לכן תרחיש זה אינו מתיישב עם גרסת הולכת הרגל, ואינו מתיישב עם הצבעת העד.

• בהנחה כי הולכת הרגל שכבה על מעבר החצייה כפי שהצביע העד, המסקנה הנובעת מכך, כי הולכת הרגל לא חצתה במעבר חצייה אלא לפניו ועצירתו של רכב הנאשמת יהיה אחרי מעבר החצייה, לכן התרחיש הזה שהוא מתיישב עם מיקום שכיבת הולכת הרגל על פי הצבעת העד אינו מתיישב לא עם גרסת הולכת הרגל ולא עם מיקום עצירתו של הרכב על פי הצבעת העד.

• אם הרכב אכן עמד במקום בו הצביע העד, אזי, יוצא כי הולכת הרגל חצתה שלא במעבר חצייה אלא הרבה לפניו. כמו כן, המיקום שבו שכבה במקרה כזה אינו עולה בקנה אחד עם הצבעת העד. לכן, התרחיש של עצירתו של הרכב על פי הצבעת העד אינו מתיישב לא עם גרסת הולכת הרגל ולא עם מיקום שכיבת הולכת הרגל על פי הצבעת העד.

• לכן, הצבעתו של העד אינה מתיישבת עם גרסת הולכת הרגל לפיה חצתה במעבר חצייה משמאל לימין ונפגעה מחזית הרכב שהגיע מימינה, הצבעתו של העד יוצרת תרחישים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם הממצאים שבשטח.

הבוחן המשטרתי בחקירת הנאשמת בעדות תחת אזהרה, כתב כי היא חשודה בפגיעה בהולכת הרגל שחצתה במעבר חצייה משמאל לימין. בשלב זה של החקירה לא היה בידי הבוחן המשטרתי את הודעתו של העד לתאונה, או כל ראיה אחרת הסותרת את דברי הנאשמת אשר הצביעה על חציית הולכת הרגל שלא במעבר חצייה ובמרחק של 16 מ' ממעבר החצייה ומאחורי רכב חונה, לכן הבוחן טעה בכך שהחשיד אותה בפגיעה בתוך מעבר החצייה.

בתיק החקירה המשטרתית היתה עדה לתאונה, אך הבוחן לא התייחס לטענתה כי ראתה רק את מקום שכיבת הולכת הרגל בכביש, ולכן לא ערך עימה הצבעה ולא גבה את הודעתה. הבוחן האזרחי וייסמן משה יצר קשר עם העדה אשר מסרה את גרסתה ואף יצאה להצבעה במקום התאונה עם וייסמן משה, העדה הצביעה על מקום שכיבת הולכת הרגל באותו מקום שהצביעה הנאשמת לבוחן המשטרתי מרחק של 16 מ' ממעבר החצייה.

לאור הגעת הבוחן האזרחי מרגע קרות התאונה, והממצאים שאסף ממקום התאונה, ולאחר ניהול התיק בבית משפט ומסירת חוות הדעת של הבוחן האזרחי לתביעות המשטרתית, ובעקבות הכשלים הרבים שהיו בתיק, התביעות תיקנו את כתב האישום בכך שיהיה כתוב שהפגיעה בהולכת הרגל הייתה שלא במעבר חצייה והחצייה הייתה מימין לשמאל, וסעיפי האישום תוקנו לחבלה של ממש ונהיגה בקלות ראש, והתביעה המשטרתית מקבלת את המסקנות שהועלו בחוות דעת הבוחן האזרחי שערך וייסמן משה מטעם ההגנה, ועל כן סוכם כי הנהגת תודה ותורשע בכתב האישום המתוקן, והעונש שהוטל על הנהגת הוא: 2 חודשים פסילה על תנאי לשנתיים, וקנס על סך 1500 שקלים. כבוד השופט קיבל את ההסדר של עסקת הטיעון.

הכתבה מאת משה וייסמן מומחה תעבורה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully