תופים הם כנראה כלי הנגינה העתיק ביותר. הם נמצאים לצדנו כמעט מאז תחילת האנושות. תופים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות והעתיק שבהם הוא כבן כשלושת אלפים שנה. הם נמצאים בציורי מערות ושימשו למטרות שונות ולא רק להנאה מוסיקלית.
האדם היכה בתופים בטקסים דתיים ורוחניים, ערב יציאה למלחמה ואפילו לעידוד הלוחמים בקרב עצמו. הם גם שימשו להעברת מסרים והודעות. אם בעבר תופים היו כלי נגינה יחיד לשימושו של מתופף אחד, היום הם התרבו והם מופיעים כמערכת תופים שלמה של מתופף אחד ומהווים חלק ממערכת של כלי נגינה.
התיפוף עצמו עונה על צרכים רגשיים אנושיים רבים. תופים הם דרך לביטוי עצמי, לשחרור לחצים ולהתפרקות ממתח, הם מאפשרים שיתוף פעולה הרמוני עם שאר הנגנים בהרכב. תופים עוזרים לנו לפתח את החוש המוזיקלי שלנו, חוש הקצב והיכולות הקואורדינטיביות. הם מעניקים תחושה של שייכות ובגלל תפקידם המיוחד בהרכב הם גם מחזקים את תחושת האינדיבידואליות של המתופף.
לפרטים נוספים לחץ כאן
תיפוף הוא אנרגיה קצבית. מכיוון שהיא מגיעה בו זמנית לשתי האונות במוח, וגורמת להם לפעול יחד בהרמוניה, יוצא שהמתופף פועל גם מתוך חשיבה ותכנון וגם באופן אינטואיטיבי, וכך גם מתפתחת המודעות. התחושה האופורית אחרי תיפוף מלווה את המתופף גם זמן רב לאחר החוויה. המתופף מייצר את המוזיקה והקצב וגם מאזין להם בעת ובעונה אחת, והכל תוך כדי תחושת הוויברציות שעוברת בכל גופו. כך הוא מפתח יכולות הקשבה ותגובה גם בשאר התחומים בחייו.
קצב אישי לכל אחד
שלומי טוויג, מתופף בנשמתו והבעלים של בית הספר לתופים "אוקטבה", מספר: "סט התופים כפי שהוא מנוגן בימינו - הכולל תופים ומצילות - נחשב כלי נגינה חדש בעולם המוזיקה וביחס לכלים אחרים. רק לפני כ-150 שנה החלו לחבר תופים בודדים יחד, בתחילה תוף באס עם תוף סנר, ולתת למתופף אחד לנגן תפקיד של שני מתופפים. סט התופים צמח מתזמורות המארש, לאחר מלחמת האזרחים בארה"ב בסוף המאה ה-19.
משם החלו להתפתח במקביל זרמים במוזיקה. בהתאם לכך החלו דרישות הנגנים בתעשייה להשתנות והטכניקות של יצרני מערכות התופים והמצילות השתכללו. רגלית תוף הבס, למשל, הומצאה כ-40 שנה אחרי מלחמת האזרחים וחוללה מהפכה בעולם התופים. היא הפכה את הנגינה לעוד יותר יעילה ופתחה אפשרויות רבות לביצוע.
שיטת הלימוד בבית הספר שלנו 'אוקטבה' כוללת נגינת מארש ומכסה סגנונות ותרגילים רבים שהתפתחו ומתפתחים עד היום, מה שמאוד עוזר לתלמידים לחבר את הידע עם כל וריאציה וסגנון מוזיקליים".
"אוקטבה הוא בית ספר פרטי ללימוד תופים", מספר שלומי על המקום שהקים במרכז תל-אביב, "הלימודים מתקיימים במתכונת של שיעורים פרטיים וכל אחד מתקדם בהתאם לקצב האישי שלו. שיטת הלימוד נאמנה למתודה שבנה דייוויד ריץ', מגדולי המורים לתופים בעולם והמורה הבכיר בבית הספר. ריץ' יודע לזהות כישרונות ולהביא לפריצתם.
כמו כן אנחנו מלמדים גם שיעורי מוזיקה תיאורטיים, כדי להעניק למתופף ידע מוזיקלי שישלב אותו בלהקה ויהפוך אותו למתופף שלם. באים אלינו צעירים בגילאי 7 עד 12, שההורים מגלים את הדחף שלהם לתיפוף ומאפשרים לו לבוא לידי ביטוי.
באים נערים בגיל ההתבגרות שחולמים על תופים ועל הקמת הרכבים מוזיקליים עם חברים, וגם כאלה לפני גיוס, שרוצים להתקבל ללהקה צבאית, או למוסד מוזיקלי אקדמי. באים גם מתופפים מקצועיים שרוצים להשתפר וגם מבוגרים בגילאי 45 ומעלה, שמגלים את הצד הזה באישיותם ומבקשים ליהנות ולהתפתח. יש לנו גם חדר חזרות שעומד לרשות התלמידים ללא תוספת תשלום".
תלמידים מצטיינים ב"אוקטבה" יוכלו לקבל מלגה למוסדות מוזיקליים אקדמיים בארה"ב, כמו מכללת 'ברקלי' בבוסטון, או בית הספר ללימוד אומנויות הבמה "ג'וליארד" שבניו-יורק, בזכות קשריו של דייוויד ריץ' במוסדות אלה', לאחר שכבר הוצע לו בעבר לנהל את מגמת התופים שבאקדמיה הניו-יורקית.
לפרטים נוספים לחץ כאן