בחיים אנו נחשפים לאירועים רבים. כל אדם מגיב אחרת לאירועים שונים אבל ישנם אנשים שהתגובות שלהם לאירועים קשים, המכונים אירועים טראומטיים, חזקות מתגובות של אחרים. אירוע טראומטי יכול להיות תאונת דרכים קטלנית, תאונת עבודה או חשיפה לפיגוע. חיילים בעת שירותם עשויים להיחשף לאירועים קשים. השתתפות במלחמה או המצאות באזור בו מתקיימת לחימה חושפת למראות טראומטיים קשים. קשה להעריך איך יגיב אדם שנחשף לטראומה.
מהן תגובות טראומטיות?
כשיש תחושת איום על השלמות הפיזית או הנפשית שלך או של אחר בסביבתך, או כשאתה מוצף תחושות של חוסר אונים או פחד- סביר להניח שאתה מגיב בטראומה. חייל שמשתתף בקרב מגיב לעיתים בתופעה שנקראת הלם קרב שבדרך כלל הוא קצר מועד כאשר הוא מטופל נכון.
מהי פוסט טראומה?
לפעמים קשה לעכל אירוע מסוים מבחינה נפשית או גופנית ונפשית, הנפגע יחוש מוצף, דבר שמתבטא בתחושת חרדה, אי שקט פנימי ורגישות לכל גירוי נוסף. ולכן ינסה להימנע מאותה חוויה על ידי טכניקות של הימנעות מהתמודדות כמו: הכחשה, הפחתה, ואשמה. בפסיכולוגיה רואים התנהגות כמנגנון הגנה. תגובה כזו נקראת פוסט-טראומה (או: הפרעת דחק/הלמת, הפרעת דחק בתר-חבלתית).
לראשונה חקרו את התופעה לאחר מלחמת העולם הראשונה והיא נקראה "הלם פגזים" כי טענו שהיא קשורה בקולות הלחימה. נמצא שהחיילים שלא הצליחו להסתגל חוו את הטראומה שוב ושוב דרך חלומות.
בצה"ל נמצאו תסמינים הקשורים בתופעת "הלם קרב" אצל 16% מהחיילים ששירתו ביחידות הלוחמות. כאשר ההערכה היא שמדובר במספר גדול יותר. התחושות של הלוקים בפוסט טראומה הן לרוב: דחק, פחד, חוסר אונים, אדישות, איבוד עניין בדברים אחרים בחייהם ואיבוד סבלנות כלפי הסובבים אותם.
קולות או ריחות מאותה חוויה עלולים להוות גירוי שמעורר מחדש את הטראומה ומתעוררת שוב תחושת פאניקה, רצון להימלט וזעם כלפי עצמו וכלפי אחרים. כאשר סימפטומים פוסט טראומטיים מתחלקים ל-3 מאפיינים מרכזיים:
1. חזרתיות של הטראומה- כאשר האדם חווה שוב ושוב את הזיכרונות הטראומטיים בצורה של פלאשבקים.
2. הימנעות והקהיה- כאשר האדם נמנע מכל מגע העשוי להיות קשור לאירוע הטראומטי.
3. עוררות פיזית- ניתן לראות ביטויים לכך בדריכות יתר תמידית, חוסר שקט, קשיי ריכוז ולמידה, הפרעות שינה, תגובתיות יתר לרעשים ועוד .
הטיפול בפוסט טראומה:
לעיתים ניתן להתמודד עם החוויה הקשה שעברנו לבד, אך לעיתים כדאי לקבל עזרה מקצועית. כיום ניתן למצוא טיפול בכמה טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות שונות שנמצאו כיעילות לטיפול בהפרעה זו. כמו למשל: שיטת EMDR (שצה"ל משתמש בה בפועל), שיטת PE - Prolonged Exposure ועוד.
חשוב לאבחן את הפוסט טראומה, כדי להתאים טיפול שיסייע בצורה המהירה והמועילה ביותר. אם הנך מתקשה בתפקוד, בשינה, במערכות יחסים, בתפקוד בעבודה, אדיש ומאבד עניין וסבלנות כלפי הסובבים אותך ייתכן כי חלק מהתגובות מקורן בחוויה טראומטית שעברת בעת שירותך הצבאי והעדפת לא להתמודד עמה.
היוועצות בעו"ד שמכיר את התחום ואת המערכת תורמת משמעותית להעלאת סיכויי התביעה.
הכתבה מאת עורך דין אלי סבן באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il