זה נכון לעברית כמו שזה נכון לכל שפה אחרת. שפת הכתיבה ושפת הדיבור הולכות ומתרחקות זו מזו. אל השפה המדוברת נכנסים מילים, ביטויים ומבנים תחביריים של שפות אחרות, הסלנג משנה אותה גם הוא, וכן הבורות.
במדינת ישראל שקיבלה על עצמה להיות בית לכל יהודי העולם נכון הדבר על אחת כמה וכמה, בשל הארצות הרבות שמהן הגיעו העולים ארצה.
בדיבור זה אולי לא כל כך נורא אבל שונה הדבר בכתיבה. כתיבה ראוי לה שתהא מדויקת וחפה מטעויות.
עבודתו של עורך הלשון היא לנקות את הטקסט מכל הטעויות וה"לכלוכים" שדבקו בו, לוודא כי הוא הגיוני ו"זורם" ושלם ומתאים לקהל היעד, כדי שהקורא יבין אותו מיד וללא מאמץ מיוחד.
אלו מסמכים צריכים לעבור עריכה לשונית?
כל מסמך שיוצא מגבולות "חממת" ההארד דיסק אל העולם הפתוח, ועיני אנשים עומדות לשזוף אותו ראוי לו שיעבור עריכה לשונית. מייל עסקי שיש בו טעויות הוא טעות עסקית שמעידה על חוסר הקפדה ואולי גם על חוסר מקצועיות.
מסמך משפטי לא ברור פוגע ישירות בלקוח. דף עבודה לתלמידי בית הספר שיש בו שגיאות מטמיע את השגיאה בתלמידים ומערער את סמכות המורה. מיותר להזכיר ספרים, עבודות אקדמיות וטקסטים בסדר גודל דומה.
האם כל העריכות דומות זו לזו? אפשר לבחור כל עורך לשון לכל עבודה?
בהחלט לא. יש סוגים רבים של עריכה שנבדלים זה מזה. עריכת לשון של עבודה אקדמיות למשל, שונה בתכלית השינוי מעריכת לשון של ספרות יפה, וכמובן מעריכת ספרות. ולא בכדי יש עורכים שונים לספרות יפה, לספרות עיון, לספרות מתורגמת וכן הלאה.
אך עריכות שונות זו מזו לא רק בסוג הז'אנר שאליו הן משויכות. למען האמת כל ספר איכותי יעבור כמה סוגים של עריכה, אצל עורכים שונים. כאשר מדובר בספרות מתורגמת למשל, לאחר התרגום יעבור הספר לעריכת תרגום, לאחר מכן יעבור הספר להגהה, ומשם להתקנה ולקריאות אחרונות. בכל שלב "יעלו" העורכים על בעיות אחרות, ואם העבודה נעשתה כראוי תלכנה הבעיות ותפחתנה.
יש עורכים שמתמחים בעריכת תרגום, יש כאלה שאינם מוכנים להתעסק בזה כלל, אבל דווקא נהנים מעריכה אקדמית, וכן הלאה. לא כל עורך לשון יודע (או רוצה) לעשות כל עריכה, וחשוב מאוד לברר מראש מהו תחום ההתמחות של העורך, ואילו שירותי עריכה הוא מספק.
כמו כן, לא כל מסמך זקוק לאותה רמה של העמקה. עבודות אקדמיות הן טקסטים מורכבים שדורשים התעמקות רבה. ספרים דורשים עריכה יצירתית יותר. מסמכים קצרים כמו מדריכים שונים, הצעות מחיר, מיילים, מכתבים רשמיים, דפי עבודה לתלמידים, ואפילו מסמכים משפטיים לרוב די להם בהגהה.
כיום אפשר לעשות זאת גם באמצעי ממוחשב, כ"עברי" עורך לשון אוטומטי שיצא לשוק בשנה האחרונה ומאתר במהירות טעויות עברית, מסביר אותן ומספק להן חלופות תקינות.
ומה לגבי תעריפים?
תעריפי העריכה משתנים לפי מורכבות הטקסט והעבודה שנדרשת בו, אורך הטקסט, וכמובן העורך.
ובכל זאת אפשר לומר בהכללה גסה כי עריכת לשון עולה בין 400 ל-1200 שקלים לגיליון דפוס (שווה ערך לכ-4000 מילים), ועריכת תוכן יכולה לעלות גם כ-1200 שקלים לגיליון דפוס.
את עורך הלשון האוטומטי אפשר לרכוש בעברי עורך לשון בעברית, כמובן במחירים נמוכים לאין שיעור. למשל מינוי לחודש למשך שלוש שנים, יעלה 49 שקלים בלבד.