כיום חיים בארץ וברחבי העולם עשרות ואולי מאות אלפי יוצאי וצאצאי יהדות ליטא, אשר בעבר היתה קהילה גדולה ומפוארת. על פי חוק האזרחות הליטאית, רבים מהצאצאים זכאים להשבת אזרחותם הליטאית, אף עד שלושה דורות לאחר "ראש השרשרת" המשפחתית, בכפוף להוכחת זיקה זו.
בשנת 2004 צורפה ליטא כחברה מלאה באיחוד האירופאי, ובתחילת שנת 2015 היא הצטרפה גם לגוש מטבע היורו. בעקבות הצירוף אזרחי ליטא זכאים לדרכון אירופאי, אשר מקנה זכויות והטבות רבות במדינות שחברות באיחוד ואף מחוצה להן.
הזכאים לדרכון אירופאי נהנים ממעבר חופשי, משהייה וממגורים במדינות האיחוד וכן נפתחות בפניהם אפשרויות נרחבות לתעסוקה באופן חוקי, לימודים אקדמיים ללא תשלום או בהנחה משמעותית, מעבר במסלול מהיר בנמלי תעופה רבים, זכויות סוציאליות שונות בהתאם לחוקי כל מדינה, הקלות בפעילות עסקית, פטור מאשרות ומויזות במדינות האיחוד, פטור מהצורך בויזת תייר לארצות הברית ועוד.
לפנייה ישירה לעו"ד ונוטריון זאב ליסון לחץ/י כאן
בעקבות תיקון החוק הליטאי ניתן להחזיק כיום באזרחות כפולה
על פי התיקון בחוק האזרחות הליטאי, נכון לימים אלו ליטא אינה אוסרת על החזקת אזרחות כפולה, למרות שבעבר נקבע כי לא תוענק אזרחות ליטאית לאדם שמחזיק באזרחות נוספת ולא ויתר עליה. תנאי זה הפך את האופציה של השגת אזרחות ליטאית לבלתי רלוונטית בעבור זכאים רבים, אולם כאמור כיום המצב שונה, כך שאין מניעה חוקית מלהחזיק אזרחות כפולה, למעט באשר לאזרחים שעזבו את ליטא לאחר חודש מרץ 1990.
כדי להשיב את האזרחות הליטאית על המבקש להוכיח את זיקתו לליטא. על פי החוק אדם שלמעשה היה אזרח ליטאי, וחי בשטחיה בין השנים 1919 15 ליוני 1940 זכאי הוא וצאצאיו להשבת האזרחות הליטאית, זאת בכפוף לסייגים וקריטריונים נוספים.
כדי להשיג אזרחות ליטאית יש לעמוד בתנאי חוק האזרחות הליטאית ורק כפועל יוצא מהענקתה מונפק גם דרכון ליטאי, שהוא כאמור דרכון אירופאי. לשם התחלת התהליך הרשמי, יש להגיש מסמכים רלוונטיים ולצרפם לבקשה לשגרירות ליטא בישראל ולחלופין יש להגיש את המסמכים ישירות למשרד ההגירה בוילנה, בירת ליטא.
מומלץ לבדוק מראש האם קיימת עמידה בתנאי הזכאות
על מנת להימנע מעלויות ואי נעימויות מיותרות, מומלץ לפנות לרשויות אלה רק לאחר ביצוע בדיקות עובדתיות ומשפטיות מקדימות על ידי עורך דין מוסמך שבקיא בחוק האזרחות הליטאית, זאת במטרה לברר האם קיימת לכאורה עמידה בתנאי הזכאות, בכל מקרה לגופו.
במסגרת הבדיקות ניתן לוודא שברשות כל מבקש נמצאים מסמכים רשמיים כגון: תעודות לידה, לימודים והשכלה, תעודת זהות, דרכון ליטאי מקורי וכדומה, אשר מעידים על זיקתו לליטא. במקרה שאין ברשות המבקש מסמכים מספקים, ראשית יש לפעול לאיתורם בליטא. לאחר חיפוש מדוקדק בארכיונים שבליטא, לא פעם מתגלים במקרים רבים מסמכים שלא היו ברשות המבקש.
לאחר ביצוע בדיקות מקדימות והשגת מסמכים נוספים, המבקש נדרש להגיש לרשויות הליטאיות תיק מסמכים בצירוף אישורים ותרגומים נוטריוניים של תעודות ומסמכים שאינם ערוכים במקור בשפה הליטאית. מסמכים אלה צריכים להיות מאומתים ומאושרים על ידי נוטריון, בצירוף חותמות אפוסטיל מבית המשפט, אולם בכך לא מסתיים התהליך אלא למעשה רק מתחיל, היות ולעתים קרובות גם לאחר מכן יש צורך בליווי והמשך טיפול בכל בקשה.
במהלך התהליך לבקשת אזרחות ליטאית מתעוררות לעתים בעיות בנוגע להתאמת המסמכים לקריטריונים הקפדניים מצד הרשויות הליטאיות. לכן במקרים מסוימים יש צורך בנקיטת פעולות לשינוי או עדכון המסמכים, המצאת מסמכים נוספים ואף מתן הסברים והצהרות שונות. לפיכך ישנה חשיבות רבה לייעוץ המשפטי ולליווי הצמוד של התהליך באמצעות עורך דין שבקיא בפרוצדורות, בשפה ובדין הליטאי ופרשנותו.
בממוצע אורך התהליך כשנה וחצי, החל ממועד הגעת המסמכים למשרד ההגירה בליטא, אולם הדבר תלוי במורכבות כל בקשה, נהלים שונים, עדכוני חקיקה ופסיקה וכן בעומס שקיים במשרד ההגירה בכל זמן נתון. לאחר שאושרה האזרחות הליטאית התהליך עד להנפקת הדרכון האירופאי אורך כחודשיים - שלושה נוספים. ניתן לקצר תקופות אלו במקרה שתיק המסמכים והבקשה לאזרחות ובהמשך לדרכון מוגשים ישירות לרשויות בליטא, ולא באמצעות שגרירות ליטא בישראל.
לאור הנחיות הרשויות הליטאיות, כל בקשה לאזרחות ליטאית נבחנת באופן פרטני וקפדני, כך שאורך התהליך ותוצאותיו אינן ידועות או מובטחות מראש, אולם עד עתה ישראלים רבים כבר מחזיקים בדרכון ליטאי שהוא דרכון אירופאי לכל דבר ועניין.
מאת עו"ד ונוטריון זאב ליסון בשיתוף ובאדיבות אתר עורכי דין LawGuide
האמור במאמר זה ניתן בתמצית, כמידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי או בגדר תחליף לייעוץ משפטי.