איומי השביתה באים והולכים, רק גורל העצמאיים נותר בעינו

שוב חוזר הניגון, בו ההסתדרות מאיימת בהשבתה, מבקשת תוספת שכר, הולכים למשא ומתן לילי מפרך ובסופו מסכמים בגאווה: ההסתדרות ומשרד האוצר הצליחו להגיע להסכמות על תוספת שכר לעובדים, כדי לאפשר להם להתפרנס בכבוד וכדי לפצותם על השחיקה בשכרם.

יסבירו לנו, שר האוצר ויו"ר ההסתדרות, שזהו הישג ענק ושהם הצליחו למנוע מהמשק התדרדרות לשביתה ממושכת, ואפילו יחמיאו זה לזה על מחוייבותם לשליחות הציבורית.

אבל בפועל, ימשיך הציבור לשלם את ההסכמות הללו. צריך לזכור- התוספות הללו נוגעות לציבור עובדי המדינה ולא לכלל הציבור העובד בשוק הפרטי. בנוסף, הפיצוי על שחיקת השכר לכאורה הוא זריית חול בעיני הציבור – ובעיקר בעיני עובדי המדינה.

מדו"ח הממונה על השכר, שפורסם רק לאחרונה, עולה ש- 29% מקרב הגברים ו-42% מקרב הנשים, המועסקים בשירות המדינה, זכאים להשלמה לשכר מינימום. כלומר – מרוויחים עד 5,000שקלים ברוטו. ועכשיו, תהיה בשורה לכולם. יוסיפו כמה אחוזים לשכרם של עובדי המדינה. אך מי יהנה מהתוספת ? רק הבכירים.

ניקח לדוגמא, סיכום על תוספת של 5% לשכר עובדי המדינה. אכן תוספת מכובדת – על פיה, למשל, הממונה על השכר, ששכרו עומד על קרוב ל 40,000 שקלים ברוטו יהנה מתוספת של עוד 2,000 שקלים לברוטו. לעומתו, העובד במשרד האוצר שזכאי לשכר של 5,000 שקלים (יש לזכור מדובר על כמחצית מעובדי המדינה), יזכה רק לתוספת של 250 שקלים. כך, יונצח אי השיוויון – החזקים יקבלו יותר והחלשים יקבלו פחות.

אם באמת רוצים לשנות את סדרי העדיפויות, צריכים לסכם על תוספת נומינלית – למשל, תוספת של 1,000 שקלים לחודש לכל עובדי המדינה. כך ייהנה העובד שעובד בשכר של 5,000 שקלים מתוספת של 20% לשכרו, תוספת משמעותית ומשנה מצב מבחינתו, בעוד העובד הבכיר ייהנה מתוספת של 2.5% לשכרו – תוספת סבירה, אך כזו שלא מגדילה את הפער שלו מהמשתכרים הזוטרים.

ושוב כמובן, מפקירה המדינה את העצמאיים, אלו שאינם יכולים להרשות לעצמם לשבות ולמחות כיוון שהעסק שלהם יקרוס. אלו שמוציאים לעובדיהם משכורת גבוהה משהם מוציאים לעצמם. אלו שמחוסרים דמי אבטלה בטוענה שאין תקציב לכך ומנגד צופים בעליית שכרם של עובדי הציבור שלהם, כמובן, מוצאים תקציב. העצמאיים הם כמעט חסרי קול. אין להם הסתדרות שתגן ותשמור על זכויותיהם והם ממשיכים להתקל בבירוקרטיה סבוכה ובתשלומים שמקשים עליהם, הם הפרה החולבת של מדינת ישראל, הם אלו שישלמו את העלאת השכר במגזר הציבורי ולא יזכו לרשת ביטחון בסיסית במידה והעסקים שלהם יקרסו.

הם גם אלו שיסבלו מהשביתה וימשיכו לתת שרות בזמן שהילדים שילדיהם נמצאים איתם בעסק מכיוון שמערכת החינוך שובתת.

מדינת ישראל צריכה לפני הכל להעלות את שכר עובדי הציבור בצורה ישירה ולא עקיפה, בסכום כסף קבוע ולא באחוזים וזאת בכדי לצמצם את הפערים בחברה ולסייע באמת לעובדי הציבור. שנית, עליה לפרוש רשת ביטחון לעצמאיים בדמות דמי אבטלה ופנסיה בכדי שאלו יוכלו להתפתח ללא חששות ולהתאושש מנפילה. ראוי שיטפלו בהסכם בשתי החזיתות – יסייעו לשכירים אך גם יסייעו לעצמאים.

הכותב הוא ח"כ מטעם ישראל ביתנו ולשעבר יו"ר עצמאים 'עושים שינוי'.