מי שאוהב רופאי שיניים שירים בבקשה את מברשת השיניים שלו.
אתם לא לבד. עשרות מיליוני בני אדם בכל רחבי העולם חוששים מרופאי שיניים, או נכון יותר חוששים מהכאבים הנלווים אליהם. אבל המצב חמור יותר אצל עשירית מבני האדם, שלהם יש חרדה דנטאלית - תגובת פחד עוצמתית ומתמשכת שנוצרת על ידי דברים שקשורים לטיפולי שיניים, כמו כיסא רופא שיניים, כלי טיפול או אפילו מגע עין עם הרופא, ומכילה מרכיב התנהגותי (פחד מוגזם, ציפייה לאסון, הרגשת אובדן שליטה ועוד), מרכיב גופני (דופק מהיר, הזעת יתר, לחץ דם גבוהה ורעידות בגוף) וכמובן הימנעות מטיפול.
בסקר שכלל 6,000 מטופלים עם חרדה דנטאלית, דיווחו 68% מהם שהגורם לחרדה דנטאלית הוא טראומה מאוד לא נעימה במרפאת השיניים. 14% סיפרו על פחד "בירושה" מאחד ההורים, שהיווה מודל לחיקוי בהתנהגותו, וכמובן תורמים לסיפור גם מיתוסים בתקשורת וברשתות חברתיות להיווצרות חרדה אצל 5% נוספים. אחוז לא מבוטל (13%) לא זכרו ממה נגרמה החרדה, היא כנראה נוצרה כשהיו מאוד קטנים, או שהם סובלים מחרדה כללית ולא ספציפית לשיניים.
איך מבדילים בין פחד "נורמלי" לחרדה דנטאלית? רופאי שיניים שמתעסקים עם חרדה דנטלית חייבים לאבחן במדויק את רמת החרדה ואת הצרכים הייחודיים של כל מטופל. כדי שאבחון כזה יבוצע על פי קריטריונים ברורים, משתמשים, בין היתר, בסולם החרדה הדנטלית שמכיל ארבע שאלות בלבד. תוצאת הניקוד תהיה בין 4 ל-20, כאשר ממוצע האוכלוסייה עומד על 9 נקודות. הקו האדום הוא 15 נקודות, שמעליו מוגדר המטופל חרדתי וחייב התייחסות מיוחדת.
איך מטפלים בחרדה דנטאלית? ד"ר קוסאי מסארוה, רופא שיניים ומנהל מרפאת דנטסמייל בחיפה, מסביר כי הטיפול מתחיל ברגע שהמטופל הבין את ייחודיותו, שהוא לא לבד ושיש המון מה לעשות כדי לעזור לו. הפתרון בדרך כלל הרבה יותר פשוט ממה שהפציינט חושב. אחד הדברים החשובים בהתחלה זה למצוא רופא שיניים בעל גישה ייחודית למטופלים עם פוביה דנטלית.
לפגישה הראשונה קוראים "פגישה בג'ינס", והיא מתבצעת במשרד, בביגוד לא רפואי ולא על כיסא הטיפול. כאן מנסה ד"ר מסארוה להבין את חומרת החרדה ואת דרישות המטופל. בדרך כלל מבוצע צילום רנטגן במקום וגם צילומי מצלמה דיגיטלית, שיעזרו להחליט על תכנית טיפול מתאימה. קודם מסבירים, אחר כך מראים ורק בסוף מתחילים לטפל.
ויש גם שיטות מצוינות שעוזרות להתגבר על הפחדים, וד"ר מסארוה מפרט אותן:
* הכפתור האדום: נותנים למטופל כפתור ביד, שבלחיצה מפסיק את מקדח הרופא ונותן למטופל אפשרות להגיד או לבקש משהו או סתם לנוח. אין "חכה עוד שניונת". זהו כלי מדהים להפחתת החרדה. להפתעתנו, (ואולי כצפוי) במרפאה שמשתמשת בכפתור כזה לוחצים בממוצע פעם בחודש!
* משקפי וידאו: משקפיים מחוברים לטלפון חכם, שדרכם רואים מסך בגודל 50 עד 80 אינץ'. סרט חביב או סרטון מוסיקה טובה ומרגיעה יעשו פלאים.
* הרדמה ממוחשבת: במקום הזריקה הרגילה, משתמשים במזרק חשמלי מאוד קטן. את הלחץ להוצאת חומר ההרדמה מבצע מחשב באיטיות ממש. חוסך המון כאבים ופחדים.
* גז צחוק: דרך מסכת אף שואפים גז נייטרוס, שמוריד את סף הכאב והפחד. טיפול זה מאוד מתאים אצל ילדים, ולצערנו פחות אצל מבוגרים. אצל חלק מהמטופלים החרדתיים הוא גורם אפילו לאפקט הפוך ופאניקה.
* מתן תרופת הרגעה לפני הטיפול: שיטה זו טובה לטיפולים קטנים ואינה פותרת את שורש הבעיה.
* היפנוזה: חלק קטן של רופאי השיניים עברו הכשרה מיוחדת לטפל בטכניקה זו, שעוזרת לחלק לא גדול מהמטופלים. המיתוסים שנבנו סביבה התבררו כמוטעים והיכולות הטיפוליות מצומצמות.
* טיפול עם טשטוש: רופא מרדים מוסמך ייתן תרופה תוך-ורידית והפציינט "יילך לישון". אומנם הוא מגיב לקריאה ומשתף פעולה עם הרופא , אך רק להוראה בקול רם. טיפול זה מאוד נפוץ בארה"ב ומבוצע גם בארץ יותר ויותר. חשוב לדעת שלא לכל רופא שיניים מותר לבצע טיפולים כאלה, אלא רק לאחר קבלת רישיון מיוחד ממשרד הבריאות. העלות יחסית נמוכה והיתרון הגדול הוא שניתן לעשות זאת במרפאת השיניים הרגילה ללא צורך בבית חולים גדול.
* טיפול פסיכולוגי של פגישה אחת או שתיים בשיטת הטיפול קוגניטיבי התנהגותי. כאן מקבלים כלים לפרק את המחשבות על הפחד לגורמים ולהחליף אותן במחשבות חיוביות. טיפול כזה נפוץ מאוד בהתמודדות עם חרדות, אינו ספציפי לחרדה דנטלית ועוזר ל-70 אחוזים מהחוששים להתגבר על הפחדים.
* יוגה, נשימה סרעפתית, רפלקסולוגיה וטכניקות אחרות כמו שחרור שרירים פרוגרסיבי להרגעה עצמית מאוד עוזרות להוריד את רמת החרדה תוך כדי טיפול.
* הרדמה כללית: מתאימה רק כשכל הטכניקות האחרות לא מתאימות, או כשהטיפול מאוד מורכב וארוך. היא נחשבת לבטיחותית מאוד. החיסרון הוא כמובן בעלות הגבוהה, ושלא תמיד ניתן לעשות הכל ביום אחד מסיבות רפואיות.
* ד"ר קוסאי מסארוה הוא רופא שיניים ומנהל מרפאת דנטסמייל בחיפה.