חיים בעלי משמעות, עניין וגם רווח: זה אפשרי

השתחררתם? חגגתם? חזרתם מהטיול במזרח? עכשיו הגיע הזמן שתזהו מה אתם אוהבים לעשות ואיך לעשות מזה מקצוע (וכסף)

  • חיילים משוחררים
מערכת וואלה!
אין מה להיכנס לפאניקה (צילום: ShutterStock)

במהלך חיינו אנחנו ניצבים בהרבה צמתי דרכים. ברובם מכוון אותנו השוטר החברתי של העדר לעבר התחנה הבאה מבלי שיש לנו בחירה אמיתית לאן לפנות. כך מהגן אל בית הספר, מהחטיבה אל התיכון, ומהתיכון אל הצבא. וכך קורה שאחרי השחרור אנחנו ניצבים לראשונה בצומת שבה אנו נדרשים לקחת אחריות על חיינו ולבחור את התחנה הבאה. אף אחד לא מכין אותנו לבחירה הזו. להיפך, האינסטינקט הראשוני שלנו, כפי שהתעצב בניסיון חיינו עד אז, מורה לנו שוב להתקדם עם העדר - להירשם ללימודים גבוהים, רצוי כאלה שבסופם, כך אומרים לנו, מחכים לנו תואר ומקצוע ובצידם הכנסה גבוהה.

אין מי שישאל אותנו מה אנחנו אוהבים לעשות, במה אנחנו הכי טובים, מה יגרום לנו לסיפוק ותחושת הגשמה עצמית. התוצאה היא שרבים בוחרים מסלולים שנראים פרקטיים ומועילים, אבל לא מסלולים של צמיחה והגשמה עצמית. לפני הבחירה בלימודים או עבודה כזו או אחרת, כדאי לכם להכיר את עצמכם קצת יותר טוב.

"כולם ניגשים לפסיכומטרי. זה הצעד הכמעט אוטומטי שכולם עושים, מבלי לחשוב מה יקרה אחריו", אומרת קרן ראוך-אלבוים, המעבירה יחד עם שותפה, יונתן כסיף, את הסדנה "קרש קפיצה לחיים". "מה שקורה שמגיעות התוצאות, נרשמים לאוניברסיטה, מתחילים ללמוד, רק כי ככה עושים כולם ומסיימים עם תואר, שבמרבית המקרים לא עושים איתו כלום".

יונתן: "לפני שיוצאים לדרך כזו, חשוב שנשאל את עצמנו שתי שאלות חשובות. הראשונה, מה התשוקה שלי, מה אני אוהב לעשות, והשנייה היא במה אני טוב. להבין שבשלב הזה של הבחירה הצרכים שלי חשובים יותר מהצרכים של השוק. לזה נגיע אחר כך".

ולכך בדיוק נועדה הסדנה בת עשרה המפגשים שמעבירים השניים. "שלושת המפגשים הראשונים הם בעצם הדרכה לביצוע חקירה אישית של עצמנו במה אנחנו טובים", מסבירה קרן את התהליך, "למשל, לפנות לחברים או בני משפחה ולשאול - מתי תפנו אלינו לבקשת עזרה, באיזה תחום אנחנו הכי טובים בעיניכם ואז לבדוק אם זה תחום שאנחנו גם אוהבים להתעסק איתו. במקרים רבים העזרה שאנחנו מושיטים לחברים ולמשפחה נעשית בקלי קלות עבורינו, בשעה שלאחרים זו משימה מסובכת. והנה מצאנו תחום שבו אנחנו טובים ואחרים זקוקים לו".

ואיך כל זה עובר מדיונים תיאורטיים בסדנאות לפרקטיקה מעשית?

יונתן: "אחרי שהמשתתפים בוחרים תחום עניין, אנחנו מתחילים לבנות תכנית שתקדם אותנו. מתחילים לחקור את התחום, להיפגש עם בעלי מקצוע מצליחים ולהתרשם מהם, לברר על מכללות ובתי ספר שבהם ניתן ללמוד את הנושא שמעניין אותנו. כל ההתקדמות הזו נעשית בתמיכה שלנו, של שאר החברים בסדנה וגם בתמיכה של בוגרים שלנו, המכונים "ספרינגרים", והם זמינים לשיחות של תמיכה, התייעצות, עידוד ומתן השראה למשתתפים. הכל באווירה פתוחה ותומכת. אנחנו עובדים על שינוי דפוסי התנהגות, התמודדות עם חששות, פחדים וביקורת, מקנים למשתתפים חשיבה כלכלית, תפיסה שניתן לייצר לעצמנו ריבוי של מקורות הכנסה, שכסף יכול לעבוד בשבילנו גם מבלי שאנחנו עובדים בכל רגע נתון. לעודד חברים להיות לא רק שכירים, אלא גם עצמאים ולפעמים גם במקביל".

קרן: "השלב הבא הוא ללמד אנשים על מנהיגות מתקדמת, כזו שתוביל אנשים, שתשפיע עליהם, שתגרום להם ללכת איתנו ואחרינו, לדעת איך לייח"צן את החזון שלנו ולהגשים את המטרות שלנו. כל זה נותן לנו בסיס לניהול אחרים".

המכנה המשותף שהפגיש אותם הוא המסקנה שמרבית האנשים לא באמת אוהבים את מה שהם עושים ולא מרוצים ממצבם האישי והכלכלי. מכאן נבנתה הסדנה, בה הם מאמינים שיוכלו לתת למשתתפים את הכלים לבחור בקריירה ועתיד בעלי משמעות, שתהיה מספקת גם מבחינה כלכלית.

לפרטים נוספים על הסדנה- www.imaspringer.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully