אתיקה של חברי הכנסת תסחוף את הציבור כולו

אופן השיח של נבחרי הציבור והכלים המגושמים בהם הוא מתנהל ניתן לשינוי שישפיע על הציבור כולו. בכנס על אתיקה בהשתתפות שרים, ח"כים ואנשי אקדמיה, יצאה מנבחרי הציבור הקריאה - הבו לנו אתיקה, כי אחרת נאבד את צלמנו וסלע קיומנו

  • אתיקה
מאמר אורח
מערכת הבחירות לנשיאות הוכיחה: האתיקה לקוחה מהדמיון. מאיר שטרית עם רובי ריבלין (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, קובי גדעון)

"אתיקה של חברי כנסת ושרי ממשלה". בתום מערכת הבחירות המלוכלכת לתפקיד נשיא המדינה, דומה שהמושג אתיקה של חברי כנסת, נראה כאילו נלקח מעולם הדמיון. אלא שדווקא בשל השיח שנחשפנו אליו לאחרונה ובכלל, מתבקשת השאלה איך אפשר להפוך את השיח הציבורי של נבחרנו לאתי וערכי. לאחרונה התקיים במרכז לאתיקה שבמשכנות שאננים בירושלים כנס שכותרתו היתה - "אתיקה של חברי כנסת ושרי ממשלה", שמטרתו היתה להציע לנבחרי הציבור כללים לדיאלוג אתי, ולדון בחיוניותו של שיח כזה בחברה הישראלית בכלל. מעבר לדיונים המעניינים שהתקיימו במקום, בהשתתפות חברי כנסת, שרים ואנשי אקדמיה, היתה חשובה הקריאה שעלתה מהמשתתפים, שעיקרה - "הבו לנו אתיקה עכשיו. כי באין אתיקה נאבד את צלמנו ואת סלע קיומנו".

בין המשתתפים היו שרת המשפטים ציפי לבני ושר המשפטים לשעבר יעקב נאמן. יוזמי הצעת החוק, סגן השר צחי הנגבי וח"כ מיקי רוזנטל. הח"כ לשעבר חיים אורון, פרופ' יצחק זמיר, פרופ' אסא כשר, פרופ' סוזי נבות, פרופ' קרמניצר, פרופ' יצחק ג-לנור, שהם נציגי האקדמיה והמרכז לאתיקה, וכן שופטי העליון בדימוס דורית בייניש ואהרון מצא, והעיתונאים צבי זרחיה, גידי וייץ ועמית סגל. כולם נשאו דברים חשובים והעלו רעיונות והצעות, אך ראוי לציין את אמירתו העיקרית שלך פרופ' יצחק זמיר, שטען באיפוק אופייני: "ככל שהשרים וחברי הכנסת יאמצו את כללי האתיקה, יש סיכוי סביר שמעשה זה של המנהיגים ישפיע על כלל הציבור ויסחוף את כולו לנהל שיח אתי, פורה וענייני, שיביא בסופו של דבר לשיפור איכות החיים, ולביסוס מעמדנו כחברה ערכית ודמוקרטית".

אני מקבל את הערכתו של פרופ' זמיר ומצטרף לתקווה שלו, אך חשוב לי להוסיף הערה משלי, שיש לה חשיבות רבה לכינונו של שיח אתי, מודרני, עירני ותוסס. נראה לי שפרופ' זמיר לא התכוון שרק על נבחרי הציבור לקיים שיח כזה. חובה זו רובצת גם לפתחם של מערכת המשפט, וכל שאר האירגונים הממשלתיים והפרטיים. ואחד התנאים המוקדמים לכך הוא השלכתם של הכלים המגושמים באמצעותם ניהלנו את חיינו החברתיים והצבת כלים אתיים במקומם.

הפילוסוף ויטגנשטיין כתב את "גבולות עולמי, גבולות שפתי". גבולות התודעה הם גבולות השיח. ובמילים פשוטות: שיח מכונן תודעה ותודעה מכוננת דפוסי התנהגות. חברה המבקשת להנחיל לעצמה דפוסי התנהגות ראויים, חייבת להתחיל עם שיח אתי, שיכונן תודעה אתית. לצד הקריאה החשובה שיצאה מהכנס לחברי הכנסת ולמערכת המשפט לפתוח בשיח אתי, יש להפנות קריאה דומה ואף להקצות משאבים לכינונו ולקיומו של שיח כזה גם בצה"ל, בבתי הספר, בגני הילדים, ובתאגידים ממשלתיים ופרטיים. כדאי לציין שישנם כבר ניצנים ראשונים לשיח כזה בצה"ל, במשטרת ישראל ובעוד אירגונים ממשלתיים. אך הוא מתבצע בצורה מינורית, ובקול ענות חלושה. זה הזמן להגביר את הווליום של השיח אתי, שאז אני מאמין שנצליח לבסס את מעמדנו כחברה ערכית ודמוקרטית".

הכותב הוא עו"ד אבי אזולאי, עורך דין פלילי פעיל ובוגר תואר ראשון ושני בפילוסופיה-אוניברסיטת בן גוריון. מומחה ללוגיקה ולפילוסופיה של הלשון

http://www.i2a.co.il/#!team/galleryPage

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully