פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      העולם אוהב אותו ירוק - מיחזור גבס והתו הירוק

      השימוש בגבס בתעשיית הבנייה ועיצוב הפנים בישראל הולך ונהיה פופולארי יותר משנה לשנה. איך זה קרה ולמה? מהו היתרון של הגבס כחומר גלם? ולמה החשיבה על הסביבה הופכת לחשובה עוד יותר?

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      יח"צ

      לפי פרסומים שונים, נראה כי השימוש בגבס בתעשיית הבנייה ועיצוב הפנים בישראל הולך ונהיה פופולארי יותר משנה לשנה. בין יתר הסיבות לכך ניתן לציין את העובדה שהתכונות המיוחדות של הגבס מאפשרות לבעלי החלל לבצע שינויים בעיצוב החלל לעתים קרובות יותר. אם בעבר נהוג היה לבצע שיפוצים אחת לשני עשורים בממוצע, הרי שהיום אין זה מן הנמנע שמשפחה ממוצעת תבצע שינויים בעיצוב הדירה – לרבות שינויים בחלוקת החלל – אחת לשנתיים-שלוש. הדבר נכון – ואלי אף יותר – גם לגבי בעלי משרדים, מסעדות, אולמות תצוגה ועוד.

      בשורות הבאות נתמקד ביתרון אחד של הגבס כחומר גלם: היתרון הירוק. כאשר משפצים בתדירות גבוהה, החשיבה על הסביבה הופכת לחשובה עוד יותר.

      הגבס הירוק של חברת אורבונד

      בשנת 2009 החליטה חברת אורבונד, היצרנית הישראלית של לוחות הגבס שנמצאת בבעלות חברת KANUF הגרמנית, לקחת את הרעיון האקולוגי צעד אחד קדימה. החידוש שהנחילה החברה בא לידי ביטוי במחזור של פסולת בניין וייצור של גבס בתהליך ירוק וידידותי לסביבה. בדומה למוצרים ירוקים אחרים, הגבס הממוחזר שמייצרת החברה במפעליה המתקדמים מאפשר לא רק לחסוך את הנזק הסביבתי ואת השימוש במשאבים הטבעיים אלא גם לחסוך בעלויות הייצור.

      כיצד ממחזרים גבס?

      תהליך המחזור של הגבס מתחיל באריזה ושינוע של פסולת הבניין מאתר הבנייה למפעלי החברה. לאחר ההגעה למפעל מתרחש תהליך ההפרדה והסינון שבו מופרדים רכיבי הגבס משאר הרכיבים כמו למשל פרופילי המתכת, יחידות החיווט וחלקי הצנרת שניתנים אף הם למחזור בתהליך נפרד. לאחר שהגבס מופרד באופן מוחלט משאר הרכיבים, הוא עובר פירוק וחוזר לפס הייצור להפקת גבס חדש. באופן כזה אין צורך להטמין את פסולת הגבס וניתן להשלים מעגל חיים סגור של חומר הגלם הזה.

      מוצרי הגבס המתקדמים של חברת אורבונד נושאים את התו הירוק שמעניקים המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים הישראלי למוצרים נבחרים וירוקים במיוחד. יתר על כן, בסופו של דבר התהליך מוביל להוזלה משמעותית ביותר של תהליכי הייצור.

      התו הירוק והיוקרתי

      על מנת לקבל את התו הירוק אותו נושאים בגאווה מוצרים רבים מבית חברת אורבונד יש לדאוג לכך שכל ששת השלבים שמרכיבים את מחזור החיים של המוצר מקיימים את העקרונות האקולוגיים שמהווים את העקרונות היסודיים והבסיסיים של שמירה על הסביבה.

      • שלב הכרייה – לצורך כריית הגבס אין צורך לעשות שימוש בחומרי נפץ ותהליך הכרייה נחשב לתהליך חסכוני מאוד באנרגיה. בנוסף לכך, הגבס נחשב למינרל טבעי לחלוטין שלא מכיל מרכיבים פולטי קרינה.

      • שלב הייצור – הטמפרטורה שבה מיוצר הגבס של חברת אורבונד נמוכה מאוד בהשוואה למשל לטמפרטורה שבה מיוצרים חומרים אחרים כמו מלט או סיד. צריכת האנרגיה של תהליך הייצור נמוכה ביותר יחסית לצריכה הנדרשת לייצור של חומרים אחרים כמו למשל בטון. כמו כן, בתהליך הייצור נעשה כאמור שימוש בלוחות גבס גרוסים וממוחזרים.

      • שלב הבנייה – המשקל המרחבי הנמוך של לוחות הגבס והעובי הנמוך שלהם מאפשר לחסוך בכמויות של פלדה ובטון וכן נדרשת פחות אנרגיה בשיטות הבנייה בגבס. גם ההובלה שלהם דורשת פחות אנרגיה.

      • שלב תפקוד המבנה – מעבר לכך שתכונות הבידוד האקוסטיות משפרות את איכות החיים במבנה, הרי שתכונות הבידוד התרמי של הגבס מאפשרות להפחית את תצרוכת האנרגיה במבנה.

      • שלב פירוק המבנה – הפירוק של לוחות הגבס מתוצרת חברת אורבונד קל ופשוט ואינו מצריך השקעת אנרגיה רבה בתהליכי השינוי. בנוסף לכך, החומר שעובר פירוק, קל מאוד למיון וניתן בהחלט לעשות בו שימוש חוזר.

      • שלב פינוי הפסולת – בשלב האחרון של מחזור החיים שיכול להוות באותה המידה את השלב הראשון, תלוי בהשקפת העולם שלכם, הפסולת מגיעה חזרה למפעלים של חברת אורבונד למחזור. כך הגבס לא מזהם את המים, את האוויר ואת האדמה ולא מהווה סכנה לבריאות הציבור.

      נכון להיום מדינת ישראל עדיין רחוקה שנות אור ממדינות אירופה מבחינת המיקום של החשיבה על האקולוגיה בסדר היום הציבורי והמדיני. ראיה לכך ניתן לראות בעובדה שעדיין ניתן מבחינה חוקית לעשות שימוש בישראל גם בגבס לא ממוחזר וזאת בניגוד ללא מעט מדינות אחרות בעולם. עם זאת, הודות לחברות פורצות דרך כמו חברת אורבונד שמהווה כיום את חוד החנית בתחום הגבס הירוק בישראל, ייתכן מאוד שנזכה בקרוב לראות התקדמות בתחום. דבר אחד בטוח – הרווח יהיה כולו שלנו.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      יח"צ