בת זוג לסבית תוכר כאם ללא צורך בהליך אימוץ

בנות זוג לסביות המגדלות ילד, עתרו לבית משפט בבקשה לוותר על ההליך המייגע של אימוץ ולהכיר בבת הזוג של האם הביולוגית כהורה באמצעות צו הורות. עו"ד צבי טהורי על הפסיקה התקדימית

  • לסביות
מאמר אורח
ShutterStock (צילום: ShutterStock, Konrad Bak)

לפני כעשור בית משפט העליון הכיר באפשרות שבנות זוג מאותו מין יוכלו להיות שתי אמהות לילד אחד. על מנת לממש אפשרות זו נדרשה בת הזוג של האם הביולוגית לעבור תהליך אימוץ ממושך הכרוך בהגשת תסקיר מטעם פקידת סעד.
לאחרונה התבשרנו כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הגיש לבית משפט לענייני משפחה עמדה תקדימית, לפיה יש להכיר בבת זוגה של אם ביולוגית לילד שנולד מתרומת זרע אנונימית כהורה, ללא צורך בהליך אימוץ.

למענה משפטי בדיני משפחה לחץ/י כאן

בנות הזוג תכננו להביא לעולם ילד ולגדל אותו במשותף
היועץ המשפטי נדרש לנושא בעקבות פנייתן של שתי נשים, המנהלות קשר זוגי ארוך שנים, בעקבות לידת הבן שנולד מהפריה באמצעות תרומת זרע. המבקשות שמגדלות יחד את הבן, נישאו זו לזו מחוץ לישראל, ולאחר הנישואין נרשמו במשרד הפנים כנשואות ונחתם ביניהן הסכם לחיים משותפים שניתן לו תוקף של פסק דין. השתיים תכננו להביא לעולם ילדים משותפים ואף ערכו צוואות הדדיות.

על פי הפסיקה, על מנת שבת הזוג של האם הביולוגית תוכר כהורה, היא נדרשת לאמץ את הילד, בהליך ממושך שעלול להתפרש זמן רב. השתיים ביקשו לחסוך את ההליך, ועתרו לבית המשפט בבקשה על מתן צו הורות ללא אימוץ, למרות שעד היום הבקשה להכיר בהורות ללא אימוץ התקבלה רק בהקשר של זוג גברים שערכו הליך פונדקאות בחו"ל.

היועץ המשפטי התנה את הבקשה בתנאים לטובתו של הילד
באופן תקדימי היועץ ויינשטיין נעתר לבקשת בנות הזוג, אולם התנה את הבקשה במספר תנאים על פי עיקרון טובת הילד. בין היתר קבע כי יש לנהל קשר זוגי במשך לפחות 18 חודשים כולל ניהול משק בית משותף, בני הזוג הם תושבי ישראל בני 21 ומעלה, ללא הרשעות בעבירות אלימות או עבירות מין, ושלא חלפו 90 יום ממועד הלידה, וכן התנה את הבקשה בעריכת תסקיר או בדיקה מצד משרד הרווחה.

משרדנו המתמחה מזה שנים רבות בדיני משפחה, טיפל לאחרונה במקרה דומה של בנות זוג אשר עברו את התהליך. מדובר בבנות זוג אשר התחתנו בנישואין אזרחיים, חתמו על הסכם חיים משותפים וחיו כבנות זוג לכל דבר ועניין.
לאחר מספר שנים החליטו בנות הזוג להוליד ילד באמצעות תרומת זרע מתורם אנונימי אותה רכשו במשותף. לאחר לידת הילד הגישה בת הזוג, אשר אינה האם הביולוגית, בקשת אימוץ לקטין ולאחר הליך משפטי, בהסכמת האם הביולוגית, אושר אימוצו של הקטין על ידי בת הזוג של האם.

בית המשפט לא נתן עדיפות בתביעת משמורת לאם הביולוגית
לימים החליטו בנות הזוג להיפרד ולבית המשפט הוגשו תביעות משמורת הקטין הן על ידי האם הביולוגית והן על ידי האם המאמצת. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה האם יש עדיפות כלשהיא לאם הביולוגית על פני האם המאמצת בשאלת המשמורת על הקטין.

בית המשפט לא ראה כמובן מאליו שהאם הביולוגית היא ההורה המשמורן וכי היא עדיפה על האם המאמצת, ובחן את טובת הקטין בעזרת תסקירים אשר בדקו את יחסיו של הקטין עם כל אחת מהאימהות. לבסוף, בהסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ניתנה לבנות הזוג לשעבר משמורת משותפת עם עדיפות קלה בהסדרי הראיה לטובת האם הביולוגית.
משרדנו המתמחה בכל התחומים הקשורים לדיני משפחה ביניהם עריכת הסכמים לחיים משותפים לזוגות חד מיניים, ממליץ לכל זוג וגם לזוגות חד מיניים להסדיר נושא רגיש זה בהסכם לחיים משותפים וזאת על מנת למנוע בעתיד חילוקי דעות ואי נעימויות, הכל לטובת הקטינים. למשרדנו ניסיון רב והתמחות בכל תחומי המשפחה לרבות מזונות אישה וילדים, איזון משאבים ורכוש, הסכמי ממון.

מאת עורך דין צבי טהורי באדיבות האתר המשפטי LawGuide

עוד בוואלה! NEWS

מטורף: כמה חיים אפשר להציל עם המכשיר הקטן הזה?

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully