פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חייב כספים? הדרכים הרצויות למחיקת חובות

      מה ההבדל בין הסדר חוב ואיחוד תיקים, לבין הליך פשיטת רגל? אילו שיקולים יש לקחת בחשבון בבחירה ביניהם? ומתי כדאי להיעזר בעורך דין? כל התשובות בכתבה שלפניכם

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ShutterStock

      אדם הנקלע למצוקה כלכלית וצבר חובות לנושים, רשאי לפנות למספר הליכים לצורך הסדרה או מחיקת החובות, במטרה לקבל הזדמנות לשקם את חייו ולחזור לפעילות עסקית. כאשר החייב אינו מצליח להגיע להסדר פשרה עם הנושים, ההתבלטות העיקרית תהיה בין מסלול של איחוד תיקים, לבין הכרזה על פשיטת רגל.

      הסדר חוב הוא הליך פשרה המתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט או כותלי הוצאה לפועל. ההליך מאפשר לחייב להגיע להסדר מחודש עם הנושים בנוגע לתשלום החובות. ההסדר מאופיין בהסכמות בדבר הפחתתו של שיעור החוב, והוא נחשב יחסית להליך זול, כאשר העלויות העיקריות מצויות במאמצים והמשאבים הדרושים לשם ההתמקחות עם הגורמים השונים, כולל: הנושים, הבנקים, רשויות המס וכדומה. היתרון המרכזי של ההליך הוא האפשרות להארכת תנאי התשלום והפחתה של החוב.

      יש לך שאלה?
      מענה משפטי בפורום איחוד תיקים

      הליך הסדר חוב יכול להתאים גם לאדם פרטי וגם לחברה עסקית, והוא עשוי למנוע התמודדות בלתי נעימה עם גובי החובות מטעם ההוצאה לפועל. במידה שהחייב לא הצליח להגיע להסדר עם הנושים הוא רשאי להגיש בקשה לאיחוד תיקים או לפשיטת רגל.

      הליך פשיטת רגל נועד לאפשר לחייב לשלם כמיטב יכולתו משך תקופה מסוימת ואז לקבל הפטר ולפתוח בפרק חדש בחייו. לעומתו, איחוד תיקים נועד לסייע לחייב שמתמודד מול מספר נושים ואין באפשרותו לעמוד בהסדרת החובות במקביל. כדי לבחור בין שני ההליכים, יש להביא בחשבון את גובה החוב ומספר התיקים, ואת יכולתו הכלכלית של החייב.

      במהלך איחוד תיקים ניתן לפרוס את התשלומים לאורך זמן

      במקרה שמדובר בסכום של עד 50,000 שקלים במספר רב של תיקים, והחייב מסוגל לפרוע את החוב בשנים הקרובות, מומלץ לפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לרכז את הטיפול תחת תיק אחד מאוחד ובאמצעותו להגיע להסדר חוב עם הנושים.

      התנאי לביצוע איחוד תיקים, הוא עמידה בתשלום חודשי של שלושה אחוזים מכלל חובותיו. על כן, מדובר במסלול המתאים למי שחובו אינו גדול, או שיש בידו אפשרות כלכלית לעמוד בתשלום החודשי. פעולה זו מונעת מצב שבו מספר נושים נוקטים נגד החייב הליכים משפטיים במקביל, אולם בכל חודש נדרש החייב לשאת בריביות, איחוד תיקים זה נקרא: איחוד תיקים 3%.

      ברם, ישנו הליך איחוד תיקים נוסף שבו הכותרת לבקשה זו הנה בקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים, גם במקרה זה החייב יאחד את תיקיי ההוצאה לפועל, אך אינו מחויב לשלם 3% מסך חובותיו, אלא עפ"י הצו שנקבע לו בהחלטה שיפוטית. ההבדל המרכזי בין שני תיקי האיחוד הנו כי במקרה הראשון, לא יוטלו הגבלות על החייב אלא באישור רשם הוצל"פ, במקרה השני כל ההגבלות החלות עפ"י חוק יחולו על החייב באופן אוטומטי.

      הליך פשיטת רגל ארוך וממושך (לא תמיד) אך בסופו יגיע החייב להסדר או יקבל הפטר

      במידה שמדובר בסכום חוב גבוה יותר, ואפשרויותיו של החייב להחזיר את החוב בפרק זמן סביר מוגבלות, רצוי לפנות להליך פשיטת רגל. במסגרת הליך זה ימומשו נכסיו של החייב לצורך כיסוי החובות ואז יינתן לו הפטר, כלומר מחיקה של החובות הנותרים. כדי להיות מוכרז כפושט רגל.

      עד הרפורמה החדשה הליך פשיטת הרגל היה כולל ארבעה שלבים עיקריים: בקשה לפשיטת רגל, צו כינוס, הכרזה על פשיטת רגל ומתן הפטר. הליך זה דורש עמידה בחובת תום הלב מצד החייב, הן באשר לאופן שבו נוצרו החובות והן בהמשך ההתנהלות לאורך התהליך כולו. כיום לאחר יישום הרפורמה החדשה ישנה אפשרות מעשית כי החייב יסיים את הליך פשיטת רגל תוך 18 חודשים מיום הגשת הבקשה, עיקרה של הרפורמה הנה מתן אפשרות לחייב להציע תכנית פירעון להצעת הסדר החייב בהליך זה, כך שלמעשה החייב יכול לקבל במעצד הדיון הפטר מותנה או לחילופין הפטר חלוט, כך או כך, כיום השלב שבו מתקיים דיון בהכרזת החייב כפושט רגל הוסר, במקומו מתקיים דיון לאחר 18 חודשים הן בבקשת החייב כפושט רגל והן בבקשת החייב למתן הפטר חלוט/מותנה. כאשר ניתן צו הפטר, ישתחרר פושט הרגל מכל חוב בר תביעה, מלבד חובות שמקורם בקנסות המגיעים למדינה, חובות שנוצרו במרמה, וכן חובות לפי פסק דין בתובענת מזונות. מובהר חובות שנוצרו במרמה יכול כי לחייב כלל לא תאושר כניסתו להליך זה.

      אדם שנכנס להליך פשיטת רגל, צריך לזכור כי עד לרפורמה החדשה היה מדובר בתהליך מתיש העשוי להימשך מספר שנים שבמהלכן יוטלו עליו הגבלות שונות, יחד עם זאת לאור הרפורמה החדשה כיום ההליך יכול להתקצר משמעותית במידה והחייב יפגין רצון ממשי לכך. לאורך הדרך ישנה חשיפה גדולה של החייב ופלישה לפרטיותו, שכן עליו לדווח מדי חודש על כל הכנסותיו והוצאותיו. בנוסף יש לקחת בחשבון שעל החייב לוותר על הנכסים שברשותו, כך שבסופו של דבר יהיה עליו להתחיל מחדש מאפס, עם זאת בהליך פשיטת רגל אין הצטברות של ריביות.

      גם איחוד תיקים וגם פשיטת רגל הם הליכים המאפשרים לחייב לקבל הגנה מסוימת מפני הנושים, שאינם יכולים לנקוט נגדו בהליכים משפטיים כרצונם. לפיכך במידה שהחוב אינו גדול, כדאי לשקול בחיוב איחוד תיקים שיאפשר להחזיר את החוב באופן מסודר. לעומת זאת, במידה שהחוב גדול ואין אפשרות להשיבו, או שהחייב אינו מעוניין למשוך את החובות על פני תקופה ארוכה, כדאי לנסות לבקש פשיטת רגל.
      בכל מקרה מומלץ לעשות את הבחירה בליווי עורך דין הבקיא בתחום בהוצאה לפועל ופשיטת רגל, שיעזור בבחירת הדרך המתאימה לנסיבות הספציפיות ויסייע בניסוח והגשה של המסמכים המתאימים.

      הכתבה מאת אופיר פרל בשיתוף ובאדיבות אתר עורכי דין LawGuide