אביו של הקטין כבן 13 שנים, פנה לעורך הדין רועי ברומר לייעוץ, במטרה לקבל את המשמורת על הבן, זאת לאחר שבית משפט לענייני משפחה קבע בהסכם הגירושין כי הילד יתגורר עם אמו והיא המשמורנית שלו, ולאב נקבעו הסדרי ראיה נרחבים.
במהלך כל שנות הגירושין טיפח האב קשר עמוק עם בנו, בשעה שהתגורר בבית אמו ועמד בתשלום מזונות כנדרש. כאשר הגיע הנער לגיל 12, חלה הרעה במצבו, שבאה לידי ביטוי בירידה משמעותית בלימוד, בקשריו החברתיים, בתפקוד היומיומי ובהנאה בסיסית מהחיים עצמם.
למענה משפטי בדיני משפחה לחץ/י כאן
הנער ביקש מאביו לעבור למשמורת שלו, בטענה כי היחסים עם אמו אינם טובים יותר, ואף בחר מיוזמתו לעבור ולהתגורר בביתו, מכיוון שאב תמיד עמד לצדו, היה לו לאוזן קשבת ולקח אותו לטיולים ובילויים רבים. כאשר מנגד היחסים עם האם עלו על שרטון, עד למצב שהבן התעקש כי היא לא תגיע לחגיגת בר המצווה שלו.
כאמור, האב פנה לעורך הדין רועי ברומר, ובהחלטה משותפת ואמיצה הוחלט על הגשת תביעה להעברת המשמורת, מתוך הכרה כי מדובר בטובתו של הילד. עורך הדין נעזר בתסקיר שהציג את האב כדמות משפרת ועוזרת לבנו, ונעזר גם בעקרון "טובת הילד", שכיום נחשב לעיקרון על שחולש על כלל העקרונות, לפיו למרות קביעת בית המשפט שהאם היא המשמורנית, אין להתעלם מרצונו של הקטין ומטובתו.
בעקבות המעבר חזר לילד החיוך לפנים ומצבו השתפר
לאחר שהבן עבר להתגורר עם אביו, הוא קיבל תשומת לב רבה ומצבו הכללי השתפר. הוא נפתח להיכרות עם חברים חדשים, ציוניו בלימודים עלו, וחזר לו החיוך לפנים. להבדיל מהמגורים עם עמו, שם היה כבוי ודהוי ולא קיבל את היחס שלו זקוק ילד בגילו.
במהלך הדיון המשפטי טענה האם כי האב מסית את בנם המשותף, וציינה כי הקטין לא רצה לבלות עמה את בר המצווה, עקב ניסיון של האב למדר אותה מחייו. עוד הוסיפה כי האב נהג כך מאז הגירושין, ואין כאן כל רצון של הקטין, אלא מדובר ברצון אישי של האב שהקטין לא יתגורר עמה. האם לא הרפתה והמשיכה בניסיונות להכפיש את האב, תוך שימוש בביטויים לא הולמים, תחת מעטפת של הסתה, אשר מעולם לא הוכחה.
התיק הגיע לידי השופטת שניהלה את תיק הגירושין של הצדדים, וקבעה כי האם תהיה המשמורנית, ולאב יהיו הסדרי ראיה, לכן הדבר האמור היה אמור לפגוע בתובע, אולם עורך הדין הציג את טענותיו ובית המשפט קיבל אותן.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי טובת הקטין המסרב לראות את אמו היא מעל הכול, והדבר הנכון ביותר עבורו הוא שהמשמורת תעבור לידי האב. עוד נקבע כי מאחר שהמשמורת עברה אליו, הוא יפסיק לשאת בדמי מזונות.
מדובר בפסק דין משמעותי, מאחר שעקרון טובת הקטין קיבל נופך ממשי ואמתי. אי אפשר להתעלם מרצונו של הקטין, ההורים יכולים להתנגח זה בזו, אולם בסופו של דבר הילד חש היכן המקום הטוב ביותר עבורו, ובמקרה הספציפי הזה, המקום הטוב ביותר עבורו הוא אצל אביו.
מאת עו"ד רועי ברומר באדיבות האתר המשפטי LawGuide