איך נדע שנפגענו ממקרה של רשלנות רפואית?

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה עקב רשלנות רפואית? ומה חשוב לדעת לפני הגשת התביעה? התשובות בכתבה שלפניכם

זירת היועצים בשיתוף lawguide
15/04/2015
ShutterStock(צילום: ShutterStock)

בדיקה שגרתית אצל רופא עלולה להסתיים באסון, וניתוח פשוט עשוי להיגמר במוות. מקרים אלו אמנם נדירים, אולם הם מתרחשים מעת לעת, ובגינם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית. לפני שפונים לבית משפט, חשוב לדעת כי מדובר בתביעה יקרה, שנמשכת לאורך זמן רב, ואף במקרים רבים, התביעה נדחית והתובע אינו זכאי לפיצויים, ואף נותר עם הוצאות משפט גבוהות.

האפשרות להגשת התביעה נבדקת על ידי מומחים רפואיים לאחר טיפולים אשר לא צלחו, מסיבה זו או אחרת, כאשר במסגרתה מבררים האם הרופא או הצוות הרפואי התרשלו וגרמו להחמרת המצב הבריאותי, או לנזק חמור ואף למוות. במקרה שבו קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לנזק שנגרם למטופל, ניתן להגיש תביעה משפטית כדי לקבל פיצויים בגין תוצאות המקרה.

טרם הפניית אצבע מאשימה, המטופל או בני משפחתו במקרה של מוות, נדרשים לברר האם הרופא המטפל נהג בצורה סבירה, האם הוא חרג מהנהלים המקובלים, האם ננקטו אמצעי זהירות שנדרשו כדי להבטיח את שלומו של המטופל, וכדומה. לשם כך יש להתייעץ עם רופא מומחה ולבקש את חוות דעתו.

לחוות דעת של מומחה משקל רב בעת הגשת התביעה, כאשר ברוב במקרים המומחה יעבור חקירה נגדית אודות התיק. חוות דעת כרוכה בתשלום גבוה של עד עשרות אלפי שקלים, ואינה ניתנת בחינם, לכן חשוב לפנות למומחה שבקיא בחומר ושימש בעבר כמומחה בדיונים בבית המשפט. עם זאת במקרה שהתביעה התקבלה, הנתבעים יחויבו בהחזר תשלום למומחה הרפואי בנוסף לסכום הפיצויים.

יש להביא בחשבון גם את שכר הטרחה לעורך הדין המייצג בתיק. בתביעות של רשלנות רפואית, עורכי הדין בדרך כלל נוהגים לבקש שכר טרחה על פי אחוזים שייגזרו מתוך הפיצויים, בשיעור של בין 20% עד 30%, אולם אם התביעה נדחית, יש לשלם שכר טרחה עבור עבודתו של עורך הדין והזמן הרב שהשקיע בתביעה.

כיצד קובע בית המשפט האם מדובר ברשלנות?

השופט שהוא אינו בעל רקע רפואי, נעזר בחומר רפואי רלוונטי שמוגש מטעם התביעה וההגנה, בעדויות הצדדים ובחוות דעת מטעמם, ובשלושה מבחנים אשר נקבעו בהוראת עוולת הרשלנות:

1. האם חלה חובת זהירות המושגית והקונקרטית על הרופא כלפי המטופל, כאשר עלה חשד כי קיים סיכון בטיפול אשר נעשה ביוזמתו של המטופל או בעצתו של הרופא.
2. הפרת חובת זהירות של הרופא על ידי סטייה מהתנהגות סבירה, ונקיטה באמצעי זהירות מספקים. למשל: האם הרופא התייעץ עם מומחים, ביצע מספיק בדיקות לפני שחרור מאשפוז וכדומה.

3. קיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הפרת החובה כלפי המטופל. כאשר בשלב זה נעזר השופט בחוות הדעת של מומחה, ואם קיים פער גדול בין חוות הדעת של הצדדים, ממנה בית המשפט מומחה מטעמו. אשר בודק האם הרופא יכול היה לצפות את הנזק שנגרם למטופל, והאם ניתן היה להימנע מהתרשלות.

במקרה שבו החליט בית המשפט, לאחר עריכת כל המבחנים, שהרופא פעל ברשלנות המחייבת אותו בתשלום פיצויים למטופל, הוא פונה לקבוע את גובהם, זאת על פי המסמכים שהוגשו, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, מידת הכאב והסבל, עזרת צד ג' ועוד.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
  • רשלנות רפואית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully