ראשית, חשוב להבין שכאשר מדברים על נגיף ה- HPV ( (Human papilloma virus, הכוונה היא לכמעט 200 זנים שונים. חלקם הגדול אינו מסוכן לבריאות אך מקצתם גורמים לשינויים בתאים, העלולים להתפתח לכדי מחלת הסרטן בצוואר הרחם, בנרתיק ובפות. בנוסף, גם מקור הגידולים בלוע הינו וירוס ה- HPV. למעשה, זיהום בנגיף הינו מחלת המין השכיחה ביותר במערב, כאשר מחקרים מורים שבאמריקה כ- 80% מהאוכלוסייה ייחשפו לאחד מסוגיו עד שיגיעו לגיל 50.
החל משנת 2012 נכנס חיסון הפפילומה לסל התרופות בישראל, ומזה כשנתיים במסגרת חיסוני הבריאות המקובלים יכולות גם נערות להתחסן. בנוסף, משנת הלימודים הבאה גם נערים יקבלו אותו. יחד עם זאת, בקרב הציבור קיים מידע מוטעה וחששות בלתי מבוססים לגבי החיסון, מה שלעיתים מוביל נשים להימנע מקבלתו. כדי להביא בפניכם את העובדות לאשורן פנינו אל פרופסור רון אוסלנדר, הנמנה על מובילי תחום בריאות האישה בישראל. פרופסור רון אוסלנדר הינו מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי "כרמל" שבחיפה, ופרופסור חבר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון.
שלום פרופסור אוסלנדר, ישנן שמועות לפיהן חיסון נגד פפילומה, המומלץ כיום גם לנערות, עלול להיות בעייתי ולגרום לסיכונים. האם מדובר בשמועות מבוססות והאם אתה ממליץ על החיסון?
"זוהי שאלה חשובה ומעניינת. ראשית, מדובר בחיסון מהפכני מבחינת יכולותיו במניעת גידולים באברי המין, ובמיוחד בצוואר הרחם ובנרתיק. שימו לב, שאנשים מחסנים את עצמם לאורך כל חייהם בעשרות חיסונים שחלקם אפילו מסוכנים, כמו חיסון נגד קדחת צהובה המהווה סכנת חיים. על החיסונים הללו איש אינו מתלונן. מאידך, הנה מגיע חיסון שיש בו כדי למנוע אחוז ניכר מהנגעים הסרטניים והטרום סרטניים אצל נשים, ועולות שאלות שאינן נוגעות ליעילותו אלא לבטיחותו. זאת, למרות שעד היום חוסנו בו מיליוני נשים ברחבי העולם, עם אחוז סיבוכים שאינו עולה על הקיים בכל החיסונים האחרים. אני בהחלט יכול להגיד שאני תומך בחיסון, ומבחינתי הוא מצוין".
אל הדברים מצטרף ד"ר אפרים סיגלר, מנהל שירות צוואר הרחם מחוז חיפה ומרכז רפואי "כרמל", יו"ר החברה הישראלית לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם: "החיסון נגד סרטן צוואר הרחם נכנס לרשימה מכובדת של החיסונים המהפכניים ביותר שראינו עד הלום. בכל המחקרים שבוצעו החיסון מראה מניעה של כ-99% מהנגעים הטרום סרטניים שנגרמים על ידי הווירוסים מזן 16+18, שנגדם הוא מתבצע. זנים אלה הם הגורמים ל-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם בעולם ובישראל. אגב, הם גורמים למחלות סרטניות נוספות ומעריכים שכ- 3% מכלל סוגי הסרטן נגרמים בגללם, בעוד שהחיסון ימנע את רובם. לגבי הסיכונים, כל המחקרים שהשוו אוכלוסיה מחוסנת לאוכלוסיה שלא קיבלה חיסון, גילו שכיחות זהה של מחלות שלכאורה נגרמו בעקבותיו. כלומר, מתן חיסון הפפילומה לא גורם לסיבוכים רפואיים בשכיחות גבוהה יותר מכל חיסון אחר שאנו מקבלים".
פרופסור אוסלנדר מוסיף: "כל ארגוני הבריאות העולמיים (אמריקאים, אירופאים ואף אוסטרליים) הכריזו על יעילותו של החיסון, ועל העובדה כי יש לו מקום במסגרת הדאגה לבריאות הציבור".
פרופסור אוסלנדר, אמרת שמדובר בחיסון מהפכני, מדוע?
"כאמור, לחיסון זה יש יתרון גדול לא רק במניעת הסרטן אלא גם במניעת מצבים טרום סרטניים, אשר הטיפול בהם כרוך באי נעימות משמעותית לנשים. כלומר, מתן החיסון לא רק שמקטין את היארעות מחלת הקצה, כלומר הסרטן, אלא גם את המצבים הטרום סרטניים שיובילו בסיכומו של דבר לגידול ממאיר. זוהי מהפכה של ממש! יש לציין כי החיסון גם מונע יבלות (קונדלימות) שאינן ממאירות או טרום ממאירות, אבל מהוות מטרד משמעותי לחיי היום יום של האישה והטיפול בהן יכול להיות קשה. באוסטרליה לדוגמא, מאז הכנסת החיסון לאוכלוסיה הכללית נצפתה ירידה משמעותית במספר הביקורים במרפאות לצורך טיפול ביבלות טורדניות אלו, מה שללא ספק משפר את איכות החיים של האישה, כמו גם מוריד את נטל הביקורים והטיפולים ממרפאות החוץ בקהילה.
נראה שלאחרונה קיימת מגמת רתיעה כללית מפני חיסונים
במידה שהדבר נכון חשוב מאוד לחדד את הנושא. במילים פשוטות, הפעלת תוכניות חיסון באוכלוסיה הקטינה באופן משמעותי מחלות שונות ומגפות, ותרמה רבות לבריאות הציבור. גם היתרונות של חיסון הפפילומה יבואו לידי ביטוי במהלך השנים אצל נשים וגברים כאחד".
ד"ר סיגלר מצטרף ומסכים: "חיסונים זו ההמצאה הכי גדולה של הרפואה מאז המאה ה- 17, כאשר הומצא החיסון נגד אבעבועות שחורות. זו הייתה מגפה שקטלה אוכלוסיות שלמות אך כידוע נעלמה כליל מן העולם. למעשה, כל החיסונים מצליחים להוריד תחלואה ותמותה ממחלות כמו פוליו, אדמת, שעלת, חצבת, כלבת ורבות אחרות. ובאשר לחיסון נגד פפילומה, מחקרים שנעשו כבר מצאו ירידה משמעותית ביותר בהיארעות גידולים טרום סרטניים וביבלות באברי המין, וזאת במדינות בהן ניתן החיסון לאוכלוסיה. כלומר, ישנן תוצאות חיוביות וברורות שניתן לראותן כבר עתה".
ומתי כדאי להתחסן נגד הנגיף?
ישנה עדיפות לקבלת החיסון לפני החשיפה לווירוס על מנת להקדים תרופה למכה, כשעיקר החשיפה מתקיימת בקיום יחסי מין בין גבר לאישה. כלומר, עדיף לקבל אותו בטרם קיום יחסי מין, אך עם זאת ניתן לקבלו עד גיל 45. ואולם, טוב ככל שיהיה החיסון אינו מחסן ב- 100% מהמקרים, ולכן לא פותר את הנשים מבדיקות סקר כמו משטח צוואר הרחם. אמנם משטח צוואר הרחם אינה בדיקה מדויקת אבל אם מבצעים אותה באופן שגרתי ולפי המלצת האיגוד למיילדות ולגינקולוגיה אחת ל-3 שנים, יש סיכוי טוב לאבחן מצבים טרום סרטניים לפני שהתקדמו לגידול ממאיר. הטיפול במצבים טרום סרטניים הינו פשוט יותר ויש בו כדי למנוע את הסרטן עצמו. מאידך, כאשר מאובחן גידול ממאיר הטיפול מורכב בהרבה וההבראה מהתהליך הגידולי איננה מובטחת.
פרופסור אוסלנדר, האם תוכל להאיר את עינינו לסיום, לגבי סיכוני ההידבקות והתחלואה?
בעיקרון, הימצאות הווירוס ברקמה מחוללת שינויים בתאים שבצוואר הרחם או בנרתיק, או באיברים אחרים. שינויים אלו מביאים בסיכומו של דבר לתהליך גידולי ממאיר אם אינם מאובחנים במצב ההתחלתי (מצבים טרום סרטניים), וכאמור בדיקות שיגרה כולל משטח צוואר הרחם מאפשרות אבחון של מצבים טרום סרטניים לפני שיהפכו לגידול ממאיר. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שברוב המקרים נשים שנחשפות לווירוס מחלימות ממנו כמו מכל וירוס אחר, ולמרבה המזל רק אחוז קטן מהן לא מבריאות. ובאשר לסיכויי ההידבקות, קיום יחסי מין עם בן זוג קבוע או עם אמצעי הגנה מכאניים מקטין את הסיכויים להדבקות בווירוס הפפילומה.
שאלות כלליות ופרטיות בנושא בריאות האישה ניתן לשאול בפורום גניקולוגיה אונקולוגית בפורטל "שאל את הרופא".