פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עייפים? יש לכך סיבה שניתן לפתור

      רבים מאיתנו סובלים מעייפות שפוגעת בתפקוד שלנו לעיתים קרובות. שינה טובה, תזונה בריאה, כל אלה חשובים אבל לא תמיד עוזרים. מה יכולה להיות הסיבה שאנו חשים בעייפות מטרידה?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ShutterStock

      "אין לי כוח, אני כל הזמן עייף, אני עובד כמו זומבי ורק רוצה להיכנס למיטה ולישון". כך נשמעים מי שכבר סובלים מ"עייפות תפקודית" שהיא המחלה הנפוצה ביותר בימינו בקרב נשים וגברים.

      "הסובלים מכך משוכנעים שהם מדוכאים או לוקים במחלה פיזית. מרבית המתלוננים עברו סדרת בדיקות רפואיות שתוצאותיהן נמצאו תקינות", אומרת ד"ר רות אנגל אלדר,פסיכולוגית ובעלת "המרכז לפסיכולוגיה רוחנית" שבפרדס חנה.

      ד"ר אלדר, מחברת הספר "כוחה של הרוח, פסיכולוגיה ותרפיה רוחנית" מטפלת בתופעה בגישה המוכרת בעולם כ"פסיכולוגיה רוחנית/טראנס-פרסונאלית" התופסת את מקומה של הפסיכולוגיה הקלאסית.

      רינת, בת 54, אם לחמישה ילדים, הגיעה לקליניקה של ד"ר רות אנגל אלדר, כשהיא מספרת שאין לה כוח והיא בקושי מתעוררת בבוקר. לעבודה היא מכריחה את עצמה לקום וללכת ושם כבר מרגישה קצת יותר טוב עד ליום המחרת . אותו סיפור חזר עם שלומי, שפרש מצה"ל בדרגת סגן אלוף ועובד כעת בשוק האזרחי.

      "הוא הגיע אלי"' אומרת ד"ר אלדר, "בעידודה של אשתו שהייתה משוכנעת שהוא עובר "משבר" של גיל, או של מעבר לחיים אזרחיים ולבטח סובל מדיכאון שמחייב טיפול!". שלומי כיוצא צבא היה בחוסר שקט במפגש הראשון "הגעתי בגלל אשתי אבל אני בטוח שאצא מהמצב. אני איש צבא ועברתי דברים קשים ביותר בחיי ואני לא מרגיש שזה "דיכאון" אלא משהו אחר.."

      במקרה זה שלומי צדק והבעיה ממנה סבל היא של "עייפות תפקודית" מה שנהוג לכנות כמחלת היאפים כי היא מאפיינת הרבה יוצרים שאצלם השחיקה היא עצומה ומלווה במתח גבה" ."אבל אין לראות בה מחלה שאכן אופיינית רק ל"יאפים".

      לפרטים נוספים לחץ כאן

      "רינת (שם בדוי) גידלה חמישה ילדים וטיפחה בית למופת", מספרת ד"ר אנגל אלדר, מי שהקימה את המרכז לפסיכולוגיה רוחנית שפרדס חנה, "היא אירחה לסעודות שבת וחג, תמיד "עמדה לצד בעלה", שעבד כקבלן ו"שיחררה" אותו מכל מחויבויות הבית. היא טיפחה את עצמה, שמרה על משקלה, פעם בשבוע הלכה למספרה והתגאתה ש"אצלי לא תמצאי פירור". כששאלתי אותה מדוע אינה מעסיקה עוזרת, הגיבה בזלזול: "לנקות אחרי שהן הולכות?"

      "כאשר כלותיה העובדות ביקשו עזרה בשמרטפות, היא הסכימה כהרגלה אך אמרה לי בכעס: "אצלי הילדים קדמו לקריירה. סיימתי תיכון וצבא בהצטיינות, נישאתי וכשנולדו הילדים נשארתי לטפל בהם". במהלך המפגש ניכר שהיא חסרת שקט. היא התבוננה על השולחן שלפנינו, ביקשה את סליחתי והחלה לסדר את החפצים שעליו. התברר שרינת עברה תהליך של התמוטטות הדרגתית, תשישות, עייפות, ירידה במשקל ובהמשך תגובות כפייתיות לסדר. לקראת חג הפסח האחרון סבלה מהתקפים לא מוסברים של בכי, חולשה, חוסר כוח ואובדן תיאבון. היא הייתה משוכנעת שחלתה במחלה קשה . רופאת המשפחה בדקה אותה ורשמה תרופות נוגדות דיכאון, למרות שרינת סיפרה שתמיד הייתה לה שמחת חיים וחייה מספקים.

      רינת אכן חיה חיים שתאמו את שאיפותיה ורצונה. היא בת לניצולי שואה, הקימה משפחה "למופת" אבל הצורך להצטיין ולתפקד מעולה, הם שהביאו אותה למצב בו הגיעה אלי - הרבה אנרגיה וכוחות הושקעו בכפייתיות להצטיינות יתר, עד שכלו כוחותיה.

      "כך נראית העייפות התפקודית המאפיינת גם נשים העובדות מחוץ לבית, אנשי במה, משחק, עיתונאים העומדים בלוח זמנים צפוף ונוקשה" אומרת אנגל אלדר, שהיא גם ד"ר לפסיכולוגיה, "החברה סיפקה לגיטימציה לאישה לעבוד זאת כ"תוספת" על כל המטלות שנשאה קודם לכן..מעבר לכך וזה הדבר המדאיג אותי, נשים חשות חובה להוכיח עצמן ולהצטיין במה שהן עושות. לחזור מיד לעבודה לאחר לידה, להוריד במשקל, להשתתף באסיפות הורים, לדאוג למשק הבית, להסיע ילדים לחוגים, והכול לצד בעל שהוא קורבן לקריירה שלו. הסחרור ההיסטרי הזה יימשך עד לקריסה המגיעה,כמעט תמיד אך נותנת חותמה בצורה עקיפה.הדבר יכול להתבטא בספקות לגבי הבעל ורצון להשתחרר ממנו, להחליף סביבת מגורים , צורך כפייתי כמעט לשינוי, ל"חמצן",ל"מרחב" וכשגם האדרנלין מהמיזם החדש(התגרשו, עברו מגורים ..) אוזל, הן מוצאות עצמן במקום של רינת - חסרות כוח, בשלב בו המחלה מכריעה אותן ומניפה תמרור "עצור", שבולם כל תפקוד. לא הבעל ולא הבית היו מקור הקושי, אלא עומס היתר, שחרג מגבולות היכולת והביא לקריסת מערכות הגוף והנפש.
      אנשי במה ואחרים נתמכים בכימיה כדי לספק לגוף "אנרגיה" ואדרנלין חיצוני שגם הוא מתבטא בקריסת מערכות.

      "הטיפול הנכון במקרים כאלו הוא בשלב ראשון האבחנה של ההפרעה שמזוהה כמעט תמיד עם דיכאון. המאפיינים של דיכאון, בהשוואה לעייפות תפקודית ולמרות הסימפטומים הדומים, הם בעיקרם תחושת ריקנות, חוסר טעם לחיים, שעמום, חוסר תכלית ומבחינה פיזיולוגית מעין חור שחור הסופח לתוכו את האדם כולו ומלווה בכאב עמוק ונורא המביא ,לא פעם, לאובדנות. כאן מדובר בבעיה נפשית אחרת.

      לאחר הזיהוי כי לא מדובר בדיכאון קליני אלא בעייפות תפקודית ההוראה שלי היא של עצירה מיידית כל תעסוקה ועבודה בה עוסק המטופל, על ניתוק טלפונים ויציאה לחופשת מחלה של שבוע-שבועיים, מבלי לדאוג לדבר, למעט תזונה והגיינה אישית. רק אז אני מתחילה בטיפול המשולב, שראשיתו הטענה באנרגיות, שהייתה בלתי אפשרית במהלך המחלה.

      "ההטענה באנרגיות" נעשה,אכן ובשלב ראשון גם במצב של דיכאון . האפשרות להלעיט את האדם בתרופות קיימת וישנם מצבים שהיא הכרחית אולם הטיפול באנרגיה ורק על ידי מי שמיצה תהליך הכשרה, שאנחנו מכשירים במסגרת של חמישה מטפלים בכל מחזור והיודע כיצד לעשות זאת מביא לתוצאות נפלאות. במרכז לפסיכולוגיה רוחנית אנו מכשירים קבוצות של חמישה מטפלים בכל מחזור גם בתחום זה על מנת שנבין מה פירוש הטיפול באנרגיות עלינו להבין כי קיומנו והקיום שסביבנו, מבחינה מדעית, הוא קיום של אנרגיה-כוח וצלום על ידי מחשבי על שפותחו גם מציג לנו אותה. הטיפול באמצעות אנרגיות כבר מקובל בעולם הרפואה. מחלות מסוימות של סרטן עור ומחלות עור קשות אחרות מטופלות שלא במגע ישיר אלא בהעברת אנרגיה של חום אל האזור הנגוע כדי שהתא הסרטני, למשל, ירפא את עצמו דוגמת הפוטותרפיה. זה לא ניתוח, לא משחות, לא התערבות של גורם חיצוני בגוף אלא ההפעלה של האנרגיה על גוף האדם כדי לרפאו!" אומרת דר אלדר.

      פסיכולוגים הנעזרים בטכניקות שהיו "אסורות" ומעצימים את האנרגיה המטא-פיזית, הרוחנית שבהם,מטפלים, רבנים,אנשי דת הפועלים ממקום של ריכוזיות –על כך שהתדרים החשמליים במוחם עושים בדיוק זאת כשהם פועלים באופן המביא להפקת אנרגיה מגופם לזולת ומספקים את הכוח הנדרש להמשך טיפול והתערבות.

      בהמשך ולאחר ה"הטענה החיונית" המטרה של הטיפול אינו בצמצום היקף העשייה אלא בחקירת הייעוד הייחודי והשאיפות המקוריות, האותנטיות, הפנימיות של האדם כשהוא משיל את כל ההתניות החיצוניות ובברור משולב מוצא את "עצמו".

      כאן באה הגישה המבוססת על השילוב בין רכיבים אישיותיים מולדים שקיימים אצל כל אחד מאתנו היוצר את הנוסחא לזהות אישית מקורית שבמקום לשחוק את הפרט מעצימה אותו יותר ויותר לכלל שלמות והשלמה של מה שהוא "באמת". לא כולנו נולדנו להיות בעלי משפחה, אנשי קריירה, "נשים של", לטפס בסולם החברתי, להצטיין. זיהוי המצפן האישי בתהליך של מספר מפגשים אכן יכול לגרום לשינוי מה בחיים אך וודאי שיזין את האדם ביתר "חמצן" ואנרגיות שהוא זקוק להן בחיי היומיום.

      פסיכולוגיה רוחנית היא הדור הבא של הטיפולים הנפשיים, כמו שפיזיקת הקוונטים היא הדור הבא של עולם הפיזיקה, מבלי שהיא מבטלת את כל חקר האטום ותורת היחסות של איינשטיין, היא רק מוסיפה עליו ומתקדמת הלאה.

      לפרטים נוספים לחץ כאן

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ד"ר רות אלדר