פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כיצד בוחן מומחה האם אירעה רשלנות רפואית בניתוח?

      אשה כבת 60 שסבלה מכאבים וליקויים בתפקוד הברך, עברה ניתוח ארתרוסקופיה ולאחריו נגרם לה שיתוק של כף הרגל, אשר אירע ככל הנראה עקב סיבוך במהלך הניתוח ובשל חוסר זהירות של המנתח. פרופסור דוד מנדס מתאר בכתבה הבאה כיצד ניתן לשחזר את שאירע במהלך הניתוח

      רופא (ShutterStock)
      ShutterStock

      אשה כבת ששים, שעד לפני כשנה היתה פעילה פיזית ללא כל מגבלות, החלה לסבול מכאב וליקוי בתפקוד הברך. באבחנה של 'קרעים' בתוך הברך הוצע לה לבחור בין שתי אפשרויות כירורגיות: ארתרוסקופיה כירורגית או החלפה שלמה של הברך במשתל מלאכותי. היא החליטה על ארתרוסקופיה, שבוצעה בהרדמה כללית. בדו"ח הניתוח לא דווח על קשיים וסבוכים, למרות שבדיעבד הסתבר שאלו אירעו בעליל בביצוע הפרוצדורה הכירורגית.

      לפנייה ישירה לפרופסור דוד מנדס לחץ/י כאן

      הארתרוסקופיה בוצעה כמקובל דרך שלושה פתחי כניסה - קדמי, מדיאלי ולטראלי. משך זמן הניתוח לא תועד. ותועדו: קרע ניווני בקרן האחורית ובגוף המניסקוס בכל אחד משני המניסקוסים, קרע ניווני ברצועה הצולבת הקדמית, ניוון בדרגה מתקדמת של הסחוס המפרקי בחלקים שונים של הברך, ותועדה דלקת אקוטית של רקמת הסינוביום.

      במהלך הניתוח בוצעו: כריתה חלקית של קרעי המניסקוסים, הטריה של הצולבת הקדמית ושל הסחוס המפרקי הפמורלי והטיביאלי בשתי הלשכות המדיאלית והלטראלית, וכריתה חלקית של הסינוביה המודלקת. בסיום הוזרקה תמיסת מרקאין (אילחוש) ותמיסת היאלורונית.

      כשהתעוררה מהניתוח, ירדה המטופלת, על פי הוראת הצוות הסיעודי מהמיטה, והגפה כשלה וכמעט נפלה לולא נתפשה על ידי בן זוגה. חשבה שזו עדיין השפעת ההרדמה ושוחררה לביתה.

      למחרת בביתה, כשירדה ממיטתה שוב מעדה מהעדר שליטה על רגלה. אז הבינה שנפגעה בניתוח ונגרם שיתוק של כף הרגל, שמיטה של כף הרגל - DROP FOOT. היא התקשרה אל מנתחה לדווח לו והוא אמר לה שוודאי אין זה מהניתוח, אלא נגרם ממקור מרכזי מעמוד השדרה כמו פריצת דיסק, והפנה אותה לבדיקת CT של עמוד שדרה תחתון. עוד אמר לה שלא לטפל בנזק העצבי במשך שנה וחצי, ובהמשך המליץ לרכוש רצועה לכף הרגל ולקרסול וסד לכף הרגל.

      המטפלת התייעצה עם מומחה לבעיות עמוד שדרה לגבי אפשרות של נזק מרכזי. אחרי בדיקתה ועיון בסי.טי אמר לה שהגורם לשיתוק הרגל איננו מעמוד השדרה, והמליץ על ביצוע בדיקה אלקטרונית, תהודה מגנטית ובדיקת אולטראסאונד של הברך.

      בוצעו בדיקת EMG והולכה עצבית, שהעידה על 'נזק אקסונלי קשה בעצב הפרונאלי העמוק והשטחי' ברגל ימין, שקרוב לודאי כתוצאה מפגיעה באזור הברך. התיעוד בבדיקת MRI ובבדיקה העל-קולית (אולטראסאונד) לא החמיא לביצוע הטכני של הטפול הכירורגי, ומתאר בעליל את מהלך הביצוע הכירורגי הרשלני שגרם לנזק העצבי.

      לגבי הביצוע הטכני נצפו ב- MRI 'קרע של הצולבת הקדמית' לאחר שעברה הטריה, 'קרע הוריזונטלי בקרן האחורית' שלכאורה נכרת במניסקוס המדיאלי. הצולבת האחורית, שכלל לא תועדה בדוח הניתוח, 'מאד ניוונית עם קרעים חלקיים'.
      לגבי הנזק העצבי נצפו ב- MRI 'תהליך סינוביאלי דלקתי שאיננו מוגדר היטב באזור האחורי מאחרי הרצועה הצולבת האחורית, בעצב הפרונאלי הודגם מאחרי הקונדיל הפמורלי הלטרלי תהליך דיפוזי בעל סיגנל גבוה הכולל סימנים של נפיחות של גיד הביצפס, וחשש לקרע של העצב הפרונאלי בגובה זה.

      בבדיקת האולטראסאונד נצפה גיבוי לתיאור בתהודה המגנטית. 'נצפתה בגובה הברך התעבות שמערבת את העצב הפרונאלי באופן חלקי. לפחות שניים מהאגדים (fascicles) של סיבי העצב נראים מעובים משמעותית ומעורבים בתהליך שנראה כנוירומה. שאר האגדים של העצב הפרונאלי נראים המשכיים, אם כי נראים שינויים עדינים סביבם, אשר יכולים להתאים להדבקויות.

      בנוסף ישנו עיבוי צלקתי של הרקמה באזור מפרק הברך. שמתמזגת עם אזור הפגיעה העצבית.

      בעקבות העדויות החד משמעותיות לנזק מכני לעצב נותחה על ידי נוירוכירורג שדיווח על הממצאים ומהלך הניתוח:
      באזור הפופליטאלי סמוך לראש הפיבולה נצפה העצב הפרונאלי תפוס ולחוץ בתוך צלקות קשות דיפוזיות עם נוירומה תוך עצבית. בעזרת מיקרוסקופ בוצע שחרור של העצב הפרונאלי מצלקות חיצוניות ושל שני האגדים עם הנוירומה שבתוך העצב. הוצאה גם נוירומה של העצב הסוראלי. אזור הפגיעה של העצב הפרונאלי נעטף עם צינורית סינטתית לשם הגנה וכדי לאפשר רגנרציה של סיבי העצב. הניתוח עבר לא סיבוכים.

      תהליך התאוששות של העצב הוא איטי ונמשך כשנתיים לאחר ההתערבות הכירורגית. במהלך תקופה זו התמידה בטפול פיזיותרפי והידרותרפי, אבל הניתוח לא פתר את הבעיה והיא נותרה סובלת מ DROP FOOT.

      הרשלנות בביצוע הניתוח:

      הסיבוך העצבי החמור בניתוח הארתרוסקופיה אירע ככל הנראה במהלך הניתוח כתוצאה מפגיעה ישירה של המכשור הכירורגי בעצבים הפרונאלי והסוראלי. ניתן לשחזר בסבירות גבוהה ביותר את שאירע במהלך הניתוח בשל חוסר זהירות של המנתח בעת כריתת הסינוביה המודלקת.

      הכריתה נעשתה עם מכשיר שנגס ברקמה נגיסות מרובות וחוזרות וכרת אותה בהדרגה. המכשיר גרם לקרעים ברצועה הצולבת האחורית וחדר דרך הרצועה וקופסית הברך, שמאחוריה אל מחוץ לחלל הברך אל תוך הפוסה הפופליטאלית בצידה הלטראלי. שם נמצאים העצב הפרונאלי והעצב הסוראלי. הנגיסות גרמו לקרע תת-שלם של העצבים ונגיסות נוספות ברקמות סביבם גרמו להצטלקויות ולהדבקויות שנצפו בבדיקות ההדמיה. ככל הנראה המנתח לא היה ער לחדירה העמוקה של מכשיר הנגיסה ולנזק שגרם.

      הכתבה מאת פרופסור דוד מנדס בשיתוף ובאדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il