פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המילה החסרה: כך תאבחנו את עצמכם נכון

      בעידן האינטרנט גובר השימוש במידע ככלי לאבחון עצמי וטיפול בבעיות קוגנטיביות. אבל ראשית חשוב לזהות אותם באופן הנכון

      כמה פעמים קרה שחווינו רגש מסוים, אך לא נמצאה המילה לבטאו? האם קרה שנתקלנו בקושי מסוים בחיינו, אך לא ידענו המילה או המונח שמתאר אותו? לעתים, מילה אחת בלבד יכולה להיות מה שמפריד בינינו לבין יציאה לדרך של שינוי וריפוי.

      בתחום בריאות הנפש קיים ענף שלם שמטרתו איתור המונח המדויק לתיאור ואבחון מצבים נפשיים (פסיכודיאגנוסטיקה), בעזרתם ניתן לחסוך זמן ומשאבים ולקצר הליך העלייה על הדרך לשינוי. אילו נצליח להתגבר על האתגר הלינגוויסטי ולנסות ולהתקרב לתיאור מדויק ככל שניתן של האתגר שניצב מולנו.

      באם קיימת בנו מודעות עצמית מפותחת במידה סבירה, יכולת להתבונן ולשקול מן הצד את התנהגותנו ולבטא את עצמנו בפני עצמנו, נוכל יחסית בנקל לדייק את הקושי שלנו: אני סובל מהתמכרות, אני סובלת מהתפרצויות זעם, אני בדיכאון, יש לי הערכה עצמית נמוכה.

      ואולם, אוצר המילים האנושי מכיל עוד אלפי מונחים לתיאור שלל התמודדויות אנושיות שכיחות אך פחות מוכרות בציבור הרחב. יתכן שיש לנו הרגל רב שנים לשטוף את הידיים פעמים רבות מדי יום אך איננו יודעים כי קיים מונח לתיאור מצב זה (הפרעה טורדנית-כפייתית).

      אולי בחברת אנשים אנו נלחצים, מזיעים, לא מצליחים לפתח שיחה, אך לא מודעים לכך שאנו סובלים מחרדה חברתית. ואולי חווינו טראומה ומאז המראות הטראומטיים מסרבים לשכוח, אך אין לנו הבקיאות לדעת שקושי זה קרוי הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      איך נראה הקושי? (צילום: shutterstock)

      שאלו את עצמכם

      כיום, בעידן הידע הכמעט בלתי מוגבל, האנושות היא המאבחנת והמטפלת של עצמה. לפיכך, טוב נעשה אם נוכל לסווג סיווג ראשוני של הקושי שלנו, מפני שהדבר קריטי להתאמת הטיפול המתאים עבורנו. שתי הגישות העיקריות לטיפול נפשי שרווחות בשוק כיום הן טיפול דינאמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כשלכל אחת תחום מומחיותה.

      אולם אלה אשכולות מאד כלליים המאגדים תחתיהן עוד שלל תת-גישות והסתעפויות. באופן מאד כללי, הגישה הדינאמית לשיטותיה השונות עוסקת בקשיים רגשיים וביחסים שאנו מקיימים עם אחרים, ואילו הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מתמחה בסיוע למתמודדים עם חרדות למיניהן, דיכאונות, ושינוי דפוסי חשיבה שאינם מיטיבים עמנו. אם הגישה הדינאמית יחסית מעומעמת בהגדרתה ובעיקר ומתמקדת בקשר הטיפולי, הרי שהגישה הקוגניטיבית-התנהגותית נוטה יותר לעבודה מבוססת-פרוטוקולים מדויקים ומתמקדת בניסוחים אופרטיביים של המטרה הטיפולית והאופנים להשגתה.

      להלן כמה טיפים שעשויים לסייע למחפשים טיפול נפשי ברשת:

      1. שאלו את עצמכם: האם האתגר עימו אני מתמודד נהיר לי? האם הוא ניתן לתחימה ומשפיע על חיי רק בתחומים מסוימים ומוגדרים? אם כן ייתכן והטיפול המתאים עבורי הוא מהאוריינטציה הקוגניטיבית-התנהגותית.

      2. האם אנו חווים איזשהו קושי אמורפי, שקשה לשים האצבע על מהו בדיוק? חשים שהחיים שלנו לא התפתחו באופן לו קיווינו, אך מתקשים להבין מדוע? סוחבים חווית חיים כלשהי כוללנית וקשה? יתכן וטיפול דינאמי יוכל לסייע.

      3. אם אנו מתמודדים עם קושי מסוים אך מתקשים להבינו, להגדירו, ולכן גם למצוא את הטיפול המתאים, נסו את הצעדים הבאים: חישבו ברמת הסימפטומים - איך הקושי נראה מבחוץ? במה הוא מתבטא? מהם סימניו? שכיחותו? הסיטואציות בהן הוא מתעורר?

      בנוסף, חישבו על מילים ומונחים שאתם מכירים שאולי מתקרבים להגדרה הקולעת למצבכם. חפשו באינטרנט אחר תופעות אלה תוך התמקדות במונחים מקבילים (למשל, אם אתם סובלים מקשיי שינה אין צורך לדעת שהמונח הרפואי למצבכם הוא אינסומניה בכדי לחפש ברשת מידע באמצעות מונחים כגון "קשיי שינה", "נדודי שינה" ועוד) .

      התייעצו עם בני משפחה, חברים או מכרים שאתם בוטחים בהם. יתכן ושיתופם במצבכם יסייע באיתור מקור הבעיה, והדרך משם לטיפול פסיכותרפי הולם תהיה קצרה.

      הכתבה באדיבות אלון דובובי פסיכותרפיסט