צ'כוסלובקיה היתה מדינה שהוקמה בסוף מלחמת העולם הראשונה בשנת 1918, לאור התפרקות הקיסרות האוסטרו הונגרית. בשנת 1945 עם תום מלחמת העולם השנייה סופח אזור הקרפטים שהיה שייך למדינה, לברית המועצות וכיום השטח שייך לאוקראינה.
בשנת 1993 במהפכת הקטיפה, פוצלה צ'כוסלובקיה לשתי רפובליקות, צ'כיה וסלובקיה. צ'כיה וסלובקיה חברות מלאות באיחוד האירופאי החל משנת 2004 ואזרחיהן נהנים מכל ההטבות שמקנה האיחוד האירופי כגון זכות מגורים, עבודה ולימודים בכל מדינות האיחוד. לאחרונה, לאור שינוי המדיניות של הצ'כים והסלובקים נפתחו דרכים חדשות לקבלת אזרחות צ'כית או סלובקית ליוצאי צ'כוסלובקיה וצאצאיהם.
אזרחות צ'כית
סעיף חדש בחוק הצ'כי מאפשר קבלת אזרחות צ'כית לצאצאים ופותח אפשרות לאלפי אנשים בישראל לממש את זכותם לאזרחות צ'כית. לפי הסעיף, המכונה "סעיף 32", מבקש אזרחות צ'כית שאביו (להבדיל מאמו) היה זכאי לאזרחות צ'כית והתחתן בנישואים אזרחיים לפני 23.06.1947, זכאי לקבלת אזרחות צ'כית וכך גם צאצאיו וצאצאי צאצאיו.
יש לך שאלה?
למענה משפטי בפורום אזרחות צ'כית לחץ/י כאן
לדוגמא, אזרח צ'כוסלובקי שהיה בעל מגורי קבע בצ'כיה, עלה ארצה בשנת 1938. הוא התחתן עם אישה שאינה ממוצא צ'כי בשנת 1945 ונולד להם בן בשנת 1950 ולבן נולדו שלוש בנות ולכל בת נולדו שלושה ילדים. במקרה זה, כל בני המשפחה יהיו זכאים לקבלת האזרחות הצ'כית.
למרבה הצער, החוק עדיין מפלה בין נשים לגברים. כך, אם אישה ממוצא צ'כי (לעומת גבר ממוצא צ'כי) התחתנה עם מישהו שאינו מאותו מוצא לפני 23.06.1947 אז האזרחות הצ'כית שלה תישלל, וצאצאיה לא יהיו זכאים לקבלת האזרחות הצ'כית.
במקרים רבים אזרחים שעזבו את צ'כוסלובקיה, ערב מלחמת העולם השנייה, נאלצו לוותר על אזרחותם, או שאזרחותם נשללה ללא ידיעתם ובמקרים האלה לא ניתן יהיה להעביר את האזרחות לצאצאים. בנוסף, לעיתים נשללה האזרחות הצ'כית מיוצאי צ'כיה אשר הגדירו את עצמם עוד בטרם מלחמת העולם השנייה כגרמנים ולא שינו את הסטטוס שלהם אחרי המלחמה כיוון שכבר לא גרו בצ'כוסלובקיה.
לפי החוק הצ'כי והחוק הסלובקי אסור להחזיק באזרחות צ'כית וסלובקית במקביל. למעשה כל מגיש בקשה לאזרחות צ'כית חייב להגיש גם בקשה מקדימה לאזרחות סלובקית ולהידחות. זהו תנאי מרכזי לקבלת האזרחות. כך שבפועל בכדי לקבל את האזרחות הצ'כית, יש לפנות גם לרשויות הצ'כיות וגם לרשויות הסלובקיות בבקשה מסודרת לאזרחות לגבי כל מבקש, גם אם הוא קטין.
לגבי אזרחי צ'כוסלובקיה, יוצאי איזור הקרפטים וצאצאיהם ניתן להסדיר להם אזרחות צ'כית רק אם אב המשפחה היה תושב קבע בשטח צ'כיה אחרי מלחמת העולם השנייה בטרם עזיבתו את המדינה ובחר באופן אקטיבי באופציה להישאר אזרח צ'כוסלובקי.
לכל המבקשים שעומדים בתנאי סעיף 32 ומעוניינים באזרחות צ'כית מומלץ לפעול בהקדם שכן החוק הנ"ל עלול להשתנות לרעה, כך שתוגבל זכותם של הצאצאים לקבלת האזרחות הצ'כית.
מבחינת המסמכים הנדרשים, על מבקש הבקשה להעמיד תשתית ראייתית שמוכיחה את זכאותו לאזרחות צ'כית. בין היתר עליו להגיש לרשויות הצ'כיות תעודות צ'כיות ותעודות ישראליות כגון תעודות לידה, תעודות המעידות על אזרחות צ'כית, תעודות נישואין, תמציות רישום ותעודות שינוי שם. כל התעודות בשפה העברית צריכות להיות מתורגמות לצ'כית לאחר שעברו אישור אפוסטיל ע"י משרד החוץ הישראלי.
אזרחות סלובקית
כיוון שצ'כיה וסלובקיה היו בעבר מדינה אחת, תשתית החוקים בקשר לקבלת האזרחות דומה. יחד עם זאת קיימים שינויים בחוקי האזרחות בין שתי המדינות.
לפי החוק הסלובקי המקביל לסעיף 32 הצ'כי, צאצאים של גבר בעל אזרחות סלובקית שהתחתן לפני 23.06.1947 זכאים לאזרחות סלובקית. יחד עם זאת על מבקש הבקשה להוכיח כי אב המשפחה היה בעל מגורי קבע בסלובקיה או בעל אזרחות בתוקף בין ספטמבר 1939 לספטמבר 1949.
מדובר בנטל שקשה מאוד לעמוד בו מפני שרבים מיוצאי סלובקיה עזבו את צ'כוסלובקיה בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה ללא מסמכים או דרכונים וכיום קשה מאוד לשחזר ולאתר בארכיונים בסלובקיה מסמכים מתאימים. יחד עם זאת, במקרים רבים יוצאי סלובקיה שמרו על מסמכים מתאימים, בעיקר כאלו שעזבו את סלובקיה לאחר מלחמת העולם השניים בין השנים 1945- ל- 1949 או כאלה ששמרו את המסמכים שלהם עם עלייתם ארצה בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הכותב, עו"ד ערן וגנר, מייסד המשרד ערן וגנר, משרד עורכי דין שבין היתר תחום התמחותו הינו הסדרת אזרחות צ'כית, סלובקית והונגרית.