בניתוחים קוסמטיים ופלסטיים, כמו הרמת חזה, הגדלה או הקטנת חזה, שאיבת שומן, ניתוח לתיקון האף , מתיחת פנים, הסרת משקפיים וכיוצ"ב בית המשפט מקפיד בחומרה יתרה על חובתו של המנתח לספק את מירב האינפורמציה למטופל או למטופלת לפני ההליך הרפואי, ואחריותם של המנתחים הפלסטיים היא גבוהה הרבה יותר, לעומת ניתוחים שהם עניין מציל חיים , בעיקר בהליכים שאינם דחופים (אלקטיביים) או הכרחיים, מחשש להטעיית הלקוח וביצוע ניתוח יקר, כואב ואף מיותר.
חשוב לדעת שתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים היא תביעה יקרה, אשר אם לא מסתיימת בפשרה בין הצדדים, עשויה להתפרש על גבי שנים, ובמקרים רבים התביעה נדחית והתובע נותר עם הוצאות גבוהות. לכן לא כדאי למהר ולרוץ לבית משפט. אלא לפנות בשלב ראשון אל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ומומחים רפואיים, כדי לבדוק את האפשרות להגשת התביעה.
לפנייה ישירה לעורכת דין יעל אמר - רוזנברג לחץ/י כאן
במסגרת הבדיקה אצל עו"ד המנוסה בתחום, מבררים האם המטופל קיבל את כל המידע הרלוונטי לפני ביצוע הניתוח, לרבות הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהליך. כלומר יש לברר האם ניתנה הסכמה מדעת על ידי המטופל, האם הרופא התרשל בהליך הרפואי ובכך גרם להחמרת המצב או לנזק קשה. במקרה שבו נמצא, לאחר בדיקת המומחים הרפואיים, כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לבין הנזק שנגרם למטופל, ניתן להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות.
ברור המידע המקדים שהמטופל קיבל לפני הניתוח חשוב מאוד בסוגי ניתוחים אלה, שכן לעיתים ישנם מצבים שבהם יש להכין אישה למשל לניתוח הקטנת חזה, תוך ברור האם היא מעשנת לדוגמה, שכן עישון יכול להשפיע על תוצאת הניתוח, לגרום לזיהום, לגרום לבעיה בהתאחות העור באזור התפרים בחזה ועל כן רצוי להפסיק לעשן כשבועיים לפני הניתוח, ככל שמדובר במעשנת כבדה.
מספיק שרופא מנתח לא התייחס למידע זה, קרי שהמטופלת המועמדת לניתוח מעשנת, לא הסביר למטופלת כיצד להיערך לניתוח לפני הניתוח ולאחריו ונגרם לה נזק חמור, זיהום שהצריך אשפוז בבית חולים וניתוח נוסף לטיפול בזיהום הקשה שהותיר צלקות נוראיות (בדומה למקרה המטופל במשרדינו) יש לראות במנתח כמי שהתרשל, לאו דווקא בביצוע הניתוח עצמו, אלא כבר בשלב ההכנה לניתוח והמטופלת תהיה זכאית לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה.
כדי להגיש תביעת פיצויים יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה. במסגרת חוות דעת המומחה בודק האם הרופא המנתח נהג בצורה סבירה, האם חרג מהנהלים המקובלים, האם ננקטו אמצעי זהירות שנדרשו כדי להבטיח את שלומו של המטופל ועוד.
במקרים רבים שבהם מטופל נכנס לחדר ניתוח לביצוע ניתוח אסתטי שאמור לשפר את מראהו ולבסוף יוצא עם נזק קשה שלא רק ששיפר, אלא החמיר את המראה לשמו בוצע הניתוח, עשויים להתלוות לנזקים אלה נזקים נפשיים, פגיעה קשה בדימוי העצמי, תסכול, דיכאון ועל כן עורך דין ישקול אף מעבר להגשת תביעה בצירוף חוות דעת בתחום הפלסטיקה, גם חוות דעת נוספת בתחום הנפשי, ככל שנגרמה לו נכות נפשית תוצאת רשלנות המנתח, מה שמגדיל את נזקיו של המטופל ועל כן מגדיל את הפיצוי שאמור לקבל.
לחוות דעתו של המומחה משקל רב במהלך המשפט, וברוב במקרים המומחה יעבור חקירה נגדית אודות התיק ותוצג גם חוות דעת של מומחים מצד הנתבעים. חוות דעת עלותה למומחה יקרה, לכן חשוב לפנות למומחה שבקיא בתחום הכירורגיה הפלסטית ושימש בעבר כמומחה בדיונים בבית המשפט.
במהלך המשפט השופט שומע את עדויות הצדדים, מעיין בחוות הדעת של המומחים ונעזר בחומר הרפואי שמוגש מטעם התביעה וההגנה. עוולת הרשלנות נקבעת על פי מספר מבחנים, כולל: הפרת חובת זהירות המושגית והקונקרטית של הרופא כלפי המטופל, סטייה מהתנהגות סבירה, נקיטה באמצעי זהירות מספקים וקיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הפרת החובה כלפי המטופל.
במקרה שבית המשפט החליט כי מדובר ברשלנות רפואית והרופא המנתח פעל ברשלנות המחייבת אותו בתשלום פיצויים למטופל, הוא קובע את סכום הפיצויים, הכולל: הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, מידת הכאב והסבל, עזרת צד ג', הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
הכתבה מאת עורכת דין יעל אמר רוזנברג באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il