סוגיות ביחס לשכיחותן הרבה של המחלות התעסוקתיות

מספר פרסומים בשנים האחרונות מצביעים על שינוי מתמיד בפרופיל ההשפעה של תנאי העבודה על התחלואה. איך זה בדיוק עובד? ד"ר עודד שראל עושה סדר

זירת היועצים בשיתוף ד"ר עודד שראל, רופא ומשפטן
12/08/2015
ShutterStock(צילום: ShutterStock)

עם הירידה בצורך בעבודה גופנית ועלייה בעבודה המשרדית, נוצרו מצבי חשיפה חדשים שבספרות הרפואית מקבלים יותר ויותר ביטוי. הרוח הכללית הנושבת מהאמרים השונים מצביעה על הנקודות הבאות:

• שההשפעה של תנאי העבודה המשרדיים ועבודת משמרות, ביצירת תחלואה כללית [דיכאון, השמנת יתר, הפרעות שינה, סוכרת] בקרב העובדים גדולה יותר
• שהשכיחות של עובדים ניזוקים גבוהה יותר משהיה ידוע בצורה מסודרת
• שבשל הזמן הארוך עד שהקשר לעבודה מוגדר מקצועית ארוך, העלות של הנזקים גבוהה יותר
• שאי נקיטת אמצעי מניעה הינה בבחינת מעין עצימת עיניים של המעסיקים

מחלות המקצוע היותר נבחנות ונדונות, הינן המחלות בהן חשיפה לגורמי נזק ידועים [רעש, קרינה מייננת, חומרים מסוכנים] משפיעה בשל רמות החשיפה על התפרצות מחלות ספציפיות. המחוקק מציין בשתי רשימות סגורות [בתקנות לחוק הביטוח הלאומי – פרק נפגעי עבודה ובתקנות הבטיחות בעבודה] את החומרים, והמצבים שתחלואה כתוצאה מהחשיפה אליהם מוכרים כמחלות תעסוקתיות = מחלות מקצוע.

לפנייה ישירה לד"ר עודד שראל לחץ/י כאן

מצטבר הידע שחשיפות למצבים רבים יוצר ברבות השנים תחלואה, או תרומה לתחלואה. בראש המצבים נמצא המתח שהעבודה גורמת. מצבים נוספים שלא נתנו עליהם את הדעת מספיק הינם החשיפה לקרינה לא מייננת בעוצמות גדולות – כלומר אלקטרומגנטית, למשל: מכבלי מתח; מארונות ומסעפי חשמל. חשיפה לזיהומים מהפילטרים של המזגנים ועוד כהנה וכהנה.

ההשפעה של תנאי העבודה ביצירת תחלואה בקרב העובדים

♦ תופעות נפשיות:
o יש עלייה תלולה בשכיחות התופעות הנפשיות בקרב כלל הציבור, במיוחד דיכאון וחרדה, שהפכו למגיפה [עד שליש מהציבור במדינות המערב].
o טווח המצבים הוא גדול – מחרדה, עצבות, דיכאון. אפילו תופעות סכיזו-אפקטיביות [שבדרך כלל קשורות לנטייה קודמת].
o מקרב עובדי הבריאות והחינוך 18% מעובדים באוסטרליה השלווה דיווחו בשאלונים מכוונים, על תופעות מתח וחרדה, שהגיעו אצל חלק עד כדי דיכאון קליני. במאמרים ממקורות שונים יש דיווחים דומים. הדיכאון והחרדה מהווים כשליש מהמצבים המדווחים בהקשר לעבודה.

o לפי המחברים השונים המצבים בעבודה המדווחים כגורמים למצוקה והתחלואה הנפשית הינם רבים ומגוונים, כמו:
חוסר שינה כחלק מעבודת משמרות
אי יציבות במקום העבודה – חוסר חוסן כלכלי, שינויים בתנאי העבודה
יחסים מתוחים עם הממונים או החברים לעבודה
לחץ להגיע ליעדים
חשש מפיטורין
שעמום
תסכול על היעדר יכולת להתקדם בעבודה
תחושת היעדר הערכה
♦ גידולים ממאירים: יש יותר ויותר דיווחים על קשר בין שכיחות עולה של מחלות סרטן ועבודה משרדית או מעבדתית. למשל סרטן השד בקרב עובדות מעבדה ובקרב כאלה שהיו חשופות לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמות גבוהות [למשל במצבים בהם מיקום הישיבה הקבועה במשרד הינו קרוב לארונות חשמל מרכזיים].
♦ סיליקוזיס: נזקים לריאות למורים, על רקע שימוש עד לאחרונה בגיר לכתיבה על הלוח.

שכיחות התחלואה

♦ רובינו נמצאים בעבודה או בדרך אליה וממנה, קרוב לשליש מהזמן הכללי בכל שבוע. ההשפעה המצטברת של עומס חיינו מצטבר גם במהלך העבודה. לכן יש לבחון את העלייה בשכיחות תחלואה שכיחה, כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ועוד, ביחס לאוכלוסייה הכללית. זו בדיקה כה כללית, שקר מצבי קיצון, או מצבים שניתן להבדילם משאר האירועים בחיים, ניתנים לבדיקה מסודרת. לעיתים יש ליצר תמונה של קשר סיבתי לכאורה, על ידי צרוף שורה של מחקרים שונים.
♦ מחלות לב ויתר, שבץ מוחי ויתר לחץ דם בקרב עובדי משמרות, כדוגמה: חוקרים בריטים וקנדים ניתחו את הממצאים של 34 מחקרים קודמים שכללו יחד יותר משני מיליון אנשים. הם מצאו כי עבודה במשמרות - שהוגדרה כעבודה בכל מיני שעות וצורות, פרט לעבודה רגילה בשעות היום - נקשרה לעליה של 23% בסיכון להתקף לב ו-5% בסיכון לשבץ. אלה שעבדו במשמרות לילה היו בעלי הסיכון הגבוה ביותר . בעבודות רבות נמצא ביחס להיעדר שינה עלייה במשקלם של אנשים החסרים 6-7 שעות שינה רציפה ביום. עלייה במשקל קשורה גם בסיכוי מוגבר לפתח סוכרת מטיפוס 2.
♦ דיכאון וחרדה: הסקטורים עם הריבוי הגבוה ביותר של תלונות בתחום זה באוסטרליה – עובדי מערכת הבריאות, מורים,
♦ מחלות ריאה מנזקי עישון פסיבי ומחוסר החלפת הפילטרים במזגנים, שניהם נמצאים בעלייה של השכיחות.

אי גילוי מוקדם

אי גילוי בזמן בוודאי גורר החמרה במצב המחלה ועלייה משמעותית בעלות שלה למערכת הבריאות. למשל, למרות שכיחות גבוהה של אסטמה על רקע חשיפות העבודה, השאלה ברוב המקרים נשאלת מאוחר והפסקת החשיפה נעשית לאחר תקופה ארוכה, אם בכלל. כך גם הקשר בין העבודה ללחצים במקום העבודה.

לפי הספרות הקשר הסיבתי נעשה לאחר שנים. בהרבה מקרים נוצרת "כרוניזציה" של הנזק וקושי לרפאו. או להקל עליו. זה נכון במרב המצבים, לרבות נזק נפשי, או מחלת ריאות תעסוקתית.

בשל הנטייה לתופעות לחץ ועלייה במשקל, אנו נמצאים בראשיתה של שרשרת אירועים. מצבים אלה קשורים בעלייה בשכיחות סוכרת, מחלות לב, אירועים מוחיים. לפי המקובל היום מדובר בעלייה בשכיחות מחלות אלה. בלא מעט מקרים אולי ניתן לטעון לקשר סיבתי משפטי – "אלמלא החשיפה בעבודה יש סבירות משמעותית שלא הייתה נגרמת המחלה" [לפי הקונסטרוקציה של "הסתברות הסיבתיות" עליה דנתי בידיעונים קודמים].

אחריות המעסיק

לכאורה, המעסיק אמור לפעול רק לפי תקנות הבטיחות בעבודה. כלומר לכאורה הוא לא אמור להרכיב "מודד מתח ולחץ", או אין תקנות המורות לו לבצע מעקב מיוחד אחרי משקלם של עובדי משמרות. המעסיק לא אמור להכיר את התחלואה השוטפת של עובדיו ולשלוח אותם לבירור האם יש חשיפות למערכת הנשימה במקום העבודה. הוא לכאורה לא אמור למדוד קרינה שאינה מייננת במקום העבודה.

האם זה כך?

הוא מקבל תעודות מחלה ובהן יש ברוב המקרים אבחנות רפואיות. כלומר יש לו ידע על פרופיל התחלואה של עובדיו.
הוא יודע אם יש שינוי משמעותי בהיעדרות מהעבודה של עובדיו מסיבות רפואיות.

הוא יודע לבחון את יעילות עובדיו ולבצע שינויים בהגדרות תפקיד, סביבת עבודה, שיבוץ צוותים ועוד. הוא מבצע אבחונים פנימיים ופעילות שנועדה להעלות את התפוקה.

הוא מקבל בקשות, תלונות וכו' מהעובדים, או על העובדים.

האם כל אלה לא מחייבים בעידן שלנו צורך להתייחס ולנסות להבין את הרקע והמשמעות של מה שנאגר אצלו? האם היעדר בדיקה, התייחסות, או עשייה, אינם גובלים ברשלנות [מעין תבנית של "עצימת עיניים"?

במילים אחרות, אם יש נזק שלא ניתן לשלול קשר של גרימה, או החמרה למקום העבודה, האם ההתעלמות של המעסיק לא יכולה להיחשב להתנהגות לא נורמטיבית ולהיות מספקת להרמת עילת עוולת הרשלנות?

הכתבה מאת ד"ר עודד שראל - רופא ומשפטן באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - הרופאים ממליצים והמטופלים מרוצים

מוגש מטעם בי קיור לייזר
  • מחלות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully