לאחר השחרור מהשירות, צה"ל אינו אחראי על החייל. על החייל שנפגע להגיש תביעה משפטית להכרת בנכות שנגרמה לו מול הגורמים המתאימים במשרד הביטחון. מאחר שההכרה לא ניתנת אוטומטית, יש צורך בפעולות שונות לפני הגשת התביעה. לאורך התהליך חשוב לדעת מהן הזכויות מול המערכת כדי לא לגרום ל'גול עצמי', כלומר: למצב שבו אתה מזיק לעצמך בתביעה שאתה מגיש.
חוסר ידיעה של הזכויות המגיעות עשוי למנוע מהחייל את המגיע לאחר השחרור מצה"ל
במקרים שבהם מדובר בחבלה ברורה ומתועדת ניתן יהיה לבקש ממשרד הביטחון גם תשלום חודשי למשך התקופה שבה החייל אינו מסוגל לעבוד עקב פציעתו. בעת התביעה נדרש החייל להוכיח כי נפגע בזמן השירות ועקב השירות הצבאי.
עליו להראות כי לא סבל מהפציעה או מהמחלה לפני גיוסו, ולהוכיח כי הפציעה או המחלה נגרמו או הוחמרו עקב אירוע ספציפי, או במקרים מסוימים עקב שרשרת של אירועים שהתרחשו בזמן שירותו הצבאי. כלומר, אחריות החייל להוכיח למשרד הביטחון כי קיים קשר סיבתי בין הפציעה או המחלה שנגרמו או הוחמרו במהלך שירותו לבין תנאי השירות.
במקרה שמשרד הביטחון קבע כי המחלה או הפציעה נגרמו או הוחמרו עקב תנאי שירותו של החייל בצה"ל, יזומן החייל לוועדה רפואית של משרד הביטחון, לא של צה"ל, כדי שיקבעו לו אחוזי נכות בהתאם לחומרת מצבו הרפואי בזמן הבדיקה על ידי הוועדה. כאשר על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה.
זכאות החייל למענק חד פעמי או לגמלה חודשית תקבע בהתאם לשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו:
הכרה בנכות הפחותה מ 10%, משמעותה היא כי החייל לא יהיה זכאי לכל תשלום ממועד מתן ההחלטה וכמו כן תופסק זכאותו לטיפול רפואי. ואולם אם תחול החמרה במצבו בעתיד יוכל לשוב ולענות בבקשה לבדיקה חוזרת ואז לנסות לעלות את שיעור נכותו.
חייל שנכותו בין 10% ל - 19% יהיה זכאי למענק חד פעמי ותופסק זכאותו לטיפול רפואי.
חייל שנכותו גבוהה מ 20% יוכר כנכה צה"ל ויהיה זכאי לגמלה חודשית ולא למענק חד פעמי. כמו כן, יהיה זכאי להטבות רבות כגון מימון טיפולים רפואיים, הנחות במיסים, ארנונה, אגרת טלוויזיה, השתתפות המדינה בהוצאות הלימודים שלו וכן מתן דמי קיום בזמן הלימודים.
חייל שלא הצליח להוכיח קיומו של קשר סיבתי או שלא סיפק את כלל הנתונים למשרד הביטחון צפוי לרוב לדחיית תביעתו או להפסקת הטיפול בה עד לאחר שיציג את כלל הנתונים שדרש משרד הביטחון.
מומלץ בטרם הגשת התביעה להתייעץ עם עו"ד שעוסק בייצוג נכי צה"ל כדי להעריך את סיכויי התביעה ולהימנע מצב שבו תידחה התביעה או שלחייל התובע תגרמנה הוצאות כספיות גבוהות ומיותרות.
חשוב להבין כי נטל ההוכחה והוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה או הפציעה לבין תנאי השירות מוטל על החייל התובע. כלומר: על החייל להציג למשרד הביטחון את כל הנתונים התומכים בטענותיו, כגון מסמכים רפואיים מבתי חולים, קופת חולים ומוסדות טיפול רפואי של צה"ל, דו"חות פציעה אם ישנם, עדויות לגבי תנאי השירות, ולתמוך את טענותיו בתצהיר בשבועה שנחתם בפני עו"ד.
לעיתים אף קיים צורך להציג למשרד הביטחון חוות דעת של רופא מומחה שקובע קיומו של קשר סיבתי. מומלץ לכל חייל שנפצע או חלה במהלך שירותו להתחיל בשמירת כל החומר הרפואי הרלוונטי מסמכים מצה"ל, דוחות פציעה, רישומים רפואיים, רישומים מבתי חולים וכיוצא בזה.
הליך התביעה למשרד הביטחון הוא הליך מורכב וממושך, ועל כן יש להתייחס אליו בהתאם ולא להקל בו ראש.
ההליך שהוצג במאמר זה יכול להיות קל יותר כאשר מסתייעים בעורך דין הדואג לזכויותיכם ועושה בשבילכם את כל העבודה.
פנייה לעורך דין בעל ניסיון מול המערכת המכיר את החוקים והטפסים הרלוונטיים- מסייעת באופן משמעותי בהליך ומעלה את הסיכויים לטובת התובע. היות ומדובר בתביעה משפטית יש צורך בעורך דין שמכיר את החוק, יודע מהן הזכויות המגיעות לפונה וכיצד יוכל לקבל אותן, תוך כדי התמודדות נכונה עם הגורמים הרשמיים אשר מצדם אינם ממהרים להכיר בנכות, באחריות המדינה ובהיקף הנכות.
במקרה שבו דוחה משרד הביטחון את התביעה קיימת אפשרות להגיש ערעור לבית משפט, שבסמכותו לבטל או לשנות את החלטת משרד הביטחון.
הכתבה מאת עורך דין אלי סבן מומחה בתביעות נגד משרד הביטחון. באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il
מדוע כדאי לפנות לסיוע של עורך דין בתביעות מול משרד הביטחון?
זירת היועצים בשיתוף עו"ד אלי סבן
1.9.2015 / 12:32