כל מי שהגיש תביעה למשרד הביטחון כבר יודע, מדובר בתהליך שגוזל כוחות רבים: מעבר בדיקות, טרטורים בין מומחים לקבלת חוות דעת, והשתתפות בשתי וועדות. זה עוד לפני ההשקעה הענקית באיסוף חומר ובניסוח התביעה.
ואולם, מה קורה אם הוועדות דחו את התביעה או החליטה על אחוזי נכות נמוכים ממה שחשבנו לקבל? פעמים רבות איננו מרוצים מהחלטות הוועדות שניתנו בענייננו.
לפעמים לאחר קבלת ההחלטה של הוועדות אנחנו כבר "עם הלשון בחוץ" ומקבלים את הדין כי אין לנו כוח להילחם במערכת.
למי שמעוניין לערער הלאה, עליו לפנות בערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום. המהירות מחייבת ואין יותר מדי זמן להתמהמה. כמו כן, ניתן לערער לבית משפט מחוזי בנקודה משפטית בלבד כמו לדוגמא במקרים בהם הוועדה לא התייחסה לנקודה מסוימת או לא נימקה את החלטתה.
אבל מה עושים אם אחוזי נכות שנפסקו לנו נמוכים מדי לטעמנו?
בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לנו נקבעות הזכויות לכן אנו זכאים להטבות שונות שניתנות על ידי משרד הביטחון כמו: רכב שיקומי, חמי מרפא, הלוואות לשיקום עצמי, שיקום בלימודים, מימון הלימודים בתנאים מסוימים, מענק דיור ועוד מענקים שונים.
בערעור על אחוזי נכות מעורבים מושגים שונים מעולם הרפואה (ידע רפואי) ולכן עולה השאלה האם מדובר בשאלה משפטית שעליה ניתן לערער.
הדעות לגבי הערעור חלוקות:
ברע"א 54/08 פלוני נ' קצין התגמולים "אכן ההבחנה בשאלה מהי נקודה משפטית להבדיל מנושא רפואי, אולי אינה פשוטה ובהירה.."
גם בע"א 472/81 קצין התגמולים נ' אברג'יל (השופטת נתניהו) המציעה לבית המשפט כי "לא נעשה עצמנו לחכמי הרפואה אלא נשאר בתחום תפקידנו כחכמי המשפט ונשאיר את העיסוק בתורת הרפואה לבקיאים" וכך במיוחד בנושא נפש".
נראה כי הוחלט ברע"א 7481/08 כי תפקידה של הוועדה הרפואית הוא לקבוע את אחוזי הנכות ולכן אין לקבל את הטענה כי קביעת אחוזי נכות להבדיל ממצאים רפואיים הינה שאלה משפטית עליה ניתן לערער.
איך נדע מהי נקודה משפטית עליה ניתן לערער? איך נדע אם כדאי לערער על אחוזי הנכות שנפסקו על ידי הוועדה? אנחנו כאן לייעץ בעניין וללוות את התהליך כדי לסייע לקבל את מקסימום הזכויות המגיעות.
הכתבה מאת עורך דין אלי סבן באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il